מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
כבד
הגייה *
kaved
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר (בלשון חז"ל נקבה)
שורש
כ־ב־ד
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ר׳ כְּבֵדִים
הכבד האנושי - תמונה מלמעלה
איבר בגוף, הממלא מספר תפקידים חיוניים , ביניהם נטרול רעלים , אחסנת גליקוגן והכנת חלבוני הפלזמה .
”וְאֶת־הַחֲלָבִים מִן־הַשּׁוֹר וּמִן־הָאַיִל הָאַלְיָה וְהַמְכַסֶּה וְהַכְּלָיֹת וְיֹתֶרֶת הַכָּבֵד .“ (ויקרא ט , פסוק יט )
” עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ ־כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח; וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא.“ (משלי ז , פסוק כג )
”כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי, חֳמַרְמְרוּ מֵעַי, נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי ; עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי, בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחֹבוֹת קִרְיָה.“ (איכה ב , פסוק יא )
”רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, הַכָּבֵד אוֹסֶרֶת וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא פוֹלֶטֶת וְאֵינָהּ בּוֹלַעַת.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה יא )
”כֵּיצָד, אָמַר לוֹ תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד, כָּבֵד וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר, הַשָּׁלִיחַ מָעָל.“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ו, משנה א )
ערך בוויקיפדיה:
כבד תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
כבדים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
כבד
הגייה *
kaved
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
כ־ב־ד
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
נ׳ כְּבֵדָה, כִּבְדַת־; ר׳ כְּבֵדִים, כִּבְדֵי־; נ"ר כְּבֵדוֹת, כְּבַד־ אוֹ כֶּבֶד־
שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁקָל רַב (הֵן גַּשְׁמִית וְהֵן נַפְשִׁית).
[דקדוק] בַּר דָּגֵשׁ .
בעברית שלושה בניינים כבדים : פיעל, פועל והתפעל.
לשון המקרא הַמּוֹנֶה פְּרִיטִים רַבִּים, שֶׁלּוֹ כַּמּוּת רַבָּה מִן.
”הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֹן-זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים...“ (ישעיהו א , פסוק ד )
”וַיֹּאמֶר, לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה“ (במדבר כ , פסוק כ )
קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, עַז וְחָזָק .
”וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ.“ (בראשית מג , פסוק א )
”הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם...“ (שמות ט , פסוק יח )
בַּעַל חֲשִׁיבוּת וָעֵרֶךְ .
”וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם...“ (בראשית נ , פסוק יא )
לשון המקרא שֶׁאֵינֶנּוּ פָּשׁוּט, שֶלֹּא נִתָּן לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנָקֵל.
”נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ; כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.“ (שמות יח , פסוק יח )
השורש כבד
השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים .
כ־ב־ד
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
כָּבֵד
כָּבֵד
יִכְבַּד
כְּבַד
לִכְבֹּד
נִפְעַל
נִכְבַּד
נִכְבָּד
יִכָּבֵד
הִכָּבֵד
לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל
הִכְבִּיד
מַכְבִּיד
יַכְבִּיד
הַכְבֵּד
לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל
הֻכְבַּד
מֻכְבָּד
יֻכְבַּד
-אין-
-אין-
פִּעֵל
כִּבֵּד
מְכַבֵּד
יְכַבֵּד
כַּבֵּד
לְכַבֵּד
פֻּעַל
כֻּבַּד
מְכֻבָּד
יְכֻבַּד
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְכַּבֵּד
מִתְכַּבֵּד
יִתְכַּבֵּד
הִתְכַּבֵּד
לְהִתְכַּבֵּד
במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.
הִוָּה נֵטֶל עַל (הֵן גּוּפָנִית וְהֵן נַפְשִׁית ).
”תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ בָהּ; וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר“ (שמות ה , פסוק ט )
”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְשָׁלוֹם, אַל בְּנִי אַל נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד עָלֶיךָ...“ (שמואל ב׳ יג , פסוק כה )
לשון המקרא (בא עם האיברים: יַד , אֹזֶן , עַיִן ) נֶחֱלַשׁ הַכֹּחַ בּוֹ, נִרְפָּה וְנַעֲשָׂה קָשֶׁה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
”הֵן לֹא קָצְרָה יַד יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ; וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ“ (ישעיהו נט , פסוק א )
”גַּם הַיּוֹם מְרִי שִׂחִי; יָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי“ (איוב כג , פסוק ב )
”וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת...“ (בראשית מח , פסוק י )
הָיָה לוֹ קִנְיָן לָרֹב, עָשִׁיר הָיָה בְּ־.
”וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב“ (בראשית יג , פסוק ב )
לשון המקרא מִסְפָּרו ֹ הָלַךְ וְגָדַל , נִמְלָא הַרְבֵּה .
”אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, שָׁרוֹתַיִךְ מַעֲרָבֵךְ; וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים“ (יחזקאל כז , פסוק כה )
לשון המקרא (לֵב) נָהַג כְּעִקֵּשׁ וּכְסַרְבָן .
”וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה-וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד; וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-הָעָם“ (שמות ט , פסוק ז )
מן המקרא.
בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה כשם תואר המילה "kabtu", הגייה: "כֲּבְּטוּ" , בכתב חקוק -" ka-bit-tu" , בהוראת - כבוד [ 1] . פניקית ykbd 'יִכּבֲּד' ובממצא מתל-חצור מופיעה תיבת 'מכבדם', (mkbdm) . השוו, מן ערבית-"כַּבַּדַאְ", كَبَّدَ בהוראת "להטעין ב- , 'נטל על עצמו'.
הוֹקִיר וְהֶעֱרִיךְ אֶת־, רָחַשׁ כָּבוֹד לְ־, לָקַח בִּרְצִינוּת.
”כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ; לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.“ (שמות כ , פסוק יא )
”...וְעַתָּה נְאֻם־יהוה חָלִילָה לִּי, כִּי־מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ.“ (שמואל א׳ ב , פסוק ל )
”עַל־כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם־עָז; קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ.“ (ישעיהו כה , פסוק ג )
”אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל־לְבָבִי; וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם.“ (תהלים פו , פסוק יב )
”חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם, עַל־כֵּן לְנִידָה הָיָתָה; כָּל־מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי־רָאוּ עֶרְוָתָהּ, גַּם־הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר.“ (איכה א , פסוק ח )
”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת; וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיוֹת.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה ו )
הִדֵּר , עָשָׂה לִמְפֹאָר וִיפֵה ־מַרְאֶה .
”כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו – לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד .“ (ישעיהו ס , פסוק יג )
לשון חז"ל גָּרַף לִכְלוּךְ .
”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ח, משנה ג )
”מְגוּרָה שֶׁפִּנָּה מִמֶּנָּה חִטֵּי תְרוּמָה, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְלַקֵּט אַחַת אֶחָת, אֶלָּא מְכַבֵּד כְּדַרְכּוֹ, וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֻלִּין.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק יא, משנה ו )
”מכבדין בין המטות אלא סדינין היו פורסין מערב יום טוב...“ (תוספתא, מסכת ביצה – פרק ב, הלכה ט )
נָתַן תַּפְנוּקִים ; שָׂם תִּקְרֹבֶת לִפְנֵי־.
”וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַזַּיִת – הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר־בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים; וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ, עַל־הָעֵצִים?!“ (שופטים ט , פסוק ט )
”כַּבֵּד אֶת־יהוה מֵהוֹנֶךָ; וּמֵרֵאשִׁית כָּל־תְּבוּאָתֶךָ.“ (משלי ג , פסוק ט )
"...עמד ואמר: אדוני המלך, שמעתי שאתה אוהב את הפירות, ובאתי לכבדך בתאנים ותפוחים." (מדרש תנחומא, פרשת קדושים, ח' )
לשון המקרא הִקְשָׁה (גם בהשאלה).
”וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת־לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת־לִבָּם...“ (שמואל א׳ ו , פסוק ו )
השורש כבד
השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים .
כ־ב־ד
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
כָּבֵד
כָּבֵד
יִכְבַּד
כְּבַד
לִכְבֹּד
נִפְעַל
נִכְבַּד
נִכְבָּד
יִכָּבֵד
הִכָּבֵד
לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל
הִכְבִּיד
מַכְבִּיד
יַכְבִּיד
הַכְבֵּד
לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל
הֻכְבַּד
מֻכְבָּד
יֻכְבַּד
-אין-
-אין-
פִּעֵל
כִּבֵּד
מְכַבֵּד
יְכַבֵּד
כַּבֵּד
לְכַבֵּד
פֻּעַל
כֻּבַּד
מְכֻבָּד
יְכֻבַּד
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְכַּבֵּד
מִתְכַּבֵּד
יִתְכַּבֵּד
הִתְכַּבֵּד
לְהִתְכַּבֵּד
במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
כובד
הגייה *
ko ved, מלעיל
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
כ־ב־ד
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
מַשָּׂא כָּבֵד, עֹמֶס.
”כֹּבֶד -אֶבֶן, וְנֵטֶל הַחוֹל; וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.“ (משלי כז , פסוק ג )
לשון המקרא כַּמּוּת מְרֻבָּה.
”פָּרָשׁ מַעֲלֶה, וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית, וְרֹב חָלָל, וְכֹבֶד פָּגֶר...“ (נחום ג , פסוק ג )
לשון המקרא קֹשִׁי .
”כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ; מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה, וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה.“ (ישעיהו כא , פסוק טו )
↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-9