מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנה
הגייה * mana
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־י־ן
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ מָנוֹת, מְנַת־
כמות סופית בדידה .
(בפרט) , כמות של מזון ; פרק של ארוחה שלמה.
”הַמַּקְרִיב אֶת-דַּם הַשְּׁלָמִים, וְאֶת-הַחֵלֶב--מִבְּנֵי אַהֲרֹן: לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין, לְמָנָה “ (ויקרא ז , פסוק לג ) ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּלְכָל-בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ מָנוֹת . וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם (שמואל א׳ א , פסוקים ד –ה ) ”וַיֹּאמֶר לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת יְהוָה.“ (דברי הימים ב׳ לא , פסוק ד ) אכלנו אתמול אצל חמותי ארוחה של חמש מנות .
הוא מת ממנת יתר. תוצאת פעולת החילוק.
4 הוא מנת החלוקה של 36 ב־9.
לפעמים צורת הנסמך מְנָת מובאת כשם עצם רגיל בעיקר "לתת מנת לכהנים" (חילוף הפסוק לתת מנת ה כהנים)
בקש לדעת את הכמות .
”וְשַׂמְתִּי אֶת־זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ; אֲשֶׁר אִם־יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ, גַּם־זַרְעֲךָ יִמָּנֶה.“ (בראשית יג , פסוק טז ) ”וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי־רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן, וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל; וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית־יהוה.“ (מלכים ב׳ יב , פסוק א ) ”וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי וּבַאֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם.“ (ישעיהו סה , פסוק יב ) ”מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים; לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.“ (תהלים קמז , פסוק ד ) ”מִי יְמַלֵּל / גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל, / אוֹתָן מִי יִמְנֶה ? // הֵן בְּכָל דּוֹר / יָקוּם הַגִּבּוֹר / גּוֹאֵל הָעָם.“ (מִי יְמַלֵּל מנשה רבינא בזֶמֶרֶשֶׁת )
בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כפועל המילה "mānu", הגייה: "מָאנוּ" , בכתב חקוק -"ana lā manê" , בהוראת: 1) לספור, להעביר. וגם בהוראת: 2)"כחול אשר על שפת הים", "הרבה מאוד". בכתב חקוק - "am-nu", "am-nu-ma" [ 1]
קרא למישהו כדי למלא תפקיד .
”וַיְמַן יהוה־אֱלֹהִים קִיקָיוֹן [...] וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת; וַתַּךְ אֶת־הַקִּיקָיוֹן, וַיִּיבָשׁ. וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ, וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית...“ (יונה ד , פסוקים ו –ח ) ”כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי־שָׁוְא; וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ ־לִי.“ (איוב ז , פסוק ג ) ”וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל־הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל־דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.“ (דניאל א , פסוק יא ) ”הַמְמַנֶּה עִמּוֹ אֲחֵרִים בְּחֶלְקוֹ, רַשָּׁאִין בְּנֵי חֲבוּרָה לִתֵּן לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, וְהוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק י, משנה ד ) ”אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים, יִשָּׁבֵעַ; מִנָּהוּ בֵּית דִּין, לֹא יִשָּׁבֵעַ.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ה, משנה ד )
יחידת משקל קדומה (כחצי קילוגרם)
”וְהַשֶּׁקֶל, עֶשְׂרִים גֵּרָה; עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל--הַמָּנֶה , יִהְיֶה לָכֶם“ (יחזקאל מה , פסוק יב )
מטבע השווה למאה זוזים .
(1:) בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כשם עצם המילה "manû", הגייה: "מָנאְוּ" , בכתב חקוק -".MA.NA" , בהוראת - 480 גרם (כ-1 פאונד) [ 2] ”"וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן“ (מלכים א׳ י , פסוק יז ) )".
(2:) מופיע בצורת: "מן" בכתובת ארמית משובשת מאיזור אדום (עם) , תקופת בית שני : "...בְּ-14 לְתַמּוּז שְׁנַת 40 (272 לפנה"ס) . הָיִיתִי בַּגִּנָּה לְכוּסְכְּהֵל . מָן עֲבֹר זִפְתָּא (הלוואה)..." (M 153;AL 3 1441) , [ 3] כתובה ממרשה מופיעה תיבת מנה כנדוניה לכלה , בצורה-"מנאי", בַּרְתַּהּ זוּד לְבוּשׁ וּמְנַאי שְׁוִין כֶּסֶף זוּזִין 300 ... (כתובה ממרשה )
, מאת מנשה רבינא בזֶמֶרֶשֶׁת)