צער

יש להוסיף לדף זה את הערך: צֹעַר.

צַעַר[עריכה]

מועקה נפשית, עוגמת נפש; תחושת אובדן או החמצה.
- "מכאוב ונדד ישנה, וצער ותשניק." (בן סירא לא,כד)
- ”ושמא יאמר הדיין מה לי בצער הזה? והלא כבר נאמר: ועמכם דבר המשפט - אין לך אלא מה שעיניך רואות.“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק א, הלכה ד)
- ”הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, בְּשֶׁבֶת, וּבְבֹשֶׁת... צַעַר - כְּוָאוֹ בְשַׁפּוּד אוֹ בְמַסְמֵר, וַאֲפִלּוּ עַל צִפָּרְנוֹ, מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה רוֹצֶה לִטֹּל לִהְיוֹת מִצְטַעֵר כָּךְ.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ח, משנה א)
קושי.
- בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר, לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא (משנה אבות ה כג) ('בהתאם לקושי שבדבר, יהיה שכרו')

השורש צ־ע־ר ב מופיע במקרא בהוראת: קטן, מעט (ראו להלן צָעַר). יתכן שמכאן הושאל להוראת כאב, סבל, כמו שמצינו בשורשים אחרים שהוראתן הקטנה, ומתארות עצב וקושי; לדוגמא: צרה, מיצר, מָצוֹק.
מילה זו קיימת גם בארמית ובסורית: ܨܥܪܐ (צערא).

ערך בוויקיפדיה: צער

הביא לידי תחושת אכזבה, עצבון ועוגמת נפש; העציב או דכדך.
- מות דודו ציער אותו מאוד.

השורש צ־ע־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

לשון המקרא היה לקטן יותר, התמעט.
- ”וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ“ (ירמיהו ל, פסוק יט)
- ”יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָע וְיִצְעֲרוּ וְלֹא יָבִין לָמוֹ“ (איוב יד, פסוק כא)

מופיע במקרא פעמיים כפועל סביל, וכניגוד לשורש כ־ב־ד. השורש צ־ע־ר ב במילים רבות מבטא חסרון וקטנות כמו צעיר, מצער. ומשותף גם לערבית ص-غ-ر. קרוב לשורש ז־ע־ר. וראו עוד בגיזרון צַעַר.