נטל

יש להוסיף לדף זה את הערכים: נִטַּל, נִטֵּל, נֻטַּל.

נָטַל

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נטל
שורש וגזרה	נ־ט־ל, גזרת חפ"נ
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא תפס דבר מה והעבירו לרשותו או תחת אחריותו; אחז בידיו, נשא.

   • "עמד לייבוש טשורטקובר ונטל את המעות של הקלפים..." (מתוך: "סיפור פשוט", ש"י עגנון)
   • "מִקֶּרֶן זָוִית אֶסְתַּכֵּל בַּחַיִּים הַחוֹפְזִים עַל פָּנַי/ שָׁלוֹם לַהוֹלְכִים! הַאִם אֶתְאַוֶּה גַם לִטֹּל?" ("אֵין בְּלִבִּי עָלֶיךָ", רחל המשוררת )
   • ”אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל“ (ישעיהו מ, פסוק טו) = "הוא נושא איים כאילו הם אבק"
   • "כל הנוטל צדקה נוטל מעשר עני ויש נוטל מעשר עני ואינו נוטל צדקה" (תוספתא, סדר טהרה, מסכת נידה, פרק ו', ז')
   • "רבי יהודה אומר בין כך ובין כך מלקט ומניח על גבי הגדר והעני בא ונוטל את שלו" (תוספתא, סדר זרעים, מסכת פיאה, פרק ב', כ"א)

2. לשון המקרא הטיל חובה.

   • ”הָלוֹךְ וְדִבַּרְתָּ אֶל-דָּוִד, כֹּה אָמַר יְהוָה-שָׁלֹשׁ אָנֹכִי נוֹטֵל עָלֶיךָ: בְּחַר-לְךָ אַחַת-מֵהֶם וְאֶעֱשֶׂה-לָּךְ“ (שמואל ב׳ כד, פסוק יב)

3. לשון חז"ל נדיר הֵחֵל, פָּתַח בְּ-.

   • "נטל לקרות...גמר מלקרות" (תוספתא, סכח, ד', ב')

4. לשון חז"ל נטל ידיים: טִהֵר יָדָיו בְּעֶזְרַת מַיִם.^{[דרושה הבהרה]}

   • "ובית הלל אומרין, מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלים לידיים" (משנה, סדר זרעים, מסכת ברכות, פרק ח')
   • "...נוטל אדם את שתי ידיו שחרית ומתנה עליהן כל היום" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת חולין, דף ק"ו, ב')

5. לשון חז"ל נטל ציפורניים: כָּסַס, כִּרְסֵם וְקַץ. ^{[דרושה הבהרה]}

   • "הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו..." (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, דף ס"ד, א', פרק י', הלכה ו')

גיזרון

• אכדית: natalu; ארמית: נְטַל.

צירופים

• נטל חיים
• נטל רגליו
• נטל עצמו
• נטל עיניו
• נטל ידים
• נטל עצה
• נטל צפרנים
• נטל רשות
• ייטול את שלו

נגזרות

• נטילה
• נטול
• נֶטֶל

מילים נרדפות

• לקח (1)
• חייב (2)
• הכריח (2)
• החל (3)
• התחיל (3)
• פתח (3)

ניגודים

• נתן (1)
• מסר (1)
• העניק (1)
• יהב (1)

פתגמים

• טול קיסם מבין שניך-טול קורה מבין עיניך
• נטל את שלו מתחת ידי פלוני

תרגום

• יידיש: נעמען‏‏‏‏
• אנגלית: take‏‏‏‏

נֵטֶל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נטל
הגייה*	netel
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר יחיד
שורש	נ־ט־ל
דרך תצורה
נטיות	נִטְלוֹ־

1. לשון המקרא משא, כובד, משקל.

   • "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם." (משלי כז ג)
   • ”כֹּה הָגָה הַמְקשֵׁשׁ וַיָּטֶל / מִשִּׁכְמוֹ אַרְצָה אֶת הַנֵּטֶל / וַיִּקְרָא לַמָּוֶת.“ (משלי יהודה: הַמָּוֶת וּמְקֹשֵׁש עֵצִים, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)

2. עברית חדשה בהשאלה מן (1): מעמסה, סבל.

   • ”רָבֹץ רָבַץ תַּחְתָּיו מִכֹּבֶד סֻבָּלוֹ, אָכֵן כָּבֵד הַנֵּטֶל אֲשֶׁר נָשְׂאוּ עַל-שָׁכֶם.“ (יוֹנָה הַחַיָּט, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”תן לי עוז ותעצומות לשאת שמחתנו כאשר אמצת לבנו לשאת אבלנו ולסבול נטל תלאותינו עד כה.“ (עיט צבוע, מאת אברהם מאפו, באתר מאגרים) (1861)

3. עברית חדשה (ימאות) תוספת משקל בתחתית כלי שיט, כדי לייצבו או כדי לשנות את השוקע והשופע שלו.

   • "יצאנו מלונדון עם נֵטֶל, נֵטֶל של חול, כדי לטעון בנמל בצפון פחם לבנגקוק." (ג'וזף קונרד, נעורים)

גיזרון

• מן נ-ט-ל.
• האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

צירופים

• נטל ההוכחה
• לא עמד בנטל
• מי נטל

מילים נרדפות

• משא
• כובד
• מעמסה

תרגום

• אנגלית: ballast‏‏‏‏‏ (3)

ראו גם

• נטלה
• זבורית