לדלג לתוכן

כבד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף כיבד)

כָּבֵד א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבד
הגייה* kaved
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר (בלשון חז"ל נקבה)
שורש כ־ב־ד
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ כְּבֵדִים
הכבד האנושי - תמונה מלמעלה
  1. איבר בגוף, הממלא מספר תפקידים חיוניים, ביניהם נטרול רעלים, אחסנת גליקוגן והכנת חלבוני הפלזמה.
    • ”וְאֶת־הַחֲלָבִים מִן־הַשּׁוֹר וּמִן־הָאַיִל הָאַלְיָה וְהַמְכַסֶּה וְהַכְּלָיֹת וְיֹתֶרֶת הַכָּבֵד.“ (ויקרא ט, פסוק יט)
    • ” עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ־כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח; וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא.“ (משלי ז, פסוק כג)
    • ”כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי, חֳמַרְמְרוּ מֵעַי, נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי; עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי, בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחֹבוֹת קִרְיָה.“ (איכה ב, פסוק יא)
    • ”רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, הַכָּבֵד אוֹסֶרֶת וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא פוֹלֶטֶת וְאֵינָהּ בּוֹלַעַת.“ (משנה, מסכת תרומותפרק י, משנה יא)
    • ”כֵּיצָד, אָמַר לוֹ תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד, כָּבֵד וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר, הַשָּׁלִיחַ מָעָל.“ (משנה, מסכת מעילהפרק ו, משנה א)

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כבד
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבדים

כָּבֵד ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבד
הגייה* kaved
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש כ־ב־ד
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ כְּבֵדָה, כִּבְדַת־; ר׳ כְּבֵדִים, כִּבְדֵי־; נ"ר כְּבֵדוֹת, כְּבַד־ אוֹ כֶּבֶד־
  1. שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁקָל רַב (הֵן גַּשְׁמִית וְהֵן נַפְשִׁית).
  2. [דקדוק] בַּר דָּגֵשׁ.
    • בעברית שלושה בניינים כבדים: פיעל, פועל והתפעל.
  3. לשון המקרא הַמּוֹנֶה פְּרִיטִים רַבִּים, שֶׁלּוֹ כַּמּוּת רַבָּה מִן.
    • ”הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן-זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים...“ (ישעיהו א, פסוק ד)
    • ”וַיֹּאמֶר, לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה“ (במדבר כ, פסוק כ)
  4. קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, עַז וְחָזָק.
    • ”וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ.“ (בראשית מג, פסוק א)
    • ”הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם...“ (שמות ט, פסוק יח)
  5. בַּעַל חֲשִׁיבוּת וָעֵרֶךְ.
    • ”וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם...“ (בראשית נ, פסוק יא)
  6. לשון המקרא שֶׁאֵינֶנּוּ פָּשׁוּט, שֶלֹּא נִתָּן לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנָקֵל.
    • ”נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ; כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.“ (שמות יח, פסוק יח)

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

חשוב (5)

ניגודים

[עריכה]

תרגומים

[עריכה]
  • אנגלית: heavy‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

[עריכה]
השורש כבד

השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
כ־ב־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבֵד כָּבֵד יִכְבַּד כְּבַד לִכְבֹּד
נִפְעַל נִכְבַּד נִכְבָּד יִכָּבֵד הִכָּבֵד לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל הִכְבִּיד מַכְבִּיד יַכְבִּיד הַכְבֵּד לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל הֻכְבַּד מֻכְבָּד יֻכְבַּד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּד מְכַבֵּד יְכַבֵּד כַּבֵּד לְכַבֵּד
פֻּעַל כֻּבַּד מְכֻבָּד יְכֻבַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּד מִתְכַּבֵּד יִתְכַּבֵּד הִתְכַּבֵּד לְהִתְכַּבֵּד

הערה

[עריכה]
  • במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.

כָּבֵד ג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא כבד
שורש וגזרה כ־ב־ד, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הִוָּה נֵטֶל עַל (הֵן גּוּפָנִית וְהֵן נַפְשִׁית).
    • תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ בָהּ; וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר“ (שמות ה, פסוק ט)
    • ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְשָׁלוֹם, אַל בְּנִי אַל נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד עָלֶיךָ...“ (שמואל ב׳ יג, פסוק כה)
  2. לשון המקרא (בא עם האיברים: יַד, אֹזֶן, עַיִן) נֶחֱלַשׁ הַכֹּחַ בּוֹ, נִרְפָּה וְנַעֲשָׂה קָשֶׁה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
    • ”הֵן לֹא קָצְרָה יַד יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ; וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ“ (ישעיהו נט, פסוק א)
    • ”גַּם הַיּוֹם מְרִי שִׂחִי; יָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי“ (איוב כג, פסוק ב)
    • ”וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת...“ (בראשית מח, פסוק י)
  3. הָיָה לוֹ קִנְיָן לָרֹב, עָשִׁיר הָיָה בְּ־.
    • ”וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב“ (בראשית יג, פסוק ב)
  4. לשון המקרא מִסְפָּרוֹ הָלַךְ וְגָדַל, נִמְלָא הַרְבֵּה.
    • ”אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, שָׁרוֹתַיִךְ מַעֲרָבֵךְ; וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים“ (יחזקאל כז, פסוק כה)
  5. לשון המקרא (לֵב) נָהַג כְּעִקֵּשׁ וּכְסַרְבָן.
    • ”וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה-וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד; וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-הָעָם“ (שמות ט, פסוק ז)

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא.
  • בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה כשם תואר המילה "kabtu", הגייה: "כֲּבְּטוּ" , בכתב חקוק -" ka-bit-tu" , בהוראת - כבוד [1]. פניקית ykbd 'יִכּבֲּד' ובממצא מתל-חצור מופיעה תיבת 'מכבדם', (mkbdm) . השוו, מן ערבית-"כַּבַּדַאְ", كَبَّدَ בהוראת "להטעין ב- , 'נטל על עצמו'.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

כִּבֵּד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא כיבד
שורש וגזרה כ־ב־ד, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. הוֹקִיר וְהֶעֱרִיךְ אֶת־, רָחַשׁ כָּבוֹד לְ־, לָקַח בִּרְצִינוּת.
    • כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ; לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.“ (שמות כ, פסוק יא)
    • ”...וְעַתָּה נְאֻם־יהוה חָלִילָה לִּי, כִּי־מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק ל)
    • ”עַל־כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם־עָז; קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ.“ (ישעיהו כה, פסוק ג)
    • ”אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל־לְבָבִי; וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם.“ (תהלים פו, פסוק יב)
    • ”חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם, עַל־כֵּן לְנִידָה הָיָתָה; כָּל־מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי־רָאוּ עֶרְוָתָהּ, גַּם־הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר.“ (איכה א, פסוק ח)
    • ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת; וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיוֹת.“ (משנה, מסכת אבותפרק ד, משנה ו)
  2. הִדֵּר, עָשָׂה לִמְפֹאָר וִיפֵה־מַרְאֶה.
    • ”כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו – לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד.“ (ישעיהו ס, פסוק יג)
  3. לשון חז"ל גָּרַף לִכְלוּךְ.
  4. נָתַן תַּפְנוּקִים; שָׂם תִּקְרֹבֶת לִפְנֵי־.
    • ”וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַזַּיִת – הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר־בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים; וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ, עַל־הָעֵצִים?!“ (שופטים ט, פסוק ט)
    • כַּבֵּד אֶת־יהוה מֵהוֹנֶךָ; וּמֵרֵאשִׁית כָּל־תְּבוּאָתֶךָ.“ (משלי ג, פסוק ט)
    • "...עמד ואמר: אדוני המלך, שמעתי שאתה אוהב את הפירות, ובאתי לכבדך בתאנים ותפוחים." (מדרש תנחומא, פרשת קדושים, ח')
  5. לשון המקרא הִקְשָׁה (גם בהשאלה).
    • ”וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת־לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת־לִבָּם...“ (שמואל א׳ ו, פסוק ו)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש כבד

השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
כ־ב־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבֵד כָּבֵד יִכְבַּד כְּבַד לִכְבֹּד
נִפְעַל נִכְבַּד נִכְבָּד יִכָּבֵד הִכָּבֵד לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל הִכְבִּיד מַכְבִּיד יַכְבִּיד הַכְבֵּד לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל הֻכְבַּד מֻכְבָּד יֻכְבַּד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּד מְכַבֵּד יְכַבֵּד כַּבֵּד לְכַבֵּד
פֻּעַל כֻּבַּד מְכֻבָּד יְכֻבַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּד מִתְכַּבֵּד יִתְכַּבֵּד הִתְכַּבֵּד לְהִתְכַּבֵּד

הערה

[עריכה]
  • במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.

כֹּבֶד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כובד
הגייה* koved, מלעיל
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ב־ד
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. מַשָּׂא כָּבֵד, עֹמֶס.
    • כֹּבֶד-אֶבֶן, וְנֵטֶל הַחוֹל; וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.“ (משלי כז, פסוק ג)
  2. לשון המקרא כַּמּוּת מְרֻבָּה.
    • ”פָּרָשׁ מַעֲלֶה, וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית, וְרֹב חָלָל, וְכֹבֶד פָּגֶר...“ (נחום ג, פסוק ג)
  3. לשון המקרא קֹשִׁי.
    • ”כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ; מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה, וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה.“ (ישעיהו כא, פסוק טו)

מילים נרדפות

[עריכה]

ביטויים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
  1. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-9