לדלג לתוכן

רבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בתואר בארמית רַבָּה; ראו רַבָּא.
לערך העוסק ברַבָּה שם עיר במקרא; ראו רבת עמון.
לערך העוסק בתואר לנקבה רַבָּה; ראו רַב ב' ו ג'.

רָבָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלארבה
שורש וגזרהר־ב־י/ה
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. נעשה גדול. מספרו גדל.
    • ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר – פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם בַּיַּמִּים; וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כב)
    • ”וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה־לָּךְ; וְכֹל אֲשֶׁר־לְךָ, יִרְבֶּה.“ (דברים ח, פסוק יג)
    • ”עַל־כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ, מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׁדֶה; וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָיו, מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ.“ (יחזקאל לא, פסוק ה)
    • ”אֶסְפְּרֵם, מֵחוֹל יִרְבּוּן; הֱקִיצֹתִי, וְעוֹדִי עִמָּךְ.“ (תהלים קלט, פסוק יח)
    • בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם; וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם.“ (משלי כט, פסוק ב)

גיזרון

[עריכה]

צורה חלופית לרַב.

צירופים

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

רִבָּה

[עריכה]
  1. הוסיף
    • ” תִּמְכֹּר עַמְּךָ בְלֹא הוֹן וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם“ (תהלים מד, פסוק יג)
    • ריבה ומיעט וריבה מאי ריבה ריבה הכל וכו'

גיזרון

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

רִבָּה ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאריבה
הגייה*riba
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשר־ב־ב
דרך תצורהמשקל קִטְלָה
נטיותר׳ רִבּוֹת; רִבַּת־, ר׳ רִבּוֹת־
ריבות
  1. פירות מבושלים בסוכר המשמשים כממרח.
    • מרחתי ריבה על פרוסות הלחם.

גיזרון

[עריכה]
  • מחידושי אליעזר בן־יהודה. ככל הנראה מבוסס על פרשנות שגויה. בן־יהודה מצא לה תקדים בצירוף התלמודי: תופיני ריבה (ירושלמי, מסכת שקליםפרק ז, הלכה ג) על יסוד המילה מערבית: مُرَبَّب (מֻרַבַּّבּ)[1] שמשמעותה "מרקחת פירות", הוא הציע לראות במילה "ריבה" שם עצם מן השורש רב"ב (על משקל סִבָּה מן סב"ב) במשמעות זו.[2] הגרסה "תופיני ריבה" היא כנראה שיבוש של "תופיני רכה". גם אם המילה המקורית היא אכן "ריבה", יש להניח שזוהי צורת פועל (בניין פיעל מן השורש רב"י) וממילא אין יסוד לסברתו של בן־יהודה.[3]
חידוש זה של בן־יהודה הפך מקור ללעג בחוגים מסוימים. עדות לכך מצויה בנובלה "שבועת אמונים" מאת ש"י עגנון שפורסמה ב־1943: "היה שם תלמיד חכם מתלוצץ על בעל המִלון שטעה בפירוש המלות וקרא למרקחת של פירות... ריבה" (עמ' 5).[4] עם זאת, עגנון אינו מבאר את הסיבה להתלוצצות.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ריבה
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: מתכוני ריבה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריבה

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ולא مُرَبًّى (מֻרַבַּّא) משורש ר־ב־י, כפי שהביא טור־סיני בהערה לערך רִבָּה במילונו של בן־יהודה (עמ' 6368). מֻרַבַּّא היא אמנם המילה הרגילה בערבית למאכל זה, אך גם מֻרַבַּّבּ מצויה במילונים (למשל אצל Lane, כרך 3 עמ' 1007).
  2. ראו ברשימה של בן־יהודה בעיתונו "הצבי" מיום כו באדר תרמ"ח, "מלה חדשה שהיא ישנה", בעמ' 4. מובא גם על ידי ראובן סיוון בלשוננו לעם יט (תשכ"ח), עמ' 105-107.
  3. שרגא אברמסון, דעת חז"ל בפירוש "תופיני" (לבירור עניין ריבה), לשוננו לעם יט (תשכ"ח), עמ' 137-143.
  4. אילון גלעד, "הטעות המרה של בן־יהודה שיצרה ממרח מתוק", "הארץ", 6 בנובמבר 2019