מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
יד |
| הגייה* |
yad |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
י־ד־י/ה |
| דרך תצורה |
משקל קָל |
| נטיות |
ר׳ זוגי: יָדַיִם , נ"ר זוגי: יְדֵי-, ר': יָדוֹת, נ"ר: יְדוֹת-, נ"י: יַד-, שלכן: יֶדְכֶן, שלי: יָדִי |
- אחת מהגפיים העליונות באדם או המקבילה לה בבעלי חיים, אשר כוללת את הזרוע, האמה, הכף, והאצבעות ומשמשת לביצוע פעולות שונות.
-
- "וַיֹּאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" (בראשית כב, פסוק יב)
- "וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ, וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ, וְיָרַדְתָּ בַּמַּחֲנֶה" (שופטים ז, פסוק יא)
- [בלשון הדיבור] כף היד.
- לשון חז"ל ידית; חלק בכלי או בחפץ כלשהו לאחוז בו.
- [במשחקי קלפים] הקלפים הנמצאים ברשותו של שחקן ברגע נתון.
- לשון המקרא מבנה (פסל, תצפית וכדומה) שהוקם לזכר אדם, לזכר קבוצה או לזכר אירוע היסטורי.
-
- "...וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שמואל ב׳ יח, פסוק יח)
- לשון המקרא חלק מן דבר.
-
- "וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה; וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם..." (בראשית מז, פסוק כד)
- מהמילים המועטות אשר שורשן דו־עיצורי. מקביל לאכדית: אִדֻ; ארמית: יַד, יְדָא; ערבית: يَد.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: יד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ידיים |
ערך בוויקיפדיה: יד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ידיים
