קשה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים   

קָשֶׁה - קָשָׁה - קִשָּׁה - קֻשָּׁה

קָשֶׁה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קשה
הגייה* kashe
חלק דיבר תואר, תואר הפועל
מין זכר
שורש ק־שׁ־ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר"ז: קָשִׁים, ר"נ: קָשׁוֹת, נ': קָשָׁה, נ"י: קְשֵׁה־, נ"נ: קְשַׁת־, נ׳ ר"ז: קְשֵׁי־, נ׳ ר"נ: קְשׁוֹת־
יהלום-המינרל הקשה ביותר בטבע (1)
כיתוב בסינית-שפה שבעיני רבים נתפשת כקשה בעולם (2)
  1. שֶׁאֵינוֹ רַךְ, שֶׁהֶרְכֵּבוֹ קָשׁוּחַ. שעומד בפני כוח גדול.
  2. לֹא פָּשׁוּט (הֵן גַּשְׁמִית וְהֵן נַפְשִׁית).
    • "...קָשֶׁה מְאֹד לָאָדָם לְקַבֵּל תּוֹרַת הַנִּסָּיוֹן מִפִּי אֲחֵרִים..." "חטאות נעורים", חלק ב', משה ליב ליליינבלום
    • "...לֹא קָשֶׁה לֶחָכָם לְהָבִין מִדַּעְתּוֹ..." "על פרשת דרכים ב'", עמ' 244, אַחַד העם
    • "וְלִפְעָמִים קָשֶׁה לְהַגִּיד אֵיזֶה גּוֹרֵם הִשְׁפִּיעַ..." "ספרים", זאב ז'בוטינסקי
    • "קָשֶׁה לְהַבְדִּיל שָׁם בֵּין עֲשִׁירִים וּבֵין קַבְּצָנִים..." "ספר הקבצנים", עמ' 90, מנדלי מוכר ספרים
    • ...קָשֶׁה לָהֶן לְהִפָּרֵד זוֹ מִזּוֹ... "בחורף", עמ' 200, י"ח ברנר
  3. גם בסמיכות לְעֹרֶף וּלְפָנִים מִי שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר עַל נְקַלָּה וְעוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ.
  4. הַמֵּסֵב אִי נוֹחוּת אוֹ הַמֵּסֵב סֵבֶל.
  5. לשון חז"ל מִי שֶׁהוּא קַפְּדָן וְעוֹמֵד עַל דַּקְדְּקָנוּת הַדְּבָרִים.
  6. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֻמְרָה רַבָּה.
  7. תואר־הפועל בַּחֲרִיפוּת, בְּחֻמְרָה.
    • המורה גערה קשה באפרת על שלא הכינה שיעוריה.
    • "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְהוֹנָתָן, מִי יַגִּיד לִי; אוֹ מַה יַּעַנְךָ אָבִיךָ קָשָׁה" (שמואל א׳ כ, פסוק י)
  8. שֶׁהוּא בַּעַל אֹפִי אַכְזָר וָרַע.
    • "...וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר, וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים..." (שמואל א׳ כה, פסוק ג)
    • "וְסִכַּרְתִּי, אֶת-מִצְרַיִם, בְּיַד, אֲדֹנִים קָשֶׁה..." (ישעיהו יט, פסוק ד)
  9. [מליצה] שֶׁהוּא מְרֻבֶּה עַד כִּי אֵין גְּבוּל לוֹ.
  10. שֶׁהוּא גָּדוֹל וְחָזָק.
    • "...הָאוֹיֵב הַיּוֹתֵר קָשֶׁה וּמְסֻכָּן בָּא..." "מורה נבוכי הזמן, עמ' 58, נחמן קרוכמל

גיזרון[עריכה]

  • מן התנ"ך, קרוב גם אל קש"ח במשמעו העיקרי. השוו גם לארמית: קְשָׁא, וכן לערבית: قَسَا (קרי: קָסָא)- נעשה קשה או אכזר, قَسَاوَة (קרי: קָסָאוָוה)- קשיחות, רשע.

נגזרות[עריכה]

צירופים ופתגמים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: hard‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קָשָׁה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קשה
שורש וגזרה ק־שׁ־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)


  1. עברית חדשה רֻכּוֹ סָר מִמֶּנּוּ וְהָפַךְ לִהְיוֹת מֻצָּק וְנֻקְשֶׁה בְּהֶרְכֵּבוֹ.
    • בבוא החורף הכבד מימי הנהרות והאגמים קָשִׁים ונקפאים.
  2. לשון המקרא הָיָה לֹא נוֹחַ וְנָקֵל (בְּמוּבָן גַּשְׁמִי אוֹ מֻפְשָׁט).
    • "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה..." (בראשית מט, פסוק ז)
    • "...לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ-כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ..." (שמואל א׳ ה, פסוק ז)
    • "...וַיִּקֶשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה, מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב׳ יט, פסוק מד)
    • "...וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" (דברים א, פסוק יז)
    • התעלומה קשתה מִפַּעֲנֵחַ.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

מילים נגדיות[עריכה]

קִשָּׁה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קישה
שורש וגזרה ק־שׁ־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל


  1. אָזַר אֶת כּוֹחוֹ וְאֶת מַאֲמַצּוֹ בְּקֹשִׁי רַב.
  2. [פיוטי] רווח בייחוד עם "עורף" הָפַךְ לְלֹא פָּשׁוּט אוֹ קַל (בְּמוּבָן גַּשְׁמִי אוֹ מֻפְשָׁט).
    • ..."קִשּׁוּ עֹרֶף וְשֵׁן חָרָקוּ/ רַע בָּחֲרוּ וְטוֹב רָחָקוּ"... "מיאנו לשמוע ועצה העמיקו", יוחנן הכהן בן יהושע
    • ...קִשִּׁיתִי עֹרֶף וְהֵעַזְתִּי מֵצַח/ וְהִכְעַסְתִּי אָדֹם וָצַח..." "יחד הרגזתי איום ונורא", יעקב בן דונש בן עקיבא

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

קֻשָּׁה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קושה
שורש וגזרה ק־שׁ־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פֻּעַל


  1. נדיר נֶהְפַּךְ לְקָשֶׁה.


מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]