מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קשה |
| הגייה* | kashe |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־שׁ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ קָשָׁה, קְשַׁת־; ר׳ קָשִׁים, קְשֵׁי־; נ"ר קָשׁוֹת, קְשׁוֹת־; קְשֵׁה־ |
יהלום-המינרל הקשה ביותר בטבע (1)
כיתוב בסינית-שפה שבעיני רבים נתפשת כקשה בעולם (2)
- העומד בפני כוחות שונים, ואינו נשבר או מתעוות.
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ...“ (ישעיהו כז, פסוק א)
- "אבל העור הקשה-הרי הוא כעץ, וגורד הדם מעליו" (משנה תורה להרמב"ם, ספר עבודה, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ב')
- "וּשאר כל ירקות השדה כגון שמרקעים, והבצלים הקשים ביותר..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות טומאת אוכלין, פרק ד')
- "יוֹשֵׁב אַתָּה שָׁבוּר וְנוֹאָשׁ וְאוֹבֵד וְרַק אוֹתוֹ צוּר קָשֶׁה וְדוֹמֵם מֵצִיק..." "אצל", עמ' 127, אורי ניסן גנסין
- "...יִגְדְּלוּ בִּקְלִפָּה קָשָׁה, כֶּאֱגוֹז וְכַדּוֹמֶה..." "ראשית לימודים א'", ברוך לינדא
- לֹא פָּשׁוּט (הֵן גַּשְׁמִית וְהֵן נַפְשִׁית).
- ”וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת; אֶת־הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל־מֹשֶׁה, וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.“ (שמות יח, פסוק כו)
- ”מַהֵר לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, חָכָם; קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק רָע.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה יב)
- "...קָשֶׁה מְאֹד לָאָדָם לְקַבֵּל תּוֹרַת הַנִּסָּיוֹן מִפִּי אֲחֵרִים..." "חטאות נעורים", חלק ב', משה ליב ליליינבלום
- "...לֹא קָשֶׁה לֶחָכָם לְהָבִין מִדַּעְתּוֹ..." "על פרשת דרכים ב'", עמ' 244, אַחַד העם
- "וְלִפְעָמִים קָשֶׁה לְהַגִּיד אֵיזֶה גּוֹרֵם הִשְׁפִּיעַ..." "ספרים", זאב ז'בוטינסקי
- "קָשֶׁה לְהַבְדִּיל שָׁם בֵּין עֲשִׁירִים וּבֵין קַבְּצָנִים..." "ספר הקבצנים", עמ' 90, מנדלי מוכר ספרים
- ...קָשֶׁה לָהֶן לְהִפָּרֵד זוֹ מִזּוֹ... "בחורף", עמ' 200, י"ח ברנר
- גם בסמיכות לְעֹרֶף וּלְפָנִים מִי שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר עַל נְקַלָּה וְעוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ.
- הַמֵּסֵב אִי נוֹחוּת אוֹ הַמֵּסֵב סֵבֶל.
- ”וַיְמָרְרוּ אֶת־חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה – בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל־עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה; אֵת כָּל־עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר־עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.“ (שמות א, פסוק יד)
- ”וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה קָשָׁה עַד־מְאֹד, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּנָּגֶף אַבְנֵר וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד.“ (שמואל ב׳ ב, פסוק יז)
- ”אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת־עֻלֵּנוּ; וְעַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר־נָתַן עָלֵינוּ, וְנַעַבְדֶךָ.“ (מלכים א׳ יב, פסוק ד)
- ”...כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה.“ (שיר השירים ח, פסוק ו)
- "ואין מבקרין לא חולי מעיים, ולא חולי העין, ולא מחושי הראש-מפני שהביקור קשה להן" (משנה תורה להרמב"ם, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק ז')
- "וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע, הרי זה מביא על עצמו חולאים רעים וקשים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ה')
- "קָשֶׁה הַחֹרֶף...וְעַזָּה מְרִירוּתוֹ..." "שמה", עמ' 107, י"ח ברנר
- [תואר־הפועל] בַּחֲרִיפוּת, בְּחֻמְרָה.
- ”וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל יְהוֹנָתָן; מִי יַגִּיד לִי, אוֹ מַה יַּעַנְךָ אָבִיךָ קָשָׁה.“ (שמואל א׳ כ, פסוק י)
- ”וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת־הָעָם קָשָׁה; וַיַּעֲזֹב אֶת־עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ. וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר – אָבִי הִכְבִּיד אֶת־עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל־עֻלְּכֶם...“ (מלכים א׳ יב, פסוקים יג–יד)
- המורה גערה קשה באפרת על שלא הכינה שיעוריה.
- שֶׁהוּא בַּעַל אֹפִי אַכְזָר וָרַע.
- ”...וְהָאִשָּׁה טוֹבַת־שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר, וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים...“ (שמואל א׳ כה, פסוק ג)
- ”וְסִכַּרְתִּי אֶת־מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה, וּמֶלֶךְ עַז יִמְשׇׁל־בָּם; נְאֻם הָאָדוֹן, יהוה צְבָאוֹת.“ (ישעיהו יט, פסוק ד)
- "...הָאוֹיֵב הַיּוֹתֵר קָשֶׁה וּמְסֻכָּן בָּא..." "מורה נבוכי הזמן, עמ' 58, נחמן קרוכמל
- [עממי] הַקְּרוּם שֶׁל הַלֶּחֶם.
- מן התנ"ך, קרוב גם אל ק־שׁ־ח במשמעו העיקרי. השוו גם לארמית: קְשָׁא, וכן לערבית: قَسَا (קָסָא)- נעשה קשה או אכזר.
- אנגלית: hard
- ערבית:
- قاس (תעתיק: קָאסִ[ן])
- صعب (תעתיק: צַעְב)
- ספרדית: duro
- עברית חדשה רֻכּוֹ סָר מִמֶּנּוּ וְהָפַךְ לִהְיוֹת מֻצָּק וְנֻקְשֶׁה בְּהֶרְכֵּבוֹ.
- בבוא החורף הכבד מימי הנהרות והאגמים קָשִׁים ונקפאים.
- לשון המקרא הָיָה לֹא נוֹחַ וְנָקֵל (בְּמוּבָן גַּשְׁמִי אוֹ מֻפְשָׁט).
- ”אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה...“ (בראשית מט, פסוק ז)
- ”...לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ-כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ...“ (שמואל א׳ ה, פסוק ז)
- ”...וַיִּקֶשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה, מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל“ (שמואל ב׳ יט, פסוק מד)
- ”...וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו“ (דברים א, פסוק יז)
- התעלומה קשתה מִפַּעֲנֵחַ.
- אָזַר אֶת כּוֹחוֹ וְאֶת מַאֲמַצּוֹ בְּקֹשִׁי רַב.
- [פיוטי] רווח בייחוד עם "עורף" הָפַךְ לְלֹא פָּשׁוּט אוֹ קַל (בְּמוּבָן גַּשְׁמִי אוֹ מֻפְשָׁט).
- ..."קִשּׁוּ עֹרֶף וְשֵׁן חָרָקוּ/ רַע בָּחֲרוּ וְטוֹב רָחָקוּ"... "מיאנו לשמוע ועצה העמיקו", יוחנן הכהן בן יהושע
- ...קִשִּׁיתִי עֹרֶף וְהֵעַזְתִּי מֵצַח/ וְהִכְעַסְתִּי אָדֹם וָצַח..." "יחד הרגזתי איום ונורא", יעקב בן דונש בן עקיבא
