מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: נִתַּן .
(יש לשכתב פירוש זה ): העביר דבר־מה לרשותו של מישהו.
מי שנותן מקבל.
”וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר“ (בראשית ל , פסוק יח )
”וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה“ (בראשית כה , פסוק לד )
”מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ“ (שיר השירים ח , פסוק ז )
אִפשר, הרשה.
"הַכֵּה אוֹתִי, בַּזֵּה אוֹתִי, הַפְקֵר אוֹתִי; אֲבָל בְּרֹב חַסְדֶּךָ [...] תֵּן לִי לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ" (מתוך: "חֲלוֹם לֵיל קַיִץ", ויליאם שייקספיר )
עגה הסכים לקיים יחסי מין.
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש נתן
השורש נ־ת־ן הוא שורש בודד מגזרת חפ"נ , שאין דומה לו בשפה העברית.
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
העברה ברצון מן אחד אל השני
גזרה
גזרת חפ"נ
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
נטיות הפעלים [ עריכה ]
נ-ת-ן
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נָתַן
נוֹתֵן
(ב׳ פעוּל: נָתוּן )
יִתֵּן
תֵּן
לָתֵת או לִתֵּן
נִפְעַל
נִתַּן
נִתָּן
יִנָּתֵן
הִנָּתֵן
לְהִנָּתֵן
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
יֻתַּן
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
בפי מדקדקי העברית קרוי פועל מיוחד זה "פועל חסר הקצוות", על שום שבחלק מנטיותיו פה"פ או לה"פ נשמטת (ולעתים אף שתיהן), למשל; נָתַתִּי, לָתֵת, תִּתֵּנָּה, נָתַתְּ וכד'...
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נתן
הגייה *
natan
חלק דיבר
שם פרטי
מין
זכר
שורש
נ־ת־ן
דרך תצורה
נטיות
שם פרטי לזכר.
↑ Hayim ben Yosef Tawil. An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew ערך "נתן", עמוד 252