רבה
מראה
לערך העוסק בתואר בארמית רַבָּה; ראו רַבָּא.
לערך העוסק ברַבָּה שם עיר במקרא; ראו רבת עמון.
לערך העוסק בתואר לנקבה רַבָּה; ראו רַב ב' ו ג'.
רָבָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רבה |
| שורש וגזרה | ר־ב־י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- נעשה גדול. מספרו גדל.
- ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר – פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם בַּיַּמִּים; וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כב)
- ”וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה־לָּךְ; וְכֹל אֲשֶׁר־לְךָ, יִרְבֶּה.“ (דברים ח, פסוק יג)
- ”עַל־כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ, מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׁדֶה; וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָיו, מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ.“ (יחזקאל לא, פסוק ה)
- ”אֶסְפְּרֵם, מֵחוֹל יִרְבּוּן; הֱקִיצֹתִי, וְעוֹדִי עִמָּךְ.“ (תהלים קלט, פסוק יח)
- ”בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם; וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם.“ (משלי כט, פסוק ב)
גיזרון
[עריכה]צורה חלופית לרַב.
צירופים
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: multiply
רִבָּה
[עריכה]- הוסיף
גיזרון
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]רִבָּה ב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ריבה |
| הגייה* | riba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ר־ב־ב |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ רִבּוֹת; רִבַּת־, ר׳ רִבּוֹת־ |

גיזרון
[עריכה]- מחידושי אליעזר בן־יהודה. ככל הנראה מבוסס על פרשנות שגויה. בן־יהודה מצא לה תקדים בצירוף התלמודי: ”תופיני ריבה“ (ירושלמי, מסכת שקלים – פרק ז, הלכה ג) על יסוד המילה מערבית: مُرَبَّب (מֻרַבַּّבּ)[1] שמשמעותה "מרקחת פירות", הוא הציע לראות במילה "ריבה" שם עצם מן השורש רב"ב (על משקל סִבָּה מן סב"ב) במשמעות זו.[2] הגרסה "תופיני ריבה" היא כנראה שיבוש של "תופיני רכה". גם אם המילה המקורית היא אכן "ריבה", יש להניח שזוהי צורת פועל (בניין פיעל מן השורש רב"י) וממילא אין יסוד לסברתו של בן־יהודה.[3]
- חידוש זה של בן־יהודה הפך מקור ללעג בחוגים מסוימים. עדות לכך מצויה בנובלה "שבועת אמונים" מאת ש"י עגנון שפורסמה ב־1943: "היה שם תלמיד חכם מתלוצץ על בעל המִלון שטעה בפירוש המלות וקרא למרקחת של פירות... ריבה" (עמ' 5).[4] עם זאת, עגנון אינו מבאר את הסיבה להתלוצצות.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ ולא مُرَبًّى (מֻרַבַּّא) משורש ר־ב־י, כפי שהביא טור־סיני בהערה לערך רִבָּה במילונו של בן־יהודה (עמ' 6368). מֻרַבַּّא היא אמנם המילה הרגילה בערבית למאכל זה, אך גם מֻרַבַּّבּ מצויה במילונים (למשל אצל Lane, כרך 3 עמ' 1007).
- ↑ ראו ברשימה של בן־יהודה בעיתונו "הצבי" מיום כו באדר תרמ"ח, "מלה חדשה שהיא ישנה", בעמ' 4. מובא גם על ידי ראובן סיוון בלשוננו לעם יט (תשכ"ח), עמ' 105-107.
- ↑ שרגא אברמסון, דעת חז"ל בפירוש "תופיני" (לבירור עניין ריבה), לשוננו לעם יט (תשכ"ח), עמ' 137-143.
- ↑ אילון גלעד, "הטעות המרה של בן־יהודה שיצרה ממרח מתוק", "הארץ", 6 בנובמבר 2019