מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אוזן
|
הגייה* |
ozen
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
א־ז־ן א
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
רבים זוגי: אָזְנַיִם; אֹזֶן־, ר׳ אָזְנֵי־; כ׳ אָזְנִי
|
- איבר שמיעה בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים.
- ”כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי“ (איוב כט, פסוק יא)
- ”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ“ (קהלת א, פסוק ח)
- ”אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת-דָּל, גַּם-הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה“ (משלי כא, פסוק יג)
- ”סימני כלב ושוטה פיו פתוחה רירו יורד אזניו סרוחות זנבו נתון בין שתי יריכותיו מהלך לצדדין“ (ירושלמי, מסכת יומא – דף מא, עמוד ב)
- קירבתי את האוזן לשפופרת הטלפון כדי להאזין, אך לדאבוני לא הייתה קליטה.
- לשון חז"ל ידית בצידי כלי. ובהשאלה: בדומה.
- "כדי שייצא הרחש מתחת אוזן כלי וישתה" (בבלי)
- ”ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה ואזן דברי תורה וחקר דברי תורה עשה אזנים לתורה“ (שיר השירים רבה, פרשה א, סימן ח)
- למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות והאפרו-אסייתיות, ביניהן: אוגריתית – 𐎜𐎄𐎐 (אֻדן);[1] ארמית – אוּדְנָא (חילוף אותיות ז↔ד בין עברית↔ארמית);[2] ארמית־סורית – ܐܶܕ݂ܢܳܐ (אֶדְנָא); אכדית – uznu; געז – ǝzn, ערבית – أُذْن (אֻדְ'ן); מצרית קדומה ȧṭen[3] ובמילונים עדכניים בצורת אִדְן jdn.
- בניגוד לאטימולוגיה העממית הרווחת, אין כל קשר אטימולוגי בין מילה זו למאזניים או לאיזון. למידע נוסף ראו ערך מאזניים.
- כנראה אין קשר עם המילים בשפות אירופה: בהוראת אוזן - יוונית עתיקה "אוֹס" οὖς, גותית-"אַאוּסִן", אנגלית -ot כתחילית: otoconial, otoconium, otocony.
צירופים וביטויים[עריכה]
איבר שמיעה
|
- יפנית: 耳 (הגייה: mimí)
- לטינית: auris
- ליטאית: ausis
- נורבגית: øre
- סלובנית: uho
- סלובקית: ucho
- ספרדית: oreja
- ערבית: أذن (הגייה: אֻדְ'ן)
- פולנית: ucho
- פורטוגלית: orelha, ouvido
- פינית: korva
- פרסית: گوش (gush)
- צ'כית: ucho
- צרפתית: oreille (הגייה: אוֹרֶיִי)
- קוריאנית: 귀 (הגייה: gwi)
- קרואטית: uho
- רומנית: ureche
- רוסית: ухо (הגייה: úkho)
- שבדית: öra
- תאית: หู
|
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: אוזן |
 ציטוטים בוויקיציטוט: אוזן |
|
השורש אזן א
|
השורש א־ז־ן א הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
א־ז־ן א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱזִין
|
מַאֲזִין
|
יַאֲזִין
|
הַאֲזֵן
|
לְהַאֲזִין
|
הֻפְעַל
|
הָאֳזַן
|
מָאֳזָן
|
יָאֳזָן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
| |
|
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
איזן
|
שורש וגזרה |
א־ז־ן ב
|
בניין |
פִּעֵל
|
- הביא למצב של שווי משקל.
- ”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד-דַּעַת אֶת-הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב, פסוק ט)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.[4] מקבילה בערבית: وَزَنَ (וַזַןַ) – שקל.
הערות שוליים[עריכה]
השורש אזן ב
|
השורש א־ז־ן ב הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
א־ז־ן ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִזֵּן
|
מְאַזֵּן
|
יְאַזֵּן
|
אַזֵּן
|
לְאַזֵּן
|
פֻּעַל
|
אֻזַּן
|
מְאֻזָּן
|
יְאֻזַּן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַזֵּן
|
מִתְאַזֵּן
|
יִתְאַזֵּן
|
הִתְאַזֵּן
|
לְהִתְאַזֵּן
|
אטימולוגיה[עריכה]
- נגזר משם העצם מאזניים, עיינו באטימולוגיה שם.
| |
|