עז

עֵז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עז
הגייה*	ez
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־ז־ז
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	ר׳ עִזִּים

עז הבית

1. בהמה דקה מבויתת, והנקבה הבוגרת בפרט, בעלת שתי קרניים וזקן.

   • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל“ (בראשית טו, פסוק ט)
   • ”וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם וְנֹאד יַיִן וּגְדִי עִזִּים אֶחָד וַיִּשְׁלַח בְּיַד-דָּוִד בְּנוֹ אֶל-שָׁאוּל“ (שמואל א׳ טז, פסוק כ)
   • ”הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן-הַגִּלְעָד“ (שיר השירים ו, פסוק ה)
   • ”היו לו למלמד עני עשרה זהובים, הלך וקנה עז. גילגלה אשתו עמה כמה ימים, האכילה אותה, השקתה אותה – והעז חלב אין לה.“ (ספר הבדיחה והחידוד:עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)

2. [מליצה] סעיף־דמה המוכנס להצעת־חוק במטרה להסב אליו את תשומת הלב, מפני הסעיפים העיקריים, בתהליך המשא ומתן.

גזרון

• המילה מקבילה לשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎓𐎇 (עז), אכדית: 𒂗𒍪 (enzu), ערבית: عَنْز (עַנְז), ארמית : עִזָּא, עֵיז; סורית: ܥܸܙܵܐ (עִזָּא). פוּנית, ופלמירית: עז.^{[דרוש מקור]} משערים שהיה קיים בפרוטו-שמית בצורה: *ʕVnz.
• המילה מופיעה בארמית במגילת אחיקר החכם מן המאה 6 לפנה"ס: "נמרא פגע לענזא והי עריה".
• בשמית צפון־מערבית קדומה בתעתיק לאכדית ḫa-az-za-am (בתעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית).

סמוכין

• ("aiĝ") : An Etymological Dictionary of the Proto-Indo-European Language - pokorny julius

מידע נוסף

1. ”וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת“ (בראשית ל, פסוק לה)

• עז, עִזה – הגדולים עם הזקנקנים (לשני המינים יש זקנקן). בעברית מקראית - גם העז וגם העזה הן נקבות. בלשון רבים נוצרת אבחנה בין (זכרים: עִזִּים ,לבין נקבות: עִזּוֹת) .
• הגדי, והגדיה – הם וולדיה של העז .
• ה"צפיר", וה"צְפירה" – הם הגדי והגדיה בהמשך גידולם.
• שעיר, שעירה – :הם הצפיר והצפירה בהגיעם לבגרות ולכיסוי מלא של השיער.
• תיש – שם כולל לכל הזכר בעִזים. והעתוד – התיש במלוא אונו, המשמש להרבעה ולקיום המין.

על פי המקרא, שה הוא כל מי ששייך לצאן: כבש או עז, צעיר או מבוגר: "שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים תִּקָּחוּ". (שמות יב ה).

בעברית החדשה השימוש ב"שה" הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר כבש צעיר: שֶׂה וּגְדִי, גְּדִי וָשֶׂה / יַחְדָּיו יָצְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה (מתתיהו שלם, שנת- 1929 בקירוב ) .

צירופים

• חלב עזים
• עז הבית
• עז הבר
• עז מתעלפת

מילים נרדפות

• עִזָּה

תרגום

• אירית: gabhar‏‏‏‏
• איטלקית: capra‏‏‏‏
• אנגלית: goat‏‏‏‏
• אספרנטו: kapro‏, kaprino‏‏‏‏
• ארמנית: այծ‏‏‏‏ (תעתיק: ayc)
• גרוזינית: თხა‏‏‏‏ (תעתיק: txa)
• גרמנית: Geiß‏, Ziege‏‏‏‏
• הודית: बकरी‏‏‏‏ (תעתיק: bakrī)
• הולנדית: geit‏‏‏‏
• הונגרית: kecske‏‏‏‏
• טורקית: keçi‏‏‏‏
• יוונית: αίγα‏‏‏‏ (תעתיק: aíga)
• יידיש: ציג‏‏‏‏
• יפנית: 山羊‏‏‏‏ (תעתיק: yagi)
• כורדית: bizin‏‏‏‏
• לטינית: capra‏‏‏‏
• נורווגית: geit‏‏‏‏
• סווהילית: mbuzi‏‏‏‏
• ספרדית: cabra‏‏‏‏
• ערבית: عنزة‏‏‏‏ (תעתיק: עַנְזָה)
• פולנית: koza‏‏‏‏
• פורטוגלית: cabra‏‏‏‏
• פינית: vuohi‏, kuttu‏‏‏‏
• פרסית: بز‏‏‏‏ (תעתיק: בז)
• צ'כית: koza‏‏‏‏
• צרפתית: chèvre‏‏‏‏
• קוריאנית: 염소‏‏‏‏ (תעתיק: yeomso)
• רומנית: capră‏‏‏‏
• רוסית: коза‏‏‏‏ (תעתיק: kozá)
• שוודית: get‏‏‏‏

ראו גם

• צאן
• יעל
• משכוכית
• שעיר לעזאזל
• תיש
• גדי

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עז

טקסונומיה בוויקימינים: Capra aegagrus

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עז

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבינות מחלב עזים

עַז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עז
הגייה*	az
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־ז־ז
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ עַזָּה, ר׳ עַזִּים

1. בעל כוח, בעל עצמה; בעל השפעה רבה.

   • ”מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.“ (שופטים יד, פסוק יח)
   • ”בחצוצרה: תרו-ר-רה! בחליל: לי-לי-ליל! ובתף – קול עז, קול רם: ת-ר-רם!!!“ (גדוד בעיר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • "גשם עז בחוץ ירד / ולבו הקט רעד" (הלילות הקסומים, מאת עדה נסטוביץ')

גזרון

• מצרית קדומה: הזֳא ḥzꜣ בהוראת פרוע או בעל תעוזה. להלן הירוגליף:

צירופים

• מעז יצא מתוק
• עז נפש
• עז כנמר
• עז מצח
• עזה כמוות אהבה

נגזרות

• עזוז
• עַזּוּת
• עַזּוֹת(שם. תואר־עזר)

מילים נרדפות

• חזק
• עצמתי

תרגום

• ספרדית: audaz, feroz
• אנגלית: bold‏, fierce‏‏‏‏
• ערבית: حادّ‏, قَوِيّ‏, شَديد

ראו גם

• העז
• תעוזה

השורש עזז

השורש ע־ז־ז הוא שורש הניטה בבניין התפעל על-דרכה של גזרת השלמים, יתר הבניינים ניטים על-דרכה של גזרת הכפולים. נטיות הפעלים ע־ז־ז עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל עַז עַז יָעֹז עֹז לָעֹז נִפְעַל נָעֹז נָעֹז יֵעֹז הֵעֹז לְהֵעֹז הִפְעִיל הֵעֵז מֵעֵז יָעֵז הָעֵז לְהָעֵז הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְעַזֵּז מִתְעַזֵּז יִתְעַזֵּז הִתְעַזֵּז לְהִתְעַזֵּז

עֹז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עוז
הגייה*	oz
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ז־ז
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. אומץ, כח.

   • ”נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ, עַם־זוּ גָּאָלְתָּ; נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ, אֶל־נְוֵה קָדְשֶׁךָ.“ (שמות טו, פסוק יג)
   • ”וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל־עֹז לִפְנֵי יהוה; וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יד)
   • ”עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי־עֹז זְרוֹעַ יהוה, עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ־הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.“ (ישעיהו נא, פסוק ט)
   • ”וַתֻּתַּשׁ בְּחֵמָה לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה, וְרוּחַ הַקָּדִים הוֹבִישׁ פִּרְיָהּ; הִתְפָּרְקוּ וְיָבֵשׁוּ מַטֵּה עֻזָּהּ, אֵשׁ אֲכָלָתְהוּ.“ (יחזקאל יט, פסוק יב)
   • ”נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ, אֵל יִשְׂרָאֵל; הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים.“ (תהלים סח, פסוק לו)
   • ”חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ; וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ.“ (משלי לא, פסוק יז)
   • ”כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ; וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ.“ (איוב לז, פסוק ו)
   • ”עוד לא התישה התורה את כחנו, עוד די עוז לנו, עוד די גבורת הנפש בנו למות בעד תורתנו.“ (נָגִיל וְנִשְׂמַח, מאת בוקי בן-יגלי, בפרויקט בן יהודה)

2. שם פרטי לזכר.

גיזרון

• מקור המילה במקרא. מקביל לערבית: غز (ע'ז) - חזק.

צירופים

• עוז רוח
• הרהיב עוז
• עז והדר
• מגדל עוז

נגזרות

• עוזי

מילים נרדפות

• עזוז
• גבורה
• הוד

ניגודים

• פחד

תרגום

• אנגלית: boldness‏‏‏‏
• ספרדית: audacia‏‏‏‏
• ערבית: قُوَّة‏, شَجاعة‏‏‏‏

ראו גם

• נועזות (1)