שורש המילה אִשָּׁה הוא א־נ־שׁ (הדגש בשי"ן הוא בשל הנו"ן שנבלעה). לכאורה, נראה שהוא זהה עם א־נ־שׁ שבמילים אנוש ואנשים, אבל מבחינה היסטורית אלו שני שורשים שונים ולא ברור אם יש ביניהם קשר. הדעה הרווחת במחקר היא שאין קשר גם למילה איש, בניגוד למדרש השם שמופיע בתנ"ך: ”וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת“ (בראשית ב, פסוק כג). וראה בערך איש.
המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: אִתְּתָא, ערבית: أُنْثَى (אֻנְתָ'א), אכדית: issu. אך בריבוי באותן שפות; ארמית: נשייא, ערבית: نِسَاء (נִסָאא), אכדית: nišū; מה שמעיד כי המילים אִשָּׁה ונָשִׁים הן משורשים שונים.
מופיעה גם בתלמוד: ”האשה נקנית בשלוש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים. אנקנית בכסף, בשטר ובביאה“ (בבלי, מסכת קידושין – דף ב, עמוד א)