מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | תפנוק |
| הגייה* | tafnuk |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־נ־ק |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטוּל |
| נטיות | ר׳ תַּפְנוּקִים; תַּפְנוּק־, ר׳ תַּפְנוּקֵי־ |
- (יש לשכתב פירוש זה): פינוק, תענוג, דבר הגורם הנאה.
- ”לא היו מתענות ולא שינהגו את עצמן בתפנוקין אלא שאוכלות ושותות כדי קיום הולד“ (תוספתא, מסכת תענית – פרק ב, הלכה יד)
- {{צט/תנחומא|מה האב הזה זקוק לתפנוקים של בתו|שמות|
- "וְלַעֲרֹךְ בּוֹ כַּמָּה מִינִים, / שְׁתוֹת יֵינוֹת מְבֻשָּׂמִים / וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים / בְּכָל שָׁלשׁ פְּעָמִים." (מה ידידות)
- השורש ארמי מקביל לתענוג דוגמה: ”אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג“ (ישעיהו נח, פסוק יג) תרגום: אִם תְּתִיב מִשַׁבַּתָא רִגְלָךְ לְמֶעְבַּד צוֹרְכָךְ בְיוֹמָא דְקוּדְשִׁי וּתְעָרַע לְשַׁבְּתָא בְּתַפְנוּקִין.
| השורש פנק |
|
השורש פ-נ-ק הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
השורש נמצא פעם אחת במקרא. מקורו בארמית בה הוא מקביל לשורש העברי ע־נ־ג
|
|