מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לשון המקרא מעך ורסק גוף עד שאבדה צורתו
”יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה, וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים; וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ, וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ.“ (שופטים ה , פסוק כו )
החליק בליטות במשטח.
”הַצָּד צְבִי, הַשּׁוֹחֲטוֹ, וְהַמַּפְשִׁיטוֹ, הַמּוֹלְחוֹ, וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ, וְהַמּוֹחֲקוֹ , וְהַמְחַתְּכוֹ.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב )
הסיר רושם של כתב או ציור.
לשון חז"ל מלא כלי באופן חסר, שתכולתו לא בולטת משפתו.
”מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמוֹד בַּדַּקָּה, לֹא יָמוֹד בַּגַּסָּה; בַּגַּסָּה, לֹא יָמוֹד בַּדַּקָּה; לִמְחֹק , לֹא יִגְדּוֹשׁ; לִגְדּוֹשׁ, לֹא יִמְחוֹק .“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה יא )
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. קרובה אל מחץ . 4. גזירה לאחור מן מחוק מדה מחוקה .
השורש מחק
השורש מ־ח־ק הוא שורש מגזרת השלמים .
מ־ח־ק
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
מָחַק
מוֹחֵק
(ב׳ פעוּל: מָחוּק )
יִמְחַק או יִמְחֹק
מְחַק או מְחֹק
לִמְחֹק
נִפְעַל
נִמְחַק
נִמְחָק
יִמָּחֵק
הִמָּחֵק
לְהִמָּחֵק
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
מִחֵק
מְמַחֵק
יְמַחֵק
מַחֵק
לְמַחֵק
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
אין העיצור הגרוני בע' הפועל מחייב נטייה במשקל יִפְעַל בבניין קל עתיד. למשל: יִמְחַק וגם יִמְחֹק. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
מ־ח־ק
בניין
פִּעֵל
החליק בליטות במשטח. הסיר בליטות ועוקצים. הסיר שיער מהעור.
מעך
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מחק
הגייה *
ma chak
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
מ־ח־ק
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ מְחָקִים
מחק (3)
לשון חז"ל כלי שעשוי למחוק את התכולה הנמדדת שלא תהיה גדושה .
לשון חז"ל שטח במסמך כתוב שנמחקו האותיות.
אין העדים חותמין על המחק עד שימחק בפניהם.
עברית חדשה ציוד משרדי כלי כתיבה המשמש למחיקת כתב או ציור בעפרון .
המורה מחקה את הציון השגוי במחק .
ערך בוויקיפדיה:
מחק תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
מחק
השורש מחק
השורש מ־ח־ק הוא שורש מגזרת השלמים .
מ־ח־ק
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
מָחַק
מוֹחֵק
(ב׳ פעוּל: מָחוּק )
יִמְחַק או יִמְחֹק
מְחַק או מְחֹק
לִמְחֹק
נִפְעַל
נִמְחַק
נִמְחָק
יִמָּחֵק
הִמָּחֵק
לְהִמָּחֵק
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
מִחֵק
מְמַחֵק
יְמַחֵק
מַחֵק
לְמַחֵק
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
אין העיצור הגרוני בע' הפועל מחייב נטייה במשקל יִפְעַל בבניין קל עתיד. למשל: יִמְחַק וגם יִמְחֹק. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]