עף

עָף[עריכה]

נע באוויר.
- "כָּל הַיּוֹנִים תָּעֹפְנָה אֶל הַשַּׁחַר/ כָּל הַשְּׁחָפִים יָשׁוּבוּ אֶל הַיָּם..." "כָּל הַיּוֹנִים", זרובבלה ששונקין
- "זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי/ וּמֵעֵינִי – לַחֲרוּזִי" "לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר", חיים נחמן ביאליק
- ” מִי-אֵלֶּה, כָּעָב תְּעוּפֶינָה; וְכַיּוֹנִים, אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם“ (ישעיהו ס, פסוק ח)
- ”כַּצִּפּוֹר לָנוּד, כַּדְּרוֹר לָעוּף - כֵּן קִלְלַת חִנָּם לא (ק' לוֹ) תָבֹא“ (משלי כו, פסוק ב)
[סלנג] הסתלק.
- נמאס כבר לשמוע אותך! עוף מפה!
- ראיתי שהמצב מסתבך, אז מיד לקחתי את הרגליים ועפתי משם.
[סלנג] סולק, הודח.
- אם לא תתחיל להתאמן ברצינות, תעוף מהקבוצה.

השורש ע־ו־ף א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

בגזרת ע"ו המקור הנטוי מנוקד בשורוק, כגון קוּם המדינה, ואילו המקור המוחלט מנוקד בחולם מלא, כגון קוֹם יָקוּם, הָלוֹךְ וָשׁוֹב. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 66)[1]