מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רחש |
| הגייה* | rakhash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ח־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | רַחַשׁ־, ר׳ רְחָשִׁים, רַחֲשֵׁי⁻ |
- רעש קל, לחש.
- "רוּחוֹת חַמּוֹת נָשְׁבוּ בֵּינוֹת עֲצֵי הָאֹרֶן / וְרַחַשׁ מַמְטֵרוֹת עָלָה מִן הָשָּׂדוֹת / בְּתוֹךְ שְׂעַר רֹאשָׁהּ הִלְבִּינָה הַצִּפֹּרֶן / וְכַף יָדָהּ קְטַנָּה הִלְבִּינָה בְּיָדוֹ." (בַּשְּׁבִיל אְל הַבְּרֵכוֹת, מאת יורם טהרלב)
- היה שקט בחדר ולא נשמע כל רחש.
- הרהור, מחשבה, רצון הלב.
- קשה לי להביע את רחשי ליבי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רחש |
| הגייה* | rakhash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ח־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | רַחַשׁ־, ר׳ רְחָשִׁים, רַחֲשֵׁי⁻ |
- לשון חז"ל שרץ או רמש קטן
- לשון חז"ל זע, התנועע, פעפע.
- ”רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁים, וּמַחֲבַת צָפָה וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁים.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ה, משנה ח)
- הנזיד רחש ובעבע בקדירה.
- קהל האלפים רחש עם בא הנשיא.
- לשון המקרא חשב, תכנן, התרגש.
- ”רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב – אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ; לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר.“ (תהלים מה, פסוק ב)
- בהשאלה מן (2): חש הרגיש
- אבי רוחש אהדה מיוחדת למנהל בית הספר.
- העדפנו למנות אותו לתפקיד בשל האמון שהקהילה רוחשת לו.
- פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקיים חילוף ל/ר עם הפועל לחש.