רחש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

רַחַשׁ א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רחש
הגייה* rakhash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ח־שׁ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות רַחַשׁ־, ר׳ רְחָשִׁים, רַחֲשֵׁי⁻
  1. רעש קל, לחש.
    • "רוּחוֹת חַמּוֹת נָשְׁבוּ בֵּינוֹת עֲצֵי הָאֹרֶן / וְרַחַשׁ מַמְטֵרוֹת עָלָה מִן הָשָּׂדוֹת / בְּתוֹךְ שְׂעַר רֹאשָׁהּ הִלְבִּינָה הַצִּפֹּרֶן / וְכַף יָדָהּ קְטַנָּה הִלְבִּינָה בְּיָדוֹ." (בַּשְּׁבִיל אְל הַבְּרֵכוֹת, מאת יורם טהרלב)
    • היה שקט בחדר ולא נשמע כל רחש.
  2. הרהור, מחשבה, רצון הלב.
    • קשה לי להביע את רחשי ליבי.

גיזרון[עריכה]

  • משורש מקראי.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

רַחַשׁ ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רחש
הגייה* rakhash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ח־שׁ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות רַחַשׁ־, ר׳ רְחָשִׁים, רַחֲשֵׁי⁻
  1. לשון חז"ל שרץ או רמש קטן

רָחַשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רחש
שורש וגזרה ר־ח־שׁ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל זע, התנועע, פעפע.
    • ”רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁים, וּמַחֲבַת צָפָה וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁים.“ (מנחות ה, פסוק ח)
    • הנזיד רחש ובעבע בקדירה.
    • קהל האלפים רחש עם בא הנשיא.
  2. לשון המקרא חשב, תכנן, התרגש.
    • רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב – אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ; לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר.“ (תהלים מה, פסוק ב)
  3. בהשאלה מן (2): חש הרגיש
    • אבי רוחש אהדה מיוחדת למנהל בית הספר
    • העדפנו למנות אותו לתפקיד בשל האמון שהקהילה רוחשת לו.

גיזרון[עריכה]

  • פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקיים חילוף ל/ר עם הפועל לחש.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]