מאן
ערך זה עוסק במֵאֵן, פועל. לערך העוסק במָאן, כינוי רומז בארמית; ראו מַן.
מֵאֵן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | מאן |
| שורש וגזרה | מ־א־ן, גזרת השלמים, ע"ג |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא לֹא אבה, סֵרַב.
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם“ (שמות ז', פסוק י"ד)
- ”אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת“ (ירמיהו ל"ח, פסוק כ"א)
- ”וַיָּקוּמוּ שָׂרֵי מוֹאָב וַיָּבֹאוּ אֶל בָּלָק וַיֹּאמְרוּ מֵאֵן בִּלְעָם הֲלֹךְ עִמָּנוּ“ (המדבר כ"ב, פסוק י"ד)
- ”וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו“ (במדבר כ, פסוק כא)
- ”הממאנת באיש אין לה כתובה נתן לה גט יש לה כתובה“ (תוספתא, מסכת יבמות – פרק יג, הלכה ג)
גיזרון
[עריכה]- מקור הפועל במקרא.
- בתלמוד בבלי (קידושין דף ד ע"א) נראה כי המ"ם במקור אינה מן השורש הפועל גזור מ-אין חסר יו"ד.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]במקרא מצויה גם הצורה "מָאֵן", כאשר לעתים משמשת כמקור מוחלט ולעתים משמשת בזמן הווה (באופן חריג), למשל;
- הווה- ”וְאִם מָאֵן אַתָּה לָצֵאת זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הִרְאַנִי יְהוָה“ (ירמיהו ל"ח, פסוק כ"א)
- מקור- ”אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל, כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת“ (שמות כ"ב, פסוק ט"ז)
הצורה משמשת מיסודה לזמן הציווי בנוסף לזמנים שהוזכרו לעיל.
ראו גם
[עריכה]
| השורש מאן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|