מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שם
הגייה * shem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ו־ם
דרך תצורה
נטיות ר׳ שֵׁמוֹת, שְׁמוֹת־;
לשון המקרא מילה או צמד מילים המתארים חפץ או חי ומשמשים לזיהוי .
”וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַה־שְּׁמֶךָ ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב.“ (בראשית לב , פסוק כח ) ”וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיִּלּדִים לוֹ בִּירוּשָׁלִָם; שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה.“ (שמואל ב׳ ה , פסוק יד ) ”לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב, וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי; וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ , אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי.“ (ישעיהו מה , פסוק יד ) ”מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו, וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ ; קֹרִאים אֶל־יהוה, וְהוּא יַעֲנֵם.“ (תהלים צט , פסוק ו ) ”וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת – שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת; וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים.“ (רות א , פסוק ד ) בהשאלה: יוקרתו של האדם בעיני הבריות.
”נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב; מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב.“ (משלי כב , פסוק א ) ”טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב; וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ.“ (קהלת ז , פסוק א ) אחד מבני נח
”וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם ; וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ.“ (בראשית ט , פסוק כו )
המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ערבית, اِسْم (אִסְם) ; ארמית, ܫܡܳܐ (שְׁמָא) ; אכדית, šumu ; געז, səm) ስም )
תרגום
איטלקית: nome
אינדונזית: nama
אירית: ainm
אמהרית: ስም (תעתיק: səm)
אנגלית: name
אספרנטו: nomo
ארמית: שְׁמָא
ארמנית: անուն (תעתיק: anun)
גרוזינית: სახელი (תעתיק: saxeli)
גרמנית: Name
דנית: navn
הודית: नाम (תעתיק: nām) इस्म (תעתיק: ism)اسم (תעתיק:אִסְם)צ'כית: jméno
צרפתית: nom
קוריאנית: 이름 (תעתיק: ireum)
רומנית: nume
רוסית: имя (תעתיק:ímja)
שוודית: namn
תאילנדית: ชื่อ (תעתיק: chʉ̂ʉ) นาม (תעתיק: naam)
ערך בוויקיפדיה:
שם
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שם
הגייה * sham
חלק דיבר תואר־הפועל
מין -
שורש
דרך תצורה
נטיות
בַּמָּקוֹם הַהוּא.
”...וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן; וַיָּבֹאוּ עַד־חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם .“ (בראשית יא , פסוק לא ) ”וישם שם את האדם אשר יצר“ (בראשית ב , פסוק ח )
לשון ימי הביניים יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים רמב"ם פתיחת הי"ד החזקה
המילה משותפת לכמה לשונות שמיות. כגון; ארמית: ܬܡܢ (תַמָּן) , ערבית: ثَمَّ (תַ'םַּ) , אוגריתית: ṯm) 𐎘𐎎 )
ثمَ (תעתיק: תַ'םַּ)צרפתית: là , y
קוריאנית: 거기에 (תעתיק: geogie)
רוסית: там (תעתיק: tam)
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא {{{כתיב מלא}}}
שורש וגזרה {{{שורש וגזרה}}}
בניין -
בדק וקבע שוויו של דבר
שמין למזיק ואין שמין לגנב ולגזלן בבלי בבא קמא יא.
לשון המקרא בהשאלה: בחפצים מופשטים
”וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל בְּכָל־אֲשֶׁר־לוֹ; שִׂים ־נָא יָדְךָ, תַּחַת יְרֵכִי.“ (בראשית כד , פסוק ב ) ”וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברים ד , פסוק מד ) ”וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי־עִזִּים, וְאֵיפַת־קֶמַח מַצּוֹת – הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל, וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר...“ (שופטים ו , פסוק יט ) ”וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב, וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת; וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.“ (זכריה ו , פסוק יא ) ”תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ; לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.“ (תהלים מד , פסוק יד ) ”וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל־הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם.“ (אסתר י , פסוק א )
3: למילה 'שם' מתוך הצירוף - 'שם-פעמיו' יש 'נוכחות' סמנטית,וצורנית גם במצרית-קדומה: 'שְׁמִי' (šmi̯ ) בהוראת הלך ,משך (למסלול מסוים). להלן אחד מן ההרוגליפים: (שְׁמְ ) + (אֵ )
השורש שׂים
השורש שׂ־י־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י .
שׂ־י־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂם שָׂם
יָשִׂים
שִׂים
לָשִׂים
נִפְעַל נִשּׂוֹם
נִשּׂוֹם
יִשּׂוֹם
הִשּׂוֹם
לְהִשּׂוֹם
הִפְעִיל הֵשִׂים מֵשִׂים
יָשִׂים
הָשֵׂם
לְהָשִׂים
הֻפְעַל הוּשַׂם מוּשָׂם
יוּשַׂם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
המטה בבניין קל עה"פ ו ' ולא י ' איננו שוגה , שכן בשורש זה נכונות שתי הצורות; לָשׂוּם או לָשִׂים, יָשׂוּם או יָשִׂים, תָּשֵמְנָה או תָּשֹׂמְנָה וכו'...
ערך בוויקיפדיה: שם
