הרבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִרְבָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הרבה
שורש וגזרה ר־ב־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין הפעיל

[[קטגוריה: בניין הפעיל]]

  1. הִגְדִּיל הַכַּמּוּת, עָשָׂה שֶׁיִּהְיֶה רַב.
    • ”אֶל הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ- בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים...“ (בראשית ג, פסוק טז)
    • ”וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ- הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד...“ (בראשית יז, פסוק כ)
    • ”...כִּי אָמַר יְהוָה, לְהַרְבּוֹת אֶת-יִשְׂרָאֵל כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם“ (דברי הימים א׳ כז, פסוק כג)
    • "הוא היה אומר, מַרְבֶּה בשר מַרְבֶּה רימה, מַרְבֶּה נכסים מַרְבֶּה דאגה..." (משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ב', ח')
    • "...חִשְׂפי שובל וגלי שוק ושוטי בגדֵרות/ וְהַרְבִּי הַקִּינוֹת וְרֹנִּי ברֹאש אַשמורות..." עלי החבר בן עמרם, "תוכחה", שורות 13-14
    • "...בְּעֻזִּי אז אַרְבָּם הם וְגִזעם וּפִרְיָם..." יוסף בן אביתור, "יוצרות לשבתות השנה, במדבר"
  2. לשון המקרא בהשאלה הִגְדִּיל וְהוֹסִיף לָרֹחַב וְלַהֶקֵּף.
    • ”...אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי...“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק י)

גיזרון[עריכה]

  • השורש מקביל גם לארמית באותה המשמעות במילים רבות: רְבָא (גָּדַל), רַבָּא (גדול), רֻבָּא (רוב), רִבְּוָא (רְבבה) וכן באכדית: rabu (גָּדַל), ובערבית: رَبَا (קרי: רַבָּא) - עלה בכמותו. כן קרוב לשורש זה השורש רב"ב המציין אף הוא גדילה והתרבות.

נגזרות[עריכה]

צירופים ופתגמים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הַרְבֵּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הרבה
הגייה* Harbe
חלק דיבר תואר הפועל, תואר
מין
שורש ר־ב־י/ה
דרך תצורה מקור מוחלט מן הִרְבָּה
נטיות
  1. גם עם אותיות בכל"ם לפניה בְּמִדָּה רַבָּה וּגְדוֹלָה, בְּאֹפֶן מְרֻבֶּה, הֶפֶךְ: קְצָת.
    • ”וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד...“ (בראשית מא, פסוק מט)
    • ”פָּנֹה אֶל הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט...“ (חגי א, פסוק ט)
    • ”רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, הַיּוֹם קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק.“ (משנה, מסכת אבותפרק ב, משנה טו)
    • "הַרְבֵּה שערות לבנות בראשו ושרטוטים חדשים בְּמִצְחוֹ הוסיפו לו הימים ההם..." ח"נ ביאליק, "החצוצרה נתביישה"
    • "הַרְבֵּה עוברים שבים, הַרְבֵּה אורחים..." ברנר, "מחוץ ומבית"
    • "כי יֶחֱלֶה איש ינסה לשאוף אוויר הַרְבֵּה ויעצור הנשימה." דוד גורדון, "דַּרְכֵי הרפואה"

הערה[עריכה]

  1. רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם, לֹא-יָכְלוּ לִי“ (תהלים קכט, פסוק ב).
  • בתקופת בית שני ובהשפעת ארמית-סורית שהפכה שלטת ,נפוצה תיבת "רבת-" במשמעות "הרבה" , מילה זו ביחד עם מילים נוספות שהעדרותן מטקסטים שאין עוררין כי נכתבו בתקופת בית ראשון אך מופיעות הן בספר דברי הימים (המאוחר) ובתהילים בלבד, העלו חשד בקרב חוקרים כי חלקים נרחבים מספר תהילים (המיוחסים בקרב חוגים שמרנים, לתקופת בית ראשון) מאוחרים הם ושייכים כנראה לרובד "עברית של ת' בית שני" [1].

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. אלישע קימרון,בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו,כרך כג‎, חוברת ב (עג‎) (טבת-אדר תשל"ח),עמ' 143