מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 ערך זה עוסק בפועל כָּח. לערך העוסק בשמות העצם כֹּחַ בכתיב המקראי; ראו שמות העצם כּוֹחַ בכתיב לפי כללי האקדמיה ללשון העברית.
|
- הוציא ליחה (כיחַ) מגרונו, כִּחְכַּח.
- "אמ׳ ריש לקיש הכח בפני רבו חייב מיתה... שעל כרחו כח על ידי חולי או על ידי צנה שאירעה לו"[1].
- "כּח השדכן כּיחה קטנה לתוך שרווּלוֹ, נענה ואמר..."[2].
- נראה שהמילה והשורש שלה הם תצליל (אונומטופיאה), כלומר חיקוי של הקול שנשמע כאשר אדם מוציא ליחה מגרונו.
הצורה כָּח משמשת גם כצורת הנסתר בעבר וגם כצורת היחיד זכר בבינוני.
 ערך בוויקיפדיה: ליחה |
ערך בוויקיפדיה: ליחה