לדלג לתוכן

שיחת משתמש:CrescentStorm

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תגובה אחרונה: לפני 3 ימים מאת CrescentStorm בנושא דגש חזק

ברוך בואכם לוויקימילון!

שלום וברוך בואכם לוויקימילון, המילון העברי החופשי הראשון. ויקימילון הוא מילון חופשי ופתוח שבו כל אחד יכול לקרוא ולהיעזר, ובנוסף גם לערוך את הערכים שבו.

להלן מעט מידע שאנו מקווים שיהיה לך לתועלת:

  • הוספת ערכים: אחת הדרכים העיקריות שבהן ניתן לתרום להתפתחותו של ויקימילון היא כתיבת ערכים חדשים. לכל ערך בוויקימילון יש תבנית אחידה הנועדה להקל על קריאתו ולשוות לו מראה רציני. ביכולתכם להוסיף ערכים לוויקימילון בקלות. לפרטים נוספים: כתיבת ערך חדש.
  • עריכה: אם יש לכם מה להוסיף או לשפר בערך שקראתם, הנכם מוזמנים לעשות זאת. לחצו על לשונית העריכה אשר בראש העמוד ותקנו כמיטב הבנתכם. לפני שמירת השינוי, מומלץ ללחוץ קודם על "הראה תצוגה מקדימה" ולוודא שהעריכה נעשתה כראוי. לפרטים נוספים: איך עורכים דף. רשימת הערכים הדורשים עריכה/שכתוב נמצאת כאן.
  • דפי משתמש: לכל משתמש רשום בוויקימילון יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש (אליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש) משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. דף השיחה של המשתמש (כמו דף זה) משמש להשארת הודעות אישיות למשתמש.
  • דפי שיחה: בראש כל דף בוויקימילון, מופיעה לשונית השיחה, שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה על הערך. בדף זה ניתן לדון עם משתמשים אחרים בתוכנו של הערך. ניתן להוסיף בקלות הערה לדף השיחה באמצעות לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) הנמצאת בראש הדף.
  • חתימות: מומלץ מאוד לחתום בסוף כל הערה שכתבתם. כדי לעשות זאת הוסיפו ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט שכתבתם. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמכם, את הקישור לדף המשתמש שלכם, את השעה ואת התאריך שבהם נכתבה ההודעה. החתימות מיועדות לדפי השיחה בלבד. בוויקימילון לא נהוג לחתום בתוך הערכים (את רשימת התורמים לכל ערך ניתן למצוא בלשונית "היסטוריית הדף" שבראשו).
  • הודעה אישית: כדי להעביר מסר או הודעה למשתמש מסוים, יש להיכנס לדף השיחה של אותו משתמש באמצעות לחיצה על שמו ולאחר מכן על לשונית השיחה. לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) תאפשר לכתוב הודעה חדשה. לאחר הוספת הודעה בדף השיחה, המשתמש יקבל חיווי על כך שממתינה לו הודעה.
  • קבלת עזרה: אם אתם זקוקים לעזרה נוספת באפשרותכם לקרוא את דפי העזרה. שאלות לשוניות או התייעצויות כלליות יש להפנות לדלפק הייעוץ. אם ברצונכם לשאול שאלה הנוגעת למדיניות או לנהלים בוויקימילון אתם מוזמנים לעשות זאת במזנון.
  • לתשומת לבכם: אין להכניס לוויקימילון חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. מעשה כזה מהווה עבירה פלילית חמורה ופגיעה במדיניות שלנו.

אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקימילונאים.

בהנאה!
--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 15:42, 28 בינואר 2016 (IST)תגובה

גיזרון

[עריכה]

שלום CrescentStorm, ברוך הבא וכל הכבוד לך על עריכותך עד כה.

ראיתי כי שינית בערכים רבים את כותרת הסעיף "גיזרון" ל"גזרון". המילה גִּזָּרוֹן נכתבת עם י׳.

ובאופן כללי חשוב לדבוק בתבנית הערך הנהוגה בוויקימילון, תבנית זו היא הצורה המוסכמת על כותבי המילון והיא מאפשרת לנו לייצר אחידות ולעבוד יחד. אם משהו לא ברור בדפי ההסבר אתה מוזמן לשאול אותי או בדלפק ייעוץ ואם אתה חושב שיש לשנות משהו בתבנית אתה יכול להעלות זאת במזנון. בכל מקרה אין לשנות את התבנית על דעת עצמך.

יום טוב, ושוב כל הכבוד,--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 18:52, 1 בפברואר 2016 (IST)תגובה

מיל

[עריכה]

שלום CrescentStorm,

מדוע איחדת את הערכים "מַיְל" ו"מִיל"?

תודה --riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 02:57, 19 בפברואר 2016 (IST)תגובה

אני מבין ולמרות זאת אני חושב שבמקרה זה עלינו לתאר את השפה ולא לקבוע תקן. בטח שלא להתעלם לחלוטין מן הצורה הכל כך נפוצה. אני גם עדיין לא משוכנע שכדאי (למרות המקור המשותף והברור) להתיחס אליהן כפוליסמיה.--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 01:56, 23 בפברואר 2016 (IST)תגובה

מתקפת איכות

[עריכה]

שלום CrescentStorm,

פתחתי דיון במזנון בדבר מיזם "מתקפת האיכות" שאנו רוצים להקים, ואשמח אם תקח חלק בדיון ובמיזם עצמו.

שבת שלום, riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) 16:39, 15 באפריל 2016 (IDT)תגובה

*

[עריכה]

בדוק עריכות אוטומטית

[עריכה]
שלום CrescentStorm.

כפי שניתן לראות ביומן התפקידים, סומנת כ"בדוק עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "ויקימילון:מערכת בקרת שינויים".

בתמצית, אין לסימון זה השפעה מהותית על פעילותך בוויקימילון – כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי ולא התווספו לך הרשאות או כלים חדשים. עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים.

בברכה,--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 02:58, 2 ביוני 2016 (IDT)תגובה

מתקפת איכות – רחל

[עריכה]

היי CrescentStorm,

ראשית, רציתי להגיד לך כל הכבוד על התרומה האדירה שלך למילון בזמן האחרון. כיף לראות עורכים כמוך, שפשוט עובדים. תודה.

שנית, אשמח אם תצטרף לויקימילון:מתקפת איכות/רחל ותכתוב ערך או שניים (או יותר קריצה) במסגרתו, זה יעודד עורכים נוספים לכתוב ערכים.

שוב, כל הכבוד. כאן בשבילך --riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 13:58, 6 ביוני 2016 (IDT)תגובה

שם מדינה אינו נחשב לערך מילוני

[עריכה]

היי. הסרתי את הערך קטר (שם מדינה). שמות גאוגרפיים ושמות מדינות אינם נחשבים לערכים מילוניים. ובהזדמנות זו, כל הכבוד על תרומתך הרבה לויקימילון! שמחה (שיחה) 19:11, 23 ביולי 2016 (IDT)תגובה

  • אשמח להפנותך לקטגורית מדינות, ושאר ערכים שהם בעצם שמות פרטיים (גזעי כלבים, נפות בארץ, ערים, אלוהויות, וכו'). אני ממשיך רק קו קיים.
לא צריך לשמוח. אכן הצדק אתך. במילונים רגילים הדבר לא מקובל כלל, ולא ידעתי שבוויקימילון נוהגים אחרת. אשחזר את המחיקה. שמחה (שיחה) 19:20, 23 ביולי 2016 (IDT)תגובה

שאילה ותרגום שאילה

[עריכה]

היי. לא רצוי להקצות תבניות נפרדות לשאילה ולתרגום שאילה? לדוגמה, "סמארטפון" = שאילה, "טלפון חכם" = תרגום שאילה. שמחה (שיחה) 18:21, 8 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

לשאילה ישירה ישנה התבנית {{לועזית}}, לא?! CrescentStorm (שיחה) 20:36, 8 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
הייתי משנה את שם התבנית ל"תרגום שאילה", כדי לא לבלבל עם השאילה מלועזית. מה דעתך? שמחה (שיחה) 20:43, 8 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
אינני מעוניין להכביר במילים כשזה נוגע לשם התבנית, אז חיפשתי משהו קצר וקולע... קריצה CrescentStorm (שיחה) 20:48, 8 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
מובן. שמחה (שיחה) 02:19, 9 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

נספחי בנינים

[עריכה]

שלום עליכם,

במפגש האחרון העברנו כמה הצעות כדי לשפר את תבנית הנתוח הדקדוקי. ההצעות כתובות במזנון, ואתה מֻזְמָן כמובן להצביע/להתדין.

ההצעה השניה היא "הוֹסָפַת קִשּׁוּר אוֹטוֹמָטִי בְּתַבְנִית הַנִּתּוּחַ הַדִּקְדּוּקִי לִפְעָלִים מִשֵּׁם הַבִּנְיָן לַנִּסְפָח הַמַּתְאִים". אתה בזמנו התחלת בכתיבת נספחים כאלו: נספח:בניין קל, נספח:בניין נפעל ו־נספח:בניין הפעיל. בנוסף, לפני כשנתים עמר ואני חברנו את נספח:בניינים (וכן כמה נספחי גזרות בנספח:גזרות).

לדעתי, כדאי לאחד את נספחיך ונספחינו, ולקשר מתבנית הנתוח הדקדוקי לנספח הַמֶּאֻחָד. מה דעתך? האם ישנו תכן שתרצה להוסיף/להסיר באחוד כזה? כחלון (שיחה) 18:40, 1 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה

חבל שאני לא מקושר לדיונים הללו, כדי לתרום ולהשתתף (איך אפשר?).
לדעתי, אם כבר, עדיף לפצל את הנספחים לבניינים השונים כמו שלשורשים והמשקלים ישנם נספחים נפרדים, ולא נספחים גדולים. בנוסף, לו היית מבחין בפעילותי (ובדף המשתמש, והצעה שהעליתי בעבר בדף השיחה של אריאל), העדיפות שלי היא קישור של פעלים לקטגוריות הבניינים המתאימים (הנספחים הם חלק מהקטגוריות של הבניינים, שוב, כמו במשקלים ובשורשים). CrescentStorm (שיחה) 19:01, 1 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
הדיונים היו בעקר בזמן המפגש. קויתי שתבוא למפגש, שכן תרומתך למיזם רבה בעיני, אך הנחתי שהעדפת להשאר באלמוניות.
שים לב: בהצעה שהעלינו לא קבענו לאלו נספחים נקשר, וממילא תכן הנספחים צפוי להשתנות פה ושם. גם אני מעדיף פצול של הנספחים לבנינים השונים, אך לדעתי כדאי שנאחד חלק מהמידע הקים, ונסיר חלק אחר. אם תרצה, אשמח לעשות זאת יחד.
האם תרצה לשיך את כלל הפעלים השיכים לבנין קל, לדגמה, לקטגוריה? אפשר לעשות זאת, כמובן באפן אוטומטי, אך דע שזו תהא קטגוריה גדולה למדי - בת אלפי ערכים. כחלון (שיחה) 19:09, 1 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
אכן כך; ומלבד זאת, קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות אינה גדולה אף היא?! CrescentStorm (שיחה) 20:05, 1 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
עוד שאלה בקשר לדיון, עלתה הצעה לקישור המילים בצירוף לשורשים (לגמרי בעד). אך האם ניתן, כמו בויקימילון האנגלי למשל, לקבוע תקן שצירוף מוצג (או בכותרת, או בניתוח הדקדוקי, אף כי האחרון אינו בהיגדים) עם כל מילותיו מקושרות (למשל הכותרת של "איזהו עשיר השמח בחלקו" תהא: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ)? בדוגמה לא קישרתי למיליות, אך אני מאמין שרצוי. CrescentStorm (שיחה) 20:14, 1 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
טוב, שכנעת אותי - האם תואיל להעלות אותן בסעיף הדיון במזנון? יתכן שלצרך הוספת הקטגוריה לכל בנין יש צרך בהצעה נוספת. איני מבין הרבה במדיניות.
ברם, איני תומך (בינתים) בהצעת הקשורים מכותרת הערך. ראשית, הבהרה: לדעתי אין משקל גדול יותר מלדעתך. אתה כמובן מֻזְמָן לקדם כל הצעה במזנון/בדפי שיחה, ובסופו של דבר להעמידה להצבעה.
לעניננו: אם איני טועה, כרגע המדיניות היא להמנע מקשורים בכותרת הערך. אם תרצה להעביר הצעה כזו, אציע לקשר דוקא מכל המלים שבכותרת ולא רק מחלקן, וזאת לשם האחידות. אולם, מה התועלת בכך? בויקימלון האנגלי קימות כבר רֹב המלה בשפה, כולל הטיות לפעלים וכדומה, ולכן הוסיפו את הקשורים אוטומטית והגבירו את הקשוריות במיזם (לדעתי; צריך לודא זאת). ברם, אצלנו רב הערכים עדין חסרים, ונצטרך עבודה ידנית כדי לקשר לערך המתאים בדף. בכל מקרה יהיה קשה להחיל את המדיניות על ערכי הצרופים שכבר נכתבו, והחלה כזו חשובה בעיני לצרכי אחידות.
הטעם היחיד שאני רואה בקשורים כאלו הוא בבאור מלים קשות. בערך כדגמת בד בבד כדאי לקשר את הקורא לערך בד#בַּד ג, ואפלו בשולה פנינים טוב להבהיר את הקשר לפעל שלה#שָׁלָה. עם זאת, יתכן שלעתים הקשור רק יבלבל, ובפרט בצרופים בהם מלה משמשת שלא במשמעות הרגילה. קשור למלה חנם אולי יטעה את הקורא בערך שנאת חנם, וכך גם קשור ליד בערך אזלת יד. אפשר להציע לקשר רק מלים קשות (אני עושה זאת בהגדרות ובצטוטים) וגם למדיניות כזאת יש יתרונות וחסרונות.
לבסוף, עצה טקטית. בירוקרטנו מתנגד לשיוך לקטגוריות השרשים, ובעבר רצה לפרש את המלים הקשות בערכי צרופים. אולי תמצא אצלו אזן קשבת יותר משלי. אני מתעתד להנחיל לו מפלה צורבת בהצבעה במזנון, והוא ודאי ישוע לנקמה. כחלון (שיחה) 04:54, 3 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
בנימה רצינית יותר: נושא אחר שעלה במפגש הוא שפור תשתית דפי המדיניות והעזרה במיזם. זו פעילות שתתבצע בחדשים הקרובים, וְתִגָּמֵר בע"ה טרם הפעילויות הבאות (תחרות נוספת לכתיבת ערכים וקורס נוסף להכשרת עורכים, אם הבנתי נכונה). אם אתה מבקש להכנס לנושאי המדיניות והדיונים - זה הזמן. ישנה עבודה רבה, ותוכל להשמיע שם את דעותיך בהקשר המתאים. כחלון (שיחה) 05:00, 3 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
שלום CrescentStorm,
הדיונים פתוחים לקהל הרחב בויקימילון:מזנון, כל אחד מוזמן להביע בהם את דעתו וכל חבר קהילה פעיל יכול גם להצביע כשיש הצבעות.
אתה מוזמן גם להוסיף עצמך לרשימות התפוצה ולקבל הודעות על דיונים ומפגשים.
אני מסכים שיש לפצל לנספחים נפרדים (ולאחד את נספח הבנינים הגדול לתוכם) ואני בטוח שאתה וכחלון יכולים לעשות זאת מצוין, אולי גם עומר יוכל ויסכים לעזור.
עם זאת, אינני חושב שעדיף לקשר את התבניות לקטגוריות (כן לשייך בעזרת התבנית את ערכים לקטגוריות הבנינים אבל לא לקשר). אפילו, אולי ארחיק לכת ואומר שלדעתי כדאי להפוך את קטגוריות הללו לקטגוריות נסתרות כך שלא יופיעו בתחתית הערך אלא רק יאפשרו מחקר.
בדבר קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות, היא קטגוריה איומה ומיותרת בעיני והיא אחד הדברים הראשונים שאני חושב שצריך לשנות כשנתחיל (במהרה בימינו) לסדר את הקטגוריות.
לגבי קישור מכותרות בערכי צרופים וביטויים – איננו נוהגים כך כיום וחשוב לשמור על אחידות ולא לבצע את השינוי רק בחלק מהערכים או באופן עצמאי. (כנ״ל בניתוח הדקדוקי)
כמובן אפשר לעלות את זה שוב במזנון, אך דבר זה נדון בעבר ובכל דיון שנוכחתי בו הייתה הסכמה רחבה מאוד שעדיף לא לקשר מהכותרות ושאין לשנות זאת.
חשוב להבין שבמבנה הנוכחי של ויקימילון אין שום דרך לבצע זאת באופן אוטומטי ובוודאי אין לנו מספיק כוח אדם לשנות את זה ידנית. בעינני זה גם לא אסתטי.
יתרה מזאת, במפגש הקודם הוחלט שהדרך הנכונה לקשר ערכי צרופים, בטויים וכדומה למילים היא להוסיף את המילים הלא טריוואלית לסעיף "ראו גם".--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 01:23, 4 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
אני גם חושב שעדיף לקשר מכל המילים, ולא רק מחלקן. ראשית, הסיבה לקישור כל המילים בצירוף בכותרת הערך, היא מאותה סיבה שאנחנו מציינים את הצירופים בערכי המילות המרכיבות אותן – הגברת הקישוריות במילון. זהו לדעתי היתרון שיש למילון מקוון על־פני מילון מודפס. שנית, ביאור מילים קשות הוא יתרון לקישוריות, אבל בניגוד אליך, אני לא מבין מה ההבדל בין הצורך לביאור מילים קשות, לבין כל מילה אחרת. האם למילה בד יש ערך גבוה יותר כחלק מהצירוף בד בבד לעומת בד שמיר, ובין שניהם לעומת סיפור בדים?! שלישית, אם הסיבות העיקריות להתנגדות הערכים הן מיעוט ערכים וסרבול ביצירת קישורים (הן מבחינת ניקוד, והן מבחינה צורות לא מילוניות), הרי שלהערכתי עדיין הדבר עדיף. מבחינת מיעוט ערכים, הדבר ידרבן את הויקימילונאים לעבוד (במקום שהעבודה תיעשה בעצלתיים, כפי שהדבר כרגע); ומבחינת סרבול, בויקימילון האנגלי ישנם גם ערכים בעברית, ומנגנון הקישוריות שם יותר חכם, לפחות מבחינת ניקוד (אם כי לפי מה שראיתי שם, הקישוריות נעשית בד"כ דרך תבנית :\ ...) CrescentStorm (שיחה) 14:47, 4 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה

תחרות ויקימילון תשע"ז

[עריכה]
שלום CrescentStorm, וברוך בואך לתחרות.
א. כמדומני שלא מוזרמת בויקימילון כתובת הדוא"ל שלך. אנא נסה להוסיפה דרך "העדפות" בדף המשתמש שלך. תודה !
ב. שמתי לב, שביקשת ביקורת על הערך רַוָּק, ועל 4 הערכים האחרים לא ביקשת. אודה לך מאוד אם תאיר את עינינו לגבי זה.
בהצלחה רבה !
בשם מזכירות התחרות דני ב. (שיחה) 20:58, 5 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
על האחרים טרם עבדתי, זה הכל. CrescentStorm (שיחה) 21:07, 5 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
אוקיי. אני מניח, שטרם סיימת את "רווק". דני ב. (שיחה)
הוא בשלב סופי, אין טעם למשוך עריכות לפעם שנייה (אא"כ אני מאמין שיש חסר שלא ניתן למלא באותו רגע). CrescentStorm (שיחה) 21:15, 5 בדצמבר 2016 (IST)תגובה

שלום CrescentStorm,
התייעצות: מהו, לדעתך, משקלו של השם 'סוד'? האם אפשר לכתוב משקל 'קול', גזרת ע"ו?
--דפנה כהן (שיחה) 11:14, 14 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
לטעמי כן. ושתי הערות: האחת, מילון אבן־שושן מציין כי בשורש זה קיים, בנוסף להסתודד, גם "הסתייד" מלשון חז"ל. השנייה, מכיוון שזהו אחד הערכים לתחרות, אציין רק כי את שופטת ואני מתמודד. ד"א, אם אבוא לקורס העזר, אילו ויקי־מילונאים "רשמיים" אוכל לפגוש? CrescentStorm (שיחה) 19:19, 15 בדצמבר 2016 (IST)תגובה


תודה על תשובתך!
אני לא שופטת, רק סתם מזכירה...
אברר אילו ויקימילונאים "רשמיים" תוכל לפגוש בסדנה ואכתוב לך.
שבת שלום! --דפנה כהן (שיחה) 21:46, 15 בדצמבר 2016 (IST)תגובה

תחרות ויקימילון תשע"ז

[עריכה]
מתחרים יקרים,
אנו מתקרבים אל הישורת האחרונה של המירוץ אל הפרסים !
נותרו רק 9 ימים אחרונים להגשת הערכים למזכירות התחרות !
אנא החישו פעמיכם !
בהצלחה לכל אחת ואחד מכם !

דני ב. (שיחה) 19:45, 5 בינואר 2017 (IST)תגובה


מתחרים יקרים,

במוצ"ש האחרון בחצות תם המועד האחרון להגשת ערכים לתחרות.
מי שעמדו בתנאי הסף של כתיבת 5 ערכים עפ"י הפורמט של ויקימילון - יוגשו לשיפוט.
הערכים יועברו לשיפוט לפי מצבם שלשום בחצות, ועדכונים שנעשו לאחר שעה זו - לא יגיעו לחבר השופטים.
עד לקבלת התוצאות מומלץ ורצוי להשלים ערכים שנכתבו, לכתוב ערכים חדשים, ולשפר ערכים שנכתבו ע"י אחרים.
תודתנו שלוחה לכל מי שנטל חלק בתחרות.
בשם מזכירות התחרות:
דני ב. (שיחה) 16:19, 16 בינואר 2017 (IST)תגובה

Share your experience and feedback as a Wikimedian in this global survey

[עריכה]
  1. This survey is primarily meant to get feedback on the Wikimedia Foundation's current work, not long-term strategy.
  2. Legal stuff: No purchase necessary. Must be the age of majority to participate. Sponsored by the Wikimedia Foundation located at 149 New Montgomery, San Francisco, CA, USA, 94105. Ends January 31, 2017. Void where prohibited. Click here for contest rules.

הסיומת והקטגוריה ־יקה

[עריכה]

היי. הסיומת ־יקה אינה עברית, אלא לטינית (ימי ביניימית). למשל, optica (אופטיקה) היא צורת ה־nominativus neutrum pluralis של opticus. מוטב לכתוב בתיבת התצורה "שאילה", ולהביא בגיזרון את האטימולוגיה ולא לכתוב "אופטי + ־יקה", שלעניות דעתי זו שגיאה. שמחה (שיחה) 15:44, 28 בינואר 2017 (IST)תגובה

ראשית, היא לא לטינית, אלא יוונית. שנית, סעיף דרך תצורה בניתוח הדקוקי, להערכתי, לא מתיימר להיות גזרוני. שכן התצורה שורש+משקל מופיעה בה גם במילים שהשאלו מלועזית, אך מתאימים לצורה זו. ושלישית, המוספית מפנה לקטגוריה שמסבירה בדיוק את מה שאמרת, (וגם ככה הגיזרון בערכים אלו מסביר שהמילים שאולות) לכן אין כאן הטעיה. CrescentStorm (שיחה) 16:13, 28 בינואר 2017 (IST)תגובה
הסיומת ica- היא בלטינית (בעקבות היוונית). אם ה-ca היא חלק מהמילה בשפת המקור הלועזית, היא לא יכולה להיות מוספית עברית. למשל, יודאיקה אינה יודאי + קה, אלא iudaica. לדעתי הקטגוריה מיותרת לגמרי והכתוב בתיבת התצורה מטעה לחשוב שמדובר במילה לועזית עם מוספית עברית. שמחה (שיחה) 16:04, 28 בינואר 2017 (IST)תגובה
אין לי מה להוסיף בנדון.
לגבי יודאיקה (שטרם ערכתיה), כוונתי הייתה ליצור: "יהודה + ־יקה", אבל זו מילה שלא גזרו ממנה תואר, כך שהגזירה הרגילה לא עובדת כאן. CrescentStorm (שיחה) 16:13, 28 בינואר 2017 (IST)תגובה
אין בלטינית סיומת ca-. ה-c (או k ביוונית) שייכת ל"שורש" או ל"יסוד". שמות תואר לטיניים מן הנטייה הראשונה מסתיימים ב- nom.sing.masculinum ב- us- וב- neutrum pluralis ב- a-; למשל: mechanic-us ו- mechanic-a, או iudaic-us ו- iudaic-a. שמות תואר מהנטייה השלישית מסתיימים ב- ia-; למשל: militaris ו-militaria. זאת ועוד, ככל שאני יודע, בעברית שם התואר של מילה לועזית נגזר משם העצם ולא ההפך; למשל: אופטי מן אופטיקה, מכני מן מכניקה, אלקטרוני מן אלקטרוניקה; לכן התצורה "אלקטרוני + ־יקה" וכדומה נראית בעיני שגויה. בעייתית עוד יותר התצורה "תרמו + דינמיקה" וגם "תרמודינמי + ־יקה" בערך תרמודינמיקה. לסיכום, אני סבור כי יש לכתוב בתיבת התצורה של מילים לועזיות "שאילה" בלבד, ולפרט את האטימולוגיה על כל גלגוליה בסעיף גיזרון בלבד. שמחה (שיחה) 17:42, 28 בינואר 2017 (IST)תגובה
כבר אמרת את כל זה, ואמרתי לך שאין לי מה להוסיף בנידון! CrescentStorm (שיחה) 17:47, 28 בינואר 2017 (IST)תגובה

העברתי את התוכן לשיחת קטגוריה:־יקה. שבוע טוב, שמחה (שיחה) 17:56, 28 בינואר 2017 (IST)תגובה


סיום תחרות ויקימילון תשע"ז

[עריכה]

מתחרים יקרים,
בשעה טובה הגענו לסוף תחרות ויקימילון תשע"ז.
הינכם מוזמנים לצפות בתוצאות.
ארד       שלום CrescentStorm,

אני שמח לבשר לך כי חבר־השופטים דרג את ערכיך במקום השלישי בתחרות כתיבת הערכים של ויקימילון לשנת תשע״ז. אתה זכאי לפרס על־סך 1,000 ש"ח. נציג מעמותת ויקימדיה ישראל, יצור אתך קשר בימים הקרובים.

כמו כן, אנו מזמינים אותך להציב את התבנית {{משתמש תחרות 2016|שלישי}} בדף המשתמש שלך.

ויקימילון העברי
ויקימדיה ישראל
כל הכבוד!
שאו ברכה !
דני ב. (שיחה) 18:53, 16 בפברואר 2017 (IST)תגובה
מצטרף לברכות ולאיחולים, כל הכבוד!Ovedc (שיחה) 19:10, 16 בפברואר 2017 (IST)תגובה

הזמנה להצטרף לפרויקט "שתי וערב"

[עריכה]

שלום CrescentStorm,

רציתי להזמין אותך באופן אישי להצטרף לפרויקט "שתי וערב", שמרכז כתיבה שיטתית, יסודית ומשותפת של ערכים בסיסיים במילון. במסגרת הפרויקט עובדים כמה משתמשים במקביל על קבוצת ערכים בנושא מסוים ולאחר מכן מקיימים בקרת איכות כוללת שתכליתה שיפור הערכים. קבוצת הערכים הראשונה שבה נטפל עוסקת בצבעים. הודעה מפורטת יותר פורסמה במזנון, ואני מזמין אותך גם לעיין בדף הפרויקט.

אשמח מאוד לראותך בפרויקט! גיא (שיחה) 23:43, 28 במאי 2017 (IDT)תגובה

אשמח להצטרף, אבל אני פה יותר על תקן "כמות" מאשר "איכות", ר' הערך ששר שכתבתי לא מכבר (ויכול להצטרף למיזם). שנית: ערמוני כהה?! חשבתי שנמנעתם מהכלל בקבוצה מילים המתארות צבעים על דרך ההשאלה (למשל "אגוז", "ירֹק בקבוק", "אזמרגד" ו"פוקסיה").
הפרויקט אכן ממוקד איכות ולא כמות. אם תוכל לתרום בהיבט זה - נשמח. באשר ל"ערמוני כהה", מדובר בשם תואר שנגזר משם עצם (ולא - כבדוגמאות שציינת - בשם עצם המשמש גם כשם תואר או בשם תואר + שם עצם), ולכן הוא נכלל בפרויקט (מה גם שמלכתחילה כתבתי "בדרך כלל"...). גיא (שיחה) 13:32, 2 ביוני 2017 (IDT)תגובה
שאלתי ספציפית על "ערמוני כהה", ולא "ערמוני". CrescentStorm (שיחה) 13:36, 2 ביוני 2017 (IDT)תגובה
אז עכשיו אני לא מבין את השאלה עוד יותר, כי אני לא רואה קשר בין החלק שציטטת מדף הפרויקט ובין המונח "ערמוני כהה". "ערמוני כהה" הוא הגוון המכונה באנגלית maroon, להבדיל מ"ערמוני" שהוא chestnut. ראה מילון הצבעות של האקדמיה משנת 1992. בקיצור: אלו שני צבעים שונים שלכל אחד מהם מגיע ערך משלו. גיא (שיחה) 13:40, 2 ביוני 2017 (IDT)תגובה
מה לא מובן? כהה ובהיר משמשים לאפרוט של צבעים, בדיוק כמו כל הקבוצה של תיאור צבעים על דרך ההשאלה. יש רבים מספור כאלו, ועצם העובדה שהאקדמיה ללשון קבעה את אחד מהם כתרגום למילה יחידה בשפה זרה, לא נותן לזה חותם רשמיות כערך מילוני נפרד. CrescentStorm (שיחה) 13:49, 2 ביוני 2017 (IDT)תגובה
החלק שציטטת מדף הפרויקט מדבר על מילים המתארות צבעים על דרך ההשאלה. "ערמוני כהה" איננו מונח המתאר צבע על דרך ההשאלה (מה מושאל בו?). כאן מקור אי-ההבנה. בכל מקרה, התהייה שלך לגיטימית ואפשר לשוחח עליה בדף אחר, שמתאים לפורום רחב יותר. גיא (שיחה) 14:11, 2 ביוני 2017 (IDT)תגובה
היי, עברתי כאן במקרה.
אתה כותב איכותי גם אם אתה לא איש מקצוע. ובכלל כל הרעיון כאן הוא לעבוד יחד כדי להגיע למטרה המשותפת (אפילו אני תרמתי מעט קריצה) והיופי ב"שתי וערב" שאתה יודע שאחד העורכים המצוינים שהיו לנו כאן, גיא, יבטיח בקרת איכות מדוקדקת.
קיצר כתוב כמה ערכים :)--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 20:57, 19 ביוני 2017 (IDT)תגובה

גלידה

[עריכה]

היי, בהמשך לעריכותיך האחרונות: לא ברור לי מדוע צצה המילה "כנראה", ונראה לי שהניסוח הקודם המתייחס לדמיון הצלילי ל-gelato היה ברור בהרבה מהניסוח החדש, המשתמש בראשי תיבות בלתי-מוכרים. נראה לי שעדיף להחזיר שינויים אלה לקדמותם. את השימוש העודף, לדעתי, בתבניות אני שם בצד בינתיים... :) תודה, גיא (שיחה) 13:37, 2 ביוני 2017 (IDT)תגובה

כנראה – כפי שניתן לראות (בבירור); בניגוד ל:כנראה – ייתכן. בנוסף, מטרת הניסוח היא לנצל את התבניות הקיימות. CrescentStorm (שיחה) 13:41, 2 ביוני 2017 (IDT)תגובה
ההוראה השגורה של "כנראה" היא "ייתכן" ולא "כפי שאפשר לראות", כך שהניסוח החדש מבלבל שלא לצורך. "תשמו"ץ" הם ראשי תיבות, ועוד כאלו שכנראה (באיזו הוראה שתחפוץ) אינם מוכרים לרוב הקוראים, ולכן אין ערך בשימוש בהם שכן הדבר מייצר אי-בהירות. ברשותך אשיב את השינויים הספציפיים הללו לקדמותם. גיא (שיחה) 13:47, 2 ביוני 2017 (IDT)תגובה

סלנג להט"בי

[עריכה]

למדתי ונהנתי מהערכים שכתבת בנושא! לגבי המשלב: מצד אחד, המילים במקור הומצאו ע"י להט"ב עבור להט"ב; מצד שני, לא עלה בדעתנו ליצור קטגוריה "סלנג אשכנזי" או כדומה; מצד שלישי, ויקימילון:משלב לשוני מכוון לרשימה סגורה של משלבים. כפי שראית בעריכות שביצעתי, אני חושב שהדרך הנכונה היא משלב:סלנג + הקשר:להט"ב. אם כי שם קטגוריה כמו להט"ב אולי פחות מתאים לשמות קטגוריות מורכבות כגון "ראשי תיבות בלהט"ב" או "קיצורים בלהט"ב"? (לדוגמה {{הקשר/ר"ת}}.) מה דעתך? Mintz l (שיחה) 04:27, 10 ביוני 2017 (IDT)תגובה

ולתומי חשבתי שדווקא כן. אמנם אין, ככל הידוע לי, "סלנג אשכנזי", אבל יש סלנג צה"לי סלנג ירושלמי ואפילו שפת הילדים (חלק מהקטגוריות אמנם, בהתהוות, אבל הן מכילות ערכים). הרי מה זה סלנג בעצם?! CrescentStorm (שיחה) 11:26, 10 ביוני 2017 (IDT)תגובה
הדוגמאות שהבאת הן טובות. נראה לי פשוט שמבחינה טכנית פעולת השיוך לקטגוריה צריכה להיעשות דרך תבנית כגון הקשר, ולא משלב. לכן לשיטתי "עגה צהלית" יהיה הקשר (או ליתר דיוק: משלב=סלנג הקשר=צה"ל) וכך גם סלנג ירושלמי ולשון הילדים. אבל יתכן שאני בדעת מיעוט. לגבי הנקודה השניה: התכוונתי לשאול אם שמות קטגוריה כגון "קטגוריה:ראשי תיבות בלהט"ב" ו-"קטגוריה:קיצורים בלהט"ב" הינם נכונים דקדוקית. מקור השאלה הוא בלוגיקה (הפשוטה למדי) של {{הקשר/ר"ת}}. Mintz l (שיחה) 22:10, 10 ביוני 2017 (IDT)תגובה
גילוי נאות, רוב הידע שלי בנוגע לסלנג הזה (וסלנג באופן כללי) הוא מהאינטרנט ומקורות ספרותיים שמשתמשים בו, כך שאינני יודע עד כמה הוא עשיר בר"ת. ומעצם העובדה שיש שלוש קטגוריות שונות שממפות את הסלנג הצה"לי, אני חושב שהנושא צריך דיון מקיף יותר.
כמו־כן, ראיתי שיצרת קטוגריית להט"ב, אבל צריך להבדיל בינה לבין סלנג להט"בי. הרי ערכים כמו משכב זכר, הומופוביה, קוקסינל ומצעד הגאוה גם הם קשורים לנושא להט"ב מבלי להיות סלנג להט"בי. באותו נושא, הז'רגון והסלנג של הגיימינג (מילים כמו רמה, צ'יט, נ"ח, ודוגר) נכנסים כרגע לתוך קטגוריה:משחקים, על־אף שאינם משחקים בעצמם. CrescentStorm (שיחה) 18:34, 11 ביוני 2017 (IDT)תגובה
אני חושב שנוצר בלבול.
  1. אני מציע שיהיו בויקימילון שלוש קטגוריות בנושא להט"ב: (א) קטגורית "להט"ב"; (ב) קטגורית "ראשי תיבות בלהט"ב"; (ג) קטגורית "קיצורים בלהט"ב". שתי הקטגוריות האחרונות יהיו משויכות לקטגוריה הראשונה. אני רק לא יודע אם "להט"ב" נחשב שם עצם בפני עצמו. כלומר, לדוגמה, לא הייתי חושב ליצור "קטגוריה:ראשי תיבות ב[רופאים אחיות וסניטרים]".
  2. אני מציע להשתמש ב-{{משלב|סלנג}} עבור כל ערכי הסלנג, ושיוך לפי הקשר ע"י {{הקשר|להט"ב}} או {{הקשר/ר"ת|להט"ב}}. אני מודע שכרגע אין יכולת חיתוך בין קטגוריות בויקימילון (לדוגמה שייך ל: סלנג וגם להט"ב), פונקציונליות אשר היתה פותרת את הבעיה שאתה מציג.
  3. לדעתי השיוך של צ'יט וכו' למשחקים הוא תקין, כי זהו ההקשר. בדומה, שתי וערב יהיה משויך לקטגורית טקסטיל למרות שאינו סוג של טקסטיל. אכן, חלק מהפריטים בקטגוריה הם דוגמה פרטית של כלל, אך קטגוריה לא מוגבלת לזאת בלבד.
מה דעתך? Mintz l (שיחה) 18:06, 12 ביוני 2017 (IDT)תגובה
לא היה בלבול.
  1. ראשית, אני לא מבין למה צריך שתי קטגוריות נפרדות עבור ר"ת וקיצורים. שנית, אינני בטוח שיש בהקשר המדובר די ר"ת וקיצורים ע"מ להעמיד לכך קטגוריה. לגבי הנוסח, להט"ב אינו גוף (כמו צה"ל) או תחום (כמו רפואה), אלא קב' דמוגרפית (כמו ירושלמים, או בדוגמה שנתת: רופאים ואחיות).
  2. גם בחיתוך יש בעייה. הרי בויקימילון, בייחוד זה העברי, ערך יכול להיות כלול ב־7 קטגוריות שונות, בלי שיהיה קשר בין הקטגוריות. (למשל למילה אָח יש משמעות בסיסית מתחום המשפחה, משמעות מושאלת בתחום הרפואה, ומשמעות שלישית במשלב עממי. וזה לא כולל את העובדה שיש לה הומוגרף מתחום בע"ח) כיצד מבצעים חיתוך קטגוריות במקרה כזה?!
    וזה מבלי להתייחס לעובדה שההצעה כוללת את ניפוח קטגוריית הסלנג לממדים של קטגוריית המילים השאולות, דבר שיש לו מתנגדים (ר' לעיל)
  3. מובן, אך הדבר קצת מסרבל את הקטגוריה, לא?! (זו שאלה רטורית)
כמו שאמרתי מלכתחילה, צריך לפתור את הסרבול של משלב הסלנג בפורום רחב יותר משדף השיחה מאפשר. CrescentStorm (שיחה) 20:14, 12 ביוני 2017 (IDT)תגובה
היי, לדעתי אין הצדקה כלל לקטגוריות "ראשי תיבות בלהט"ב" ו"קיצורים בלהט"ב". זה פשוט לא רלוונטי, לעומת זאת ברור שיש מקום לקטגוריה:להט"ב, ולקטגוריה:סלנג להט"בי (שצריכה להיות משוייכת בעצמה לקטגוריה:להט"ב ולקטגוריה:סלנג).
לאון, אני מסכים איתך שצריך לעשות סדר בתבניות אבל השינוי צריך לשרת את התוכן, במקרה זה את השיוך לקטגוריות, ולא להפך.--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 20:25, 19 ביוני 2017 (IDT)תגובה
שכחתי לציין מראש, אך כרגע קטגוריה:מיניות משמשת כאחסון לשלושה תחומים שונים: יחסי מין, מגדר, ולהט"ב. האם קטגוריה:להט"ב שאנו דנים בה סופה לחתור תחתיה? CrescentStorm (שיחה) 20:53, 19 ביוני 2017 (IDT)תגובה

סלח־נא לי

[עריכה]

על שהחלפתי את המובאה שהבאת בערך "תל אביב", אבל הציטוט נראה היה לי רדוד, והרשיתי לעצמי להמירו בשיר של אלתרמן שנראה מכבד יותר את העיר. מה דעתך?עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95 (שיחה) 23:41, 26 ביולי 2017 (IDT)תגובה

לֹא חָמוּר. CrescentStorm (שיחה) 17:21, 29 ביולי 2017 (IDT)תגובה


תמהתי

[עריכה]

על עריכתך זו ולא הבנתי שִׁברהּ (המסכת והסדר הם במשנה, ולא בתלמוד הבבלי), כמו גם שנראה לי שמוטב לציין את השורש של הפועל בלבד באמרות ובביטויי, כפי שרווח כאן. עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95 (שיחה) 00:38, 9 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה

הצבעה במזנון להרשאת מפעיל ל-Ovedc

[עריכה]

היי. ראה ויקימילון:מזנון#בקשה להרשאות מפעיל - 2. שמחה (שיחה) 15:37, 17 בדצמבר 2017 (IST)תגובה

תודה על ההערה שמחה, כבר קיבלתי אחת מriel1204 קודם לכן. CrescentStorm (שיחה) 19:37, 17 בדצמבר 2017 (IST)תגובה

Share your experience and feedback as a Wikimedian in this global survey

[עריכה]
WMF Surveys, 21:36, 29 במרץ 2018 (IDT)תגובה

Reminder: Share your feedback in this Wikimedia survey

[עריכה]
WMF Surveys, 04:35, 13 באפריל 2018 (IDT)תגובה

Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia survey

[עריכה]
WMF Surveys, 03:44, 20 באפריל 2018 (IDT)תגובה

אצבע משולשת

[עריכה]

אני מודה לך על תגובתך. גם אני ראיתי שגוגל מפנה דוקא לתנועת האצבע "זין" או "תזדיין" התנועה הזאת מקובלת במערב, ואילו במזרח המחווה המקבילה דוקא כל האצבעות מורמות והאמה בזוית ישרה לכף היד שבאופן כללי גם היא "זין" ובמקרה הגס יותר " אֶרי פיכ" שאמנע מתרגומו. אני כבר לא שותף פעיל בויקי מילון ואני מנחש שמבחינת הגיל יש בינינו הרבה שנים. בזמנו הכנסתי לויקימילון ערכים שהכרתי בשנות הארבעים והחמישים (כמה זקן, להגיד "במאה שעברה") וגם בספרות עוד יותר מוקדמת, והם פחות או כמעט ולא שימושיים היום. אבל בשביל ההיסטוריה, ואולי מישהו יתקל בהם בעתון ישן. הכנסתי את הערך אצבע משולשת כפי שהכרתי אותו. בזמנו השתמשו גם במלת היידיש פיג. אני מבין שנקי יותר להגיד אצבע משולשת מאשר "בתחת שלך" ואולי זאת הסבה שאמצו את האצבע המשולשת גם למחווה זין. לעצם הענין. אם אתה רוצה שהערך יכלול מה שגוגל (וגם ויקיפדיה העברית, לדעתי בטעות) מראים כאצבע משולשת, אני מציע שתכניס זאת כפרוש נוסף בערך אצבע משולשת. לשם הענין, ראה כאן https://www.goodreads.com/book/show/3224191-up-your-ass

איתן

עקר שכחתי בזמן שנכתב הפזמון של שלונסקי, כלל לא הכירו אבותינו את ה"אצבע" האמריקאית שזמנה מאוחר יותר ולארצנו הגיע עם האמריקניזיה.

עבודה מתיישנת

[עריכה]

שלום, הצבת תבנית {{בעבודה}} על הערך גמלוני ולא ערכת אותו מאז ה-24 באוקטובר 2016. ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה על הערך. אם בכוונתך לסיים את המלאכה, אזי זו תזכורת, ואם החלטת למרבה הצער לזנוח את העבודה על הערך, יש להסיר את התבנית ולהחליפה, במידת הצורך, בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה,--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 08:34, 6 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה

שלום, הצבת תבנית {{בעבודה}} על הערך שרה ולא ערכת אותו מאז ה-10 במאי 2017‏. ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה על הערך. אם בכוונתך לסיים את המלאכה, אזי זו תזכורת, ואם החלטת למרבה הצער לזנוח את העבודה על הערך, יש להסיר את התבנית ולהחליפה, במידת הצורך, בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה,--riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 08:49, 6 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה

הדף גמלוני הוא עריכה של המשתמשת דפנה כהן, ואילו הדף שרה הוא של המשתמש עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95, אני רק שמתי את התבנית בשמם. CrescentStorm (שיחה) 13:45, 7 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה

מחיקת דף

[עריכה]

שלום, ראיתי שהצבת תבנית {{הצבעת מחיקה}} בדף ארחה. תבנית זו מיועדת לפתיחה של הצבעת מחיקה, כמו למשל בדף "ויקימילון:מועמדים למחיקה/:חק השבות".

דפים שיש למחוק כחלק מתהליך העבודה ואין סיבה להשאיר אותם או לדון עליהם (כמו דף זה שיצרת ורוקנת) יש לסמן למחיקה מהירה בעזרת התבנית {{מחק}}.--‏riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) – 07:08, 31 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

תודה, Ariel1024, אזכור להבא. CrescentStorm (שיחה) 21:20, 2 בינואר 2019 (IST)תגובה

Community Insights Survey

[עריכה]

RMaung (WMF) 17:34, 9 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה

Reminder: Community Insights Survey

[עריכה]

RMaung (WMF) 22:14, 20 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה

Reminder: Community Insights Survey

[עריכה]

RMaung (WMF) 20:04, 4 באוקטובר 2019 (IDT)תגובה

חגיגות ה-20,000 ערכים!

[עריכה]

חג שמח! לפי הסטטיסטיקות, אנו קרובים מרחק של פחות מחודש לערך ה-20,000 בוויקימילון! אשמח להשתתפותך בדיון על החגיגות, המתקיים בויקימילון:מזנון#חגיגות ה-20,000 ערכים!. תודה רבה -Ovedc (שיחה) 14:49, 25 בדצמבר 2019 (IST)תגובה

העיף לטיזינבי

[עריכה]

שלום, ראיתי שהעברת את הדף "להעיף לטיזינבי" לשם "העיף לטיזינבי". לא קראת את התוכן?

אין סיבה להעביר ערך כזה אלא למחוק אותו --‏riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) – 19:37, 1 בינואר 2020 (IST)תגובה

לא ממש, העברתי פשוט לצורה היסודית. הצדק עמך! CrescentStorm (שיחה) 20:20, 1 בינואר 2020 (IST)תגובה

מפגש לציון הערך ה-20,000

[עריכה]

שלום רב!

הודעה זו נשלחת אליך, לאחר שנרשמת בדף ויקימילון:רשימות תפוצה/מפגשי עורכים.

קהילת ויקימילון ועמותת ויקימדיה ישראל מבקשות לחגוג את הערך ה-20,000 בוויקימילון, באמצעות מפגש ויקימילונאים מיוחד.

המפגש שתוכנן להתקיים ב-16/1/20 בוטל!


הוכן דף מיוחד לתיאום מועד ומיקום חדשים. אנא בקרו בו והוסיפו אותו לרשימת המעקב שלכם, לעדכונים, תודה:

ויקימילון:מפגשים/מפגש הערך ה-20,000.


MediaWiki message delivery (שיחה) 09:02, 14 בינואר 2020 (IST)תגובה

שיחה:קקיון

[עריכה]

ממתין להתייחסותך. דגש חזק - שיחה 23:52, 13 ביולי 2020 (IDT)תגובה

סלידה

[עריכה]

שבוע טוב,

לא הבנתי מדוע הסרת את העובדה שהמילה מופיעה בתנ"ך בפסוק מאיוב. דגש חזק - שיחה 20:18, 17 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

כיוון שהמילה לא מופיעה באיוב. המילה שמופיעה שם היא צורת פועל (ועובדה זו מצויינת בערך הפועלי) CrescentStorm (שיחה) 22:57, 17 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה
I understood. דגש חזק - שיחה 23:45, 17 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

מצעד הגאווה

[עריכה]

ביטול כלל הגרסאות. אבל לא שחזרת באופן מדויק השמטת את הקישור למילה מצעד. האם הדבר מכוון? דגש חזק - שיחה 13:12, 21 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

עוד פעם הסרת תוכן קפדני עם קישורים למקורות מכובדים

[עריכה]

ואחרים שמו לב להתנהגות כזאת. במקרה הזה, בערך הציע. בבקשה לא לעשות את זה. מדובר בתוכן בלשני עם מקורות מכובדים שעוזר לקורא להבין את המילה: מה משמעותו המקורי של השורש (במקרה של הציע, 'פרשׂ') ולמה מאותו שורש נגזרת מילה הציע שמתייחסת לשני דברים שונים לחלוטין: גם למיטה וגם לנתינת עצות לאחרים. המשמע הבסיסי של השורש הוא המכנה המשותף פה, זה מידע חשוב לקורא. ויש קישורים אל מקורות אמינים לכל זה. וודאי שתוכן כזה שייך לויקימילון, זה כל העניין של פרויקט. פשוט אין להסיר תוכן שכזה. זה גורם נזק למילון ולעורכים שמשקיעים זמן ומאמץ בו. תודה. --BakGF (שיחה) 18:00, 23 בנובמבר 2020 (IST)תגובה

א' מה ז"א עוד הפעם, ומי זה ואחרים? ב' לא הוסר דבר [חוץ מהקישור לשורש יצא, שלא נראה לי נכון, לא סמנטית (האחד, מעבר החוצה; השני, משטח שכיבה) ולא פונטית (חילופי א/ע לא נפוצים במקרא)], אלא הועבר להגדרות, שם מקומו. אם כבר לטעון שמילים שמניות נגזרו מפועל בבניין הפעיל ולא להיפך זה מופרך. CrescentStorm (שיחה) 18:17, 23 בנובמבר 2020 (IST)תגובה

לענין הערתך האחרונה בדף השיחה שלי

[עריכה]

"למד מן המקור הערבי" לא התכוונתי אליך באופן אישי אלא פניה כללית כמו בבטוי "צא ולמד". בדיעבד, חבל שלא כתבתי "נלמד מן המקור הערבי". -- את ההודעה כתב/ה המשתמש/ת איתן פ ששכח/ה לחתום.

זו נבלה וזו טרפה

[עריכה]

שלום, נראה שנפלו שגיאות בציטוט בערך זו נבלה וזו טרפה. למשל, "מים במינו" צריך כנראה להיות "מין במינו". לא הצלחתי למצוא את הציטוט שהפנית אליו, תוכל להוסיף הפניה מדויקת יותר? הצלחתי למצוא ציטוט דומה בשו"ת ישכיל עבדי, שם הוא מצטט את שו"ת בית יוסף שקדום לו בדורות רבים: "הפי' הב' שהבעל היה מזכיר בשם הסופר והעדים וכו' וקורא אני על ב' דברים אלו, זו נבלה וזו טרפה וכו' ע"כ" (שו"ת ישכיל עבדי חלק ג - אבן העזר סימן ה). דוד (שיחה) 11:44, 9 בפברואר 2021 (IST)תגובה

בנוסף, אם הביטוי מופיע בבית יוסף מהמאה ה-16, האם נכון להגדיר אותו כביטוי מהעברית החדשה? דוד (שיחה) 11:49, 9 בפברואר 2021 (IST)תגובה

גיזרון יאור

[עריכה]

כתבתי "מצרית קדומה" בניגוד ל"מצרית ביניים", כיון שמילה זו השתנתה עוד במצרית העתיקה (הפוך מודרנית). לכן נראה לי נכון להשאיר ניסוח זה. סנדל מגורב (שיחה) 11:59, 12 במאי 2021 (IDT)תגובה

אז אולי תלך לערכים הארמיים ותוסיף אחרי הנקודתיים את ניב הארמית, שנדע אם זו ארמית: בבלית, או ארמית: ארצישראלית, או ארמית: ממלכתית, או ארמית: סורית (ובמקרה של ארקא, ארמית: ארכאית)?! CrescentStorm (שיחה) 14:00, 12 במאי 2021 (IDT)תגובה

כתבתי כך דוקא בגיזרון של יאור שבו יש שינוי במילה ממצרית קדומה לביניימית, ושני הצורות הובאו בגיזרון. אבל אין הכי נמי – בכל ערך שבו יש הבדל כזה כדאי לציין זאת. אבל סתם ככה אין צורך לציין כיון שבד"כ אין הבדל בין ניבים שונים. סנדל מגורב (שיחה) 22:24, 12 במאי 2021 (IDT)תגובה

ואכן אין הבדל בין ארמית ארכאית (שם ארץ היא ארקא), לבין ניבים מאוחרים שלה (שם היא נקראת ארעא), וירמיהו בטח שלא ידע לנצל הבדל זה ולציינו בפסוק המפורסם. CrescentStorm (שיחה) 13:05, 16 במאי 2021 (IDT)תגובה

תבנית לשפות אחרות

[עריכה]

שמתי לב שאתה נוטה להחליף קישורים לויקימילון האנגלי לתבניות ({{ערבית}}). א) למה אתה עושה את זה? ב) אתה מציין 'ערבית' גם כאשר זו אינה השפה המדוברת [לדוגמא, בערך 'אחשתרן' עשית כך למרות שמדובר בפרסית, ובערך 'אגרת' עשית כך למרות שמדובר בסורית]. סנדל מגורב (שיחה) 22:09, 5 ביוני 2021 (IDT)תגובה

א' קישור לויקימילון האנגלית בסעיפי הגיזרון היא יוזמה שנולדה בחטא מאת אריאל צורן, ואין צורך להמשיכה; זו תבנית תרגום בכלל, וויקימילון לא אמור לשמש מקור, בטח שלא לשפות שאינן אנגלית; ב' כי כשיצרתי את התבנית היא נועדה להצגת גופן ערבי כהלכה (לפי {{יוונית}}, שטובה אגב, גם לשפות אסייתיות וגעז) המשמש גם פרסית ד"א, והיא טובה גם לגופן סורי. CrescentStorm (שיחה) 11:19, 6 ביוני 2021 (IDT)תגובה
מה הכוונה "להצגת גופן ערבי כהלכה"? מה הבעיה פשוט לכתוב בערבית בצורה רגילה?סנדל מגורב (שיחה) 11:50, 6 ביוני 2021 (IDT)תגובה
הבעייה היא לא בכתיבה, אלא בהצגה. CrescentStorm (שיחה) 13:56, 6 ביוני 2021 (IDT)תגובה
תוכל לראות בעצמך, בדפים שקישרת, איך המילים שבתבנית מודגשות יותר. CrescentStorm (שיחה) 13:57, 6 ביוני 2021 (IDT)תגובה

קוד יפה

[עריכה]

קוד ויקי יותר יפה כולל רווחים, והורדת שורה בין תבניות. זה לא משנה לקורא, אבל מאד מקל על מי שכותב בקוד מקור, או מחפש באגים בקוד. אנא אל תתקן את עניין זה Deror avi (שיחה) 22:02, 3 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

להיפך, זה דווקא מכוער ככה. CrescentStorm (שיחה) 12:32, 5 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
לא אני קובע את זה. כך המערכות הפנימיות של ויקיפדיה קובעות. Deror avi (שיחה) 21:54, 6 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
המערכת הפנימית לא קובעת קיום רווחים, עד כמה שידוע לי... CrescentStorm (שיחה) 14:26, 7 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

ו

[עריכה]

שלום וברכה, מאחר שאינני פעיל כאן כבעבר, שמתי לב עכשיו שהסרת את כל המידע החשוב מן הערך 'ו', והעברת אותו לערך 'ו החיבור'. ואומנם העברה זו איננה מוצלחת, משום שתפקידיה של האות ו' רבים, ואינם מסתכמים בחיבור. האם תוכל-נא להשיב את המידע לערך? תודה וחנוכה שמח, עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95 (שיחה) 23:41, 30 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

המידע אינו על האות ו' (שזה שם הערך המקורי), אלא על המילית ו־. ייתכן שהשם "ו' החיבור" הוא לא שם הממצה את כל המשמעים בערך, אבל זה השם המקובל. CrescentStorm (שיחה) 23:59, 30 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

מחיקת הערך "צסיום" שכתב Deror avi

[עריכה]

CR, שלום. מחקת לגמרי את תוכן הערך צסיום שכתב Deror avi. אני חושב שזה לא ראוי ולא קולגיאלי לעשות זאת בצורה חד-צדדית, בלי דיון. העברתי את התוכן שכתב לצזיום. שמחה (שיחה) 09:13, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

רציתי להעביר את התוכן לדף צזיום, אבל כשביצעתי העברה הוא העיר שהדף קיים, אז הפכתי אותו לדף הפניה. לא סביר לעשות דיון על מחיקת דף "כפול". CrescentStorm (שיחה) 18:25, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה
לא היית צריך לגרוס את הדף, אגב. כדף הפניה הוא סבבה לגמרי. CrescentStorm (שיחה) 18:26, 25 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

מילים לועזיות

[עריכה]

שלום, שלום. תרגום של פעלים לועזיים יופיע תמיד ב-infinitive, בצורת המקור, כך נהוג בכל המילונים (buy, לקנות ולא אֶקְנֶה). בערך "אפסיס" כתבת: קשת, נגזרת של háptō) ἅπτω) – חבר#חִבֵּר|אחבר. צריך לכתוב חבר#חִבֵּר|לחבר. פעלים ביוונית ובלטינית, בניגוד למשל לאנגלית, מסודרים במילון לפי צורת ההווה, יחיד (indicativus praesentis singularis) ולעולם לא בזמן עתיד (video, "אני רואה" ובתרגום לעברית: "לראות" כו'). תיקנתי והערתי על כך כבר בערך "קנטאור". שמחה (שיחה) 14:58, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה

צורת היסוד ביוונית ובלטינית היא צורת המדבר, לכן תרגום של video ל"לראות" הוא שגוי, כשם שצורת היסוד בשפות שמיות היא עבר נסתר, (ואגב, ערבית גם היא שפה לועזית) ולא תציע לתרגם את فعل ל"לעשות" אלא ל"עשה". CrescentStorm (שיחה) 15:57, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה
אגב, אֶפְעַל הוא פועל בגוף ראשון יחיד, ומקביל מורפולוגית לצורה أفعل שהיא צורת המדבר בשפה הערבית, וזו הצורה שבחרתי בה. צורת מְדַבֵּר היא בינוני, ולא פועלית (ביוונית ובלטינית הבינוני היא צורת פועל שונה מהמדבר) CrescentStorm (שיחה) 16:01, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה
סלח לי, אבל אין לך שום מושג בנושא. פתח מילון אנגלי-עברי, לטיני-עברי, יווני-עברי וכו'. שמחה (שיחה) 16:48, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה
מתוך מילון אוקספורד אנגלי-עברי, עברי-אנגלי (דוגמה אקראית): (fall v. (fall, fallen ליפול, לרדת, להישבר, להיכבש....; מתוך מילון לטיני-עברי (של שפיגל וגילולה): (דוגמה אקראית) voco I, לקרוא, להזמין, לזַמן, לעורר ...; מתוך מילון גרמני-עברי של פרולוג: verlossen, להגריל. במילון עברי-לועזי גם כן משתמשים בתרגום ב-infinitive. למשל: "התבונן" בעברית מתורגם במילון עברי-אנגלי ל־ to observe ולא I observed. שמחה (שיחה) 16:55, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה
להתבונן אכן מתגרם את to observe (שמת לב שיש to באנגלית?), אבל video הוא I see ולא to see. וכמו באנגלית גם בצרפתית, גרמנית, ספרדית, צרפתית, וכו' צורת היסוד של הפועל היא צורת מקור. על כך אין ויכוח. הויכוח הוא רק על יוונית ולטינית, שצורת היסוד שלהן היא המדבר, ולכן אני מתרגם למדבר (הצורה היא audio, לא audire). CrescentStorm (שיחה) 11:21, 16 בינואר 2022 (IST)תגובה
לחלופין, אפשר ללכת כשיטת ויקימילון האנגלי, שמתרגם שָׁמַע בתור to hear ולא בתור heard, וללכת הפוך, קרי: תרגום צורת יסוד כצורת יסוד, ולתרגם גם את to hear וגם את audio בתור שָׁמַע. CrescentStorm (שיחה) 11:26, 16 בינואר 2022 (IST)תגובה
כל ההתפתלויות החדשות שלך לא יעזרו, כל עוד אתה מתעקש לתרגם kentéō) κεντέω) ביוונית "אדקור", בזמן עתיד, בערך "קנטאור" (וזו דוגמה אחת מכל ערכי המונחים היווניים ש"תיקנת" באותה שיטה). אינך יודע לקבל ביקורת ולהודות בטעות! שאזכיר לך את השורש והמשקל שהוספת למילת הקריאה באנגלית אהוי! ואת תגובתך הנבזית? או את ערך הסיומת הלוועזית מונו־ ש"תיקנת" והשחתת? הבאתי למעלה את הדוגמה "התבונן" בעברית, שמתורגם במילון אנגלי to observe ולא I observe, אבל אתה משנה את הדוגמה לצרכיך ובהתנשאות אופיינית כותב: "להתבונן אכן מתרגם את to observe (שמת לב שיש to באנגלית?)". יום טוב. שמחה (שיחה) 07:57, 17 בינואר 2022 (IST)תגובה
ואולי זה אתה שהשחתת את מונו (ערך פרי יצירתי, ד"א, ואתה מוחק את המשפט המדגים שמסביר את משמעות המילה ומחליפו במשפט לקוני כדוגמת "המילה יין היא חלק מהביטוי יין ישמח לבב אנוש")?! לומר "אין לך שום מושג בנושא" ולחזור על שגיאות של אחרים בלי טיפת ביקורת עצמית (כמו שדרור אבי עושה כשהוא מעתיק את בוע ואת אבן שדה ממילון אב"י) זו התנשאות! CrescentStorm (שיחה) 19:57, 20 בינואר 2022 (IST)תגובה

סרטן, ימי הביניים

[עריכה]

שלום!

כתבת בערך סרטן שבתור שם של מחלה זה התחיל בימי הביניים. מה המקור שלך לקביעה הזאת? יש לך יותר פרטים?

במאגרים של האקדמיה ללשון השימוש הכי ישן שמצאתי לזה בתור של מחלה הוא מספר „רפואות העם” של מנדל לפין. אם זה באמת הכי מוקדם, אז זה בסדר לשים את זה ב„ימי הביניים”, אבל עדיין יהיה נחמד לשים ציטוט מפורש בערך עצמו. ואולי לא חיפשתי טוב ויש משהו ישן עוד יותר. אמיר א׳ אהרוני (שיחה) 18:53, 23 בינואר 2022 (IST)תגובה

אין לי פרטים לכך, מלבד העובדה שזהו המקור שאב"ש מציין. מנדל לפין, ע"פ ויקיפדיה, שייך כבר לתקופת העברית החדשה. אגב, בחיפוש מעכשיו באתר מאגרים לא מצאתי את המופע של מזרק ב"קאנון הרפואה" של אבן סינא, שאילון גלעד ציטט ממנו, אז ברור שאין שם עוד את כל המקורות. CrescentStorm (שיחה) 19:13, 23 בינואר 2022 (IST)תגובה

אזור גאוגרפי וגבינה

[עריכה]

מה הקשר בין אזור גאוגרפי בירדן לגבינה בסופר? Deror avi (שיחה) 00:22, 30 בינואר 2022 (IST)תגובה

חיפוש פשוט בגוגל היה עונה לך CrescentStorm (שיחה) 10:38, 30 בינואר 2022 (IST)תגובה

ההגדרה של נבזה

[עריכה]

ההגדרה שכתבת אינה מתאימה לפסוקים בישעיה נג,ג ומלאכי ב,ט שם בודאי הכוונה להגדרה שאני כתבתי. וגם בדניאל נראה שאין הכוונה לאדם בעל התנהגות נבזית, אלא לאדם שאינו ראוי לכבוד. ובאתר של האקדמיה הגדירו כמוני, וחילקו בין 'נבזה' ל'נבזי', אם כן מה שכתבת צריך להיות בערך אחר. סנדל מגורב (שיחה) 19:26, 19 בפברואר 2022 (IST)תגובה

אין הבדל, ולראיה: "קְצַת נֶחְמָד, קְצַת נִבְזֶה, / זֶה הַכֹּל, זֶהוּ זֶה" (הוּא פָּשׁוּט שִׁרְיוֹנֶר, מאת יורם טהרלב) וגם הנטיות זהות. חו"מ אב"ש מגדיר אותן אותו דבר, וכך גם רבׁ־מילים (או לפחות התרגומון שלו, מורפיקס). אגב, לפי האקדמיה "נבזי" הוא "שיש לו תכונה של נבזה", אז אני לא מבין למה אתה חושב שהאקדמיה "הגדירו כמוך וחילקו ביניהם"... CrescentStorm (שיחה) 12:04, 20 בפברואר 2022 (IST)תגובה

מחיקת הערה

[עריכה]

למה מחקת? Deror avi (שיחה) 00:38, 20 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

כי אין צורך, ראה ח"י, מצ"ח, לח"י וכו'... CrescentStorm (שיחה) 12:44, 21 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

קיבלת צל"ש!

[עריכה]
כוכב החריצות
על תרומותיך הרבות! אני שמח לראותך תמיד ברשימת המעקב שלי עם עריכות מעולות פעמי-עליון (שיחה) 23:41, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה

תודה

[עריכה]

תודה שיצרת את הערך צנזורה. איתן טרנופולסקי (שיחה) 14:51, 27 באפריל 2023 (IDT)תגובה

אין בעד מה, זו עבודתנו בויקימילון העברי להעשירו בערכים בשפה העברית. CrescentStorm (שיחה) 12:34, 28 באפריל 2023 (IDT)תגובה
אני מתחרט על ההודעה. איתן טרנופולסקי (שיחה) 17:30, 28 באפריל 2023 (IDT)תגובה

מחק

[עריכה]

מכיוון שאמרת את הדברים ה"גזעניים" שלך כלפי "משתמש חדש" שרשום (לפחות בויקיפדיה) חודשיים סימנתי את דף השיחה שלו בתבנית: מחק. ה"משתמש ותיק" שתייגת כנראה ייצור מחדש את הדף. איתן טרנופולסקי (שיחה) 13:23, 28 באפריל 2023 (IDT)תגובה

למעט זה, אולי תתיחס אליי טוב, כי כמעט כל רעיון שלי או משהו שאני עושה, נדחה, גם באינטרנט, וגם לא באינטרנט. איתן טרנופולסקי (שיחה) 13:27, 28 באפריל 2023 (IDT)תגובה
אין דין ויקימילון כדין ויקיפדיה, ואתה פה כולה שבוע. אני באמת לא מצליח להבין למה עובד נתן לך "לנטר ללא הרשאה" בלי שתכיר את הקהילה פה קצת יותר לעומק. ואנשים באינטרנט קצת בוטים יותר, זו עובדה. אולי תרים את הכפפה ותיצור קצת ערכים חדשים, זה ישפר את תחושת ההערכה העצמית שלך... CrescentStorm (שיחה) 13:46, 28 באפריל 2023 (IDT)תגובה
יש לי כמה דברים בשבילך. 1. אני ניטרתי בויקיפדייה מתחילת מרץ. 2. אתה צודק לגמרי, אבל אנחנו לא פייסבוק, וואטסאפ או אינסטגרם. 3. יצרתי את הערך כדורשת. איתן טרנופולסקי (שיחה) 17:10, 28 באפריל 2023 (IDT)תגובה
ולמעט זה, תביא לי הוכחות על כלל שאוסר ניטור על משתמשים חדשים. איתן טרנופולסקי (שיחה) 17:11, 28 באפריל 2023 (IDT)תגובה
אני עכשיו כתבתי למשתמש הותיק שתייגת הודעה שקשורה לזה. האם אסור, אז לדעתי אני אפרוש מהאתר. בויקיפדיה לא קיימת הגבלה כזו, והתרגלתי לנטר שם, אבל שתקעו אותי ויקיפדיה שיש להם משהו בראש נגד ילדים תקעו אותי בחונכות מנדטורית רק בגלל הגיל שלי. הוכחות פה. ויקיפדיה לדעתי היא מקום טוב, שאני יכול לתרום בו, אבל פה את רוצה לתקוע אותי עם תירוצים נגד משתמשים חדשים כאילו הם לא מספיק "מכירים את הכללים" כדי לנטר. משתמש חדש יכול להכיר את הכללים פה ומשתמש ישן יכול לא להכיר את הכללים פה. זה לא תלוי בתאריך ההרשמה. אני חושב שהסברתי מספיק. איתן טרנופולסקי (שיחה) 17:25, 28 באפריל 2023 (IDT)תגובה

למה

[עריכה]

ביטלת ללא תקציר. אני דורש מקור לתרגום שהאנונימי יצר. בכל מקרה, אם המידע שגוי, שם תבנית:בבדיקה. איתן טרנופולסקי (שיחה) 11:58, 12 במאי 2023 (IDT)תגובה

אין צורך בתקציר, ואף אין מקום לכתבו. טעית כשקראת לזה טעות, ואם היית קורא את הערך, ולא עובד על אוטומט היית רואה שזו לא טעות. CrescentStorm (שיחה) 13:05, 12 במאי 2023 (IDT)תגובה
חו"מ אני לא חייב דין וחשבון על כל עריכה שלי, ואני עושה טובה בכלל כשכן. CrescentStorm (שיחה) 13:07, 12 במאי 2023 (IDT)תגובה

תבנית פסוקים

[עריכה]

ראיתי ששינית בכמה מקומות מתבנית הפניה לויקיטקסט [[s: לתבנית {{פסוק| אני נוהג להשתמש בראשון כיוון שאני חושב שהוא יותר אסתטי מכיוון שלא יוצא כתב מודגש. יש סיבה שאתה מעדיף דוקא את השני? סנדל מגורב (שיחה) 09:48, 4 באפריל 2024 (IDT)תגובה

א' התבנית חוסכת בהזנת טקסט. ב' בתבניות הציטוט (במקרה הזה, {{צט/תנ"ך}}) מוחלות שתי תבניות ציטוט. הטקסט המופיע, "פרק X, פסוק Y" מפנה הן לדף הפרק, והן לדף הפסוק. התבנית {{פסוק}} עובדת באותה צורה. ג' נראה לי אפשר לשפץ את התבנית כך שהטקסט לא יצא מודגש, שכן לא אני יצרתי אותה. ד' הייתי שמח דווקא אם הייתה תבנית דומה גם להפניות לתלמוד (כמו בתבנית {{צט/בבלי}}, שם הטקסט הוא "מסכת X – דף Y")... CrescentStorm (שיחה) 14:19, 4 באפריל 2024 (IDT)תגובה

קיבלת צל"ש!

[עריכה]
כוכב החריצות
אני אמנם עורך פה לעתים רחוקות, אך בכל זאת מציץ במיזם תדיר. נחמד מאוד לראות שיש מי שמתחזק ותורם... תודה רבה על תרומתך הבולטת! פעמי-עליון (שיחה) 18:12, 31 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה

דגש חזק

[עריכה]

היי , ראיתי ששינית את תעתיקי ההגייה ששכתבתי. אני מבין שאין צורך באותיות רישיות וזה הגיוני בסופו של דבר, רק שאלה לי אליך: מדוע לא לסמן דגש חזק/מכפיל? הוא אכן נהגה אצל פלגים מסוימים בחברה ובחלק מן המילים והאקדמיה בהחלט מחייבת לתעתקו ללועזית. חוץ מזה, זה שלא כולם הוגים אותו באופן מופתי לא מרמז כי אין לתעתקו (הרי אנו מתעתקים א׳ שונה מע׳ ומה׳ למרות הגייתן הכמעט זהה). בכל מקרה, תודה על ההוספה של צור יגאל לרשימת המקומות ויום נעים שיהיה :) ארז ברד ענבים (שיחה) 15:40, 4 בינואר 2025 (IDT)תגובה

ההוספה הייתה כי שמתי לב ששכחתיה. שים לב שויקימילון איננו שלוחה של האקדמיה ללשון העברית ואינו מחויב לכלליה ולתקנותיה (לכן לטעמי גם אם האקדמיה קובעת שורש מסוים לשם עצם, אם השורש אינו מצוי מחוץ לשם העצם, שורש אחר מתאים באותה מידה ונפוץ יותר, אעדיף אותו). כל זאת ועוד, בניגוד ל־ח' ו־ע', שנהגים ע"י ציבור ניכר, וחויבו כחלק מההגיה התקנית (גם בין ב' ל־פ' יש הגייה כמעט זהה, אבל יחי ההבדל הקטן), הדגש החזק אינו רגיל להיהגות במבטא הספרדי המקובל (שהוא התקן למבטא הישראלי שלפיו מבוסס סעיף ההגייה)... CrescentStorm (שיחה) 16:06, 4 בינואר 2025 (IST)תגובה
אני בעד העובדה שוויקימילון איננו שלוחה של האקדמיה, ולכן אינו מחויב לתקנותיה.
עם זאת, לאקדמיה החלטות המבוססות על הגיון מסוים, ונקבעות על ידי אנשים מנוסים ומקובלים בתחום העברית.
יתר על כן, האקדמיה היא הרשות האחראית על העברית לפי חוק. אי לכך, בעולם התעתיק, הצעותיה של האקדמיה נכונות יותר משל ויקימילון, וכשוויקימילון מציג מידע סותר - ויקימילון הוא הטועה ולא האקדמיה.
אליבא דאמת, ויקימילון אינו מוסד ממלכתי ולכן אינו מחויב לתקנות האקדמיה - אך כמילון הוא מתחייב למסור מידע עברי נכון, או לפחות לשאוף למטרה זו. עלינו לפעול על מנת שוויקימילון יהיה נכון ככל שיותר ושימושי גם לאנשי מקצוע. וכשזה מגיע ללדבר עברית נכון - האקדמיה קובעת. כשהאקדמיה אומרת כי א׳ הוא השורש הנכון וב׳ הוא לא - הם צודקים. האקדמיה עובדת קשה עם שלל אנשי מקצוע עבריים על מנת לוודא שהיא מוסרת את המידע הכי מהימן ונכון שיש אודות העברית, ולכן אנו סומכים עליה, ולא על כל פלוני אלמוני שסובל מאי־נוחות קלה בנידון. זה לא משנה אם אתה אוהב את זה או לא, אחרת אתה פשוט טועה לפי כללי העברית.
במקרה של הדגש החזק - הוא תמיד מתועתק, שמא אתה שומע את ההשפעות שלו לעיתים תכופות משאתה מבין.
לדוגמה: במילה ״דֻּבִּים״, הדגש בב׳ הוא דגש חזק תבניתי, ולכן נאמר Dubbím ולא Duvím.
שים לב, הדגש החזק משפיע על אותיות בגדכפ״ת, ולכן הוא לא רק מכפיל, הוא גם משנה את צורת ההגייה מהצורה הרפה לצורה הדגושה.
עוד אומר, כי הודות לאותה ההכפלה ״שלא נהגית במבטא הספרדי המקובל״, לא רק אנו יכולים לרמוז את הטעמת המילה בוודאות קלה יותר, אלא מתרחש לעיתים תשלום דגש - המשפיע על ניקוד המילה ועל הגייתה.
לדוגמה: במילה ״דֵּרָאוֹן״ ההגייה של המילה השתנתה (״דִּ״ -ּ> ״דֵּ״) בשל אותו תשלום דגש - הר׳ לא יכולה לקבל את הדגש התבניתי במשקל קטלון, ולכן התנועה לפניה התארכה מחיריק לצירי, הבדל שניתן לשמוע טוב מאוד.
מקווה שאתה מבין את הנקודה שלי, ותודה על תשובתך המהירה,
יום נעים, ארז :) ארז ברד ענבים (שיחה) 16:55, 4 בינואר 2025 (IST)תגובה
א' הסעיף מכונה "הגייה" ולא "תעתיק", וכתוב במפורש: "התעתיק הוא פונטי ולא יסמן הבחנות שאינן מתבטאות בהגייה התקנית (כמו דגשים, אורך תנועות וכו')". גם בתעתיקים, סע לרגע בכבישים, והסתכל על שלטי הדרכים שקבעו גופים רשמיים, מע"צ והעיריות. האם כולם תואמים את כללי התעתיק של האקדמיה? ב' גם גופים כמו האקדמיה יכולים לטעות. ניקח לדוג' את התיקון שעשית ברפת, שלפי האקדמיה ה־ת' שורשית. כלל ברזל הוא, שבשמות המסתיימים באות ת', המילה היא ממין זכר אם ה־ת' שורשית, ונקבה אם לאו. מה מינה של המילה, והאם יש התאמה בין השורש והכלל שציינתי? CrescentStorm (שיחה) 22:38, 5 בינואר 2025 (IST)תגובה
א) סימון מספרי של סעיפים הוא בסוגר שמאלי ״)״ או בנקודה ״.״, ולא באמצעות גרש (ראה: ״כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק״, מהדורת תשע״ח 2017 של האקדמיה ללשון העברית; עמ׳ 48 §2, עמ׳ 60 §19ד).
ב) הסעיף מכונה הגייה, זה נכון. וכיצד נכתוב את ההגייה? נתעתק! כיצד נתעתק? תעתיק! התעתיק הוא כמעט תמיד פונטי, גם במקרה של האקדמיה, ומטרתו העיקרית היא פונטית. אי לכך, דעתי נשארת תקפה. לטובת זיכרונך, אדגיש ואשוב על דבריי: שומעים את הדגש. לא רק את הדגש הקל ההבחנתי (שניתן לשמוע באותיות בכ״פ), אלא גם את הדגש התבניתי, הכבד והמכפיל שמצוי בשפה. ״איך?״ אתה שואל? קודם כל יש מי שמבטאו בצורתו הרגילה (אני שומע את ההכפל במילים כמו פיסּל, בישּל וחיפּש באופן יום־יומי). חוץ מזה, אתה עדיין שומע את ההשפעות של הדגש כשהוא מומר לדברים שונים. לדוגמה: כשהדגש משנה את הגיית אותיות בכ״פ (ראה: דוגמתי מהתגובה הקודמת), או כשהוא משנה את התנועה באות שלפניו בשל תשלום דגש (ראה: דוגמתי מהתגובה הקודמת).
ג) את שלטי הדרכים קבעו גופים רשמיים, זה נכון. לא כולם תואמים את כללי התעתיק של האקדמיה, זה גם נכון. עם זאת, השלטים שלא תואמים את כללי התעתיק של האקדמיה לרוב אינם נוחים או ברורים. לדוגמה: כל יום אני רואה את שלט הפנייה לפתח תקווה בכביש. וכיצד כתבו פתח תקווה באנגלית? ״Petah Tiqwa״. צר לי להודיע לך, אבל הפשע הזה שנקרא ״Tiqwa״ אינו הדרך הנכונה לתעתק את המילה תקווה (לפי האקדמיה: ״Petah̠ Tikva״), ובטח לא איך שנבטא אותה. אגב, כל תמרור עליו מופיע שם של יישוב בארץ - מחויב להיצמד לרשימת שמות היישובים בישראל הרשמית של האקדמיה. לא אני קבעתי את זה, אלא זה מעוגן בחוק, בהחלטת הכנסת "בדבר קביעת כתיב אחיד בעברית, בערבית ובאנגלית של שמות המופיעים על גבי תמרורים המוצבים בדרכים" (תיקון לפקודת התעבורה (מס' 73), אושר בכנסת בי"ח בכסלו תשס"ו [19 בדצמבר 2005], ובו תיקון סעיף 70(1) לפקודת התעבורה). עוד אוסיף, כי זוהי לא אופציה לתאר מצב נתון (ובעייתי), ולהציגו כנורמה. זה שחלק ניכר מתמרורי הדרכים בישראל טועה בתעתיק ובכתיב הנכון של מקומות, לא אומר שזה הכתיב הנכון או הברור ביותר, ובטח לא משהו שצריך לשאוף אליו (במיוחד ויקימילון, שהוא מן הסתם, מילון).
ד) ברור שגם האקדמיה יכולה פוטנציאלית לטעות. אבל, זה לא מה שקרה כאן. בוא ניקח לדוגמה את התיקון הנאה שעשיתי בערך המילה ״רפת״: לפי החלטת האקדמיה, שורש המילה הוא רפ״ת ומינה הוא נקבה. בקשר לקישור שצירפת (זה), צר לי להודיע לך כי זוהי לא המסקנה הנכונה העולה מן הכתוב. ראשית, האקדמיה אינה מציינת כאן מפורשת את התנאי הבדוי שבו ״במידה ומילה מסתיימת באות ת׳ ואותה ת׳ היא שורשית, המילה היא ממין זכר (ונקבה אם לא)״. למרות זאת, אכן מצוין כי המילה ״חִבְרוּת״ היא זכר. אז מדוע המילה היא ממין זכר? טוב, בשל העובדה שהאות ת׳ היא שורשית (השורש התנייני חבר״ת הוא הרחבה משורש חב״ר), ניתן לראות בבירור כי מדובר במילה במשקל קִטּוּל, הלא היא שם פעולה של בניין פיעל (כל מילה במשקל זה היא ממין זכר, זה גם בדיוק מה שהאקדמיה מנסה להסביר בדוגמות לקראת סוף הפסקה). אין זה בכלל אומר שכל מילה המסתיימת באות ת׳ שורשית היא זכר! עכשיו, בוא ננסה לדמיין וכי אכן קיים מעין ״כלל ברזל״ שכזה, ומצאת לו מקור בר־סמכא. האם העברית נטולת יוצאי דופן? האם אין מילים בשפה שיוצאות מן הנורמה הדקדוקית והתבניתית? ועוד איך שיש! ומלא! עצם העובדה שהמילה ״רפת״ היא ממין נקבה והעובדה שהאות ת׳ בה היא שורשית לא סותרות כלל וכלל, לא רק משום שאין את ״כלל הברזל״ הזה, אלא שגם במידה והיה הוא קיים, קיימות בעברית מילים יוצאות דופן. חוץ מזה, אין צורך לתת לי משימות שווא לבדיקת מונחים עבריים במטרה לחזור ולדווח לך את ממצאי (שאתה מצפה שיובילו למפלת טענותיי).
ה) אל תמחוק עריכות נכונות שלי, כדוגמת ערך המילה ״אטב״. השורש הוא כן אט״ב. זו לא דעה, זו עובדה שנקבעה על ידי האקדמיה. לא מסכים עם זה באופן אישי? זה כבר משהו אחר. אז מה אם יש שורש דומה שהוא יותר נפוץ? זה לא אותו השורש. בוא נלך לפי כתיבתך, ונאמר שזה באמת שורש יט״ב (שזה לא) - אז מה המשקל? לא אֶקְטָל. שים לב, פתאום המילה לא נכנסת לאף משקל המוכר בשפתנו. אולי זה בגלל שזה לא השורש? הפלא ופלא, כשנתייחס למילה עם השורש הנכון והאמיתי שלה, אט״ב, נגלה כי המשקל הוא מן הסתם קֶטֶל, משקל נפוץ בקרב שמות עצם רבים. יש סיבה שהשורש הוא אט״ב, כמו שיש סיבה שלמילים מסוימות השורש הוא יט״ב, אתה לא יכול לקבוע עובדות בשטח כשהן פסולות, ובטח כשאותו ה״שטח״ הוא מילון עברי. חוץ מזה, קיימות בעברית מילים נוספות במצב דומה, כמו ״עִוְעִים״ (שורש עו״ע ולא עו״י/ה, למרות שלשורשים משמעות דומה). אולי זה יפתיע אותך לגלות, אבל היום מקובלת העובדה כי, שורשים שמיים היו בעברם דו־עיצוריים, ומשם התפתחו השורשים תלת־עיצוריים שאנחנו מכירים, כשנוספה אות שורשית שמדייקת את הפעולה. (ראה: ״מילים ותולדותיהן״, יחזקאל קוטשר, הוצאת האקדמיה ללשון העברית, מהדורה שנייה, תשפ״ג 2023; עמ׳ 120 ״קשת״) זה למה שקבוצות שורשים שמתחילים באותיות ג״ז, לדוגמה, באות תמיד במשמע של קיצור וחיתוך: גז״ר, גז״ם, גז״ז... האם זה אומר שניתן להחליף בין השורשים הללו כשאנו חפצים בכך, בזיהוי ניתוחן הדקדוקי של מילים ופעלים לסוגיהם? בשום פנים ואופן! אומנם השורשים דומים, אך אינם זהים.
עכשיו, אני מקווה שתקרא את כל אשר כתבתי, ותבין את כוונותיי ודעותיי. אני בסך הכל רוצה לשפר את ויקימילון ולתרום לו ולכל המשתמשים בו, וזה כולל אותך ואותי.
יום נעים,
ארז :) ארז ברד ענבים (שיחה) 20:37, 6 בינואר 2025 (IST)תגובה
א' יופי לי! ב' יש אלפי צורות תעתוק, וכל אחת מהן כשרה, לא רק של האקדמיה. אפשר לתעתק לפי IPA, אפשר לתעתק לפי סימן מיוחד לכל אות, יש תעתיק מזרחני, וכו'. והמיוחד בתעתיק IPA הוא שבו מתעתקים בדיוק לפי מה ששומעים, ואך ורק לפי מה ששומעים. אם ניקח את המילה "שמיטה", האם אתה יכול לדעת אם צריך לנקד "שְׁמִטָּה" (עם דגש חזק ב־ט') או "שְׁמִיטָה" (בלי הדגש החזק) רק משמיעה? האם אתה שומע הבדל בין מַצָּה לבין מָצָא?! לא, אינך שומע. ומכאן שבבירור לא שומעים את הדגש החזק. גם בין שווא נח לנע יש הבדלים נגררים, ועדיין אתה מתעתק brosh בלי הבדל בהגייה. בכ"א גם התעתיק של האקדמיה לא עקבי בעניין הדגש החזק, כי אחרי ה' הידיעה לא מתעתקים את הדגש, ולא אם הדגש הוא על דיגרף (לכן Hod HaSharon, בו הדגש הוא גם אחרי ה' הידיעה, וגם על דיגרף). ג', אין שום בעייה בכתיב tiqwa, איך הוגים בעברית Volkswagen; ואיך Wikipedia; ואיך Waffel?! כולם ב־ו' רגילה... ד' כתוב במפורש, המילה היא בזכר כי ה־ת' שורשית, ואב"ש מציין את הכלל הזה במפורש. לטעון כי רפת היא יוצא מן הכלל זה טוב ויפה. אבל בינתיים יש לך רק דוגמה אחת ליוצא דופן כזה, ואין לי הסכמה איתה. מלבד זאת, זה שאתה קורא בין השורות כי המשקל נושא את המין זה לא נכון. כּוֹס (בנקבה) היא באותו משקל כמו שׁוֹר (בזכר), יָתֵד וכָּתֵף (בנקבה) הן באותו משקל כמו חָבֵר, יָרֵחַ וזָקֵן (בזכר), וסַכִּין (נקבה) היא על אותו משקל כמו גַּרְעִין ותַּבְלִין (זכר), אז מה?! CrescentStorm (שיחה) 21:45, 6 בינואר 2025 (IST)תגובה
א) יהיה זה יופי לכולנו! סימון מספרי של סעיפים הוא בסוגר שמאלי ״)״ או בנקודה ״.״, ולא באמצעות גרש (ראה: ״כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק״, מהדורת תשע״ח 2017 של האקדמיה ללשון העברית; עמ׳ 48 §2, עמ׳ 60 §19ד).
ב) אכן, ישנן אלפי צורות תעתיק שונות, אך לא כולן כשרות (לא מה שאתה קובע שהוא כשר, כך הוא. אינך בר־סמכא). למעשה, חוץ מתעתיק ה־IPA, לו יש אחיזה בינלאומית ושימושית כלשהי (פונטי מוחלט עם אות מובדלת לכל הגה, ועם סימנים דיאקריטיים להשלמת כל השאר), שיטת התעתיק הכשרה היחידה היא זו של האקדמיה ללשון העברית. השיטה שאתה משתמש בה היא עצלה, בה אתה משתמש במה שאתה חושב שהוא נכון, וכופה את דעתך (השגויה) על חשבון נכונות המידע בוויקימילון.
ג) לא תמיד שומעים את הדגש. אך לעיתים כן. זה לא אומר שאין שום סיבה בכלל לתעתק אותו. זה שבשתי דוגמאות ובמקרים כאלו לא שומעים לא אומר שתמיד לא שומעים. לדוגמה: תאמר לי, האם לא שומעים את הדגש המכפיל במילה "דֻּבִּים"? ובמילה "דֵּרָאוֹן"?? איך אתה אומר את המילים האלו? "דוּבִים", "ד‏‎ִּרָּאוֹן"??? ובקשר לדוגמתך "Brosh", ניתן גם לתעתק "Berosh" (בתעתיק מדויק) לפי האקדמיה. עסקינן תעתיק מדויק, פה אתה נופל בטענתך. האקדמיה מאוד מאוד סדירה בעניין הדגש החזק, ובתעתיק המדויק - מצופה תמיד לתעתקו, בין אם אחר אותיות השימוש, ובין אם באמצע המילה (אין דיאגרפים בתעתיק המדויק). לדוגמה: Haššaḥar ("השחר") (ראה: "כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק״, מהדורת תשע״ח 2017 של האקדמיה ללשון העברית; עמ׳ 82 "התעתיק המדויק" §1, §5, §6).
ד) אם אתה סבור כי אין שום בעיה אם התעתיק "Tiqwa", אתה צבוע. למה אני מתכוון? אתה מתעקש על פונטיות ועל כמה שהתעתיק של האקדמיה לא נוח / לא כזה נכון, אי לכך, חשוב לי לציין שהתעתיק לעיל הוא אכן נכון, לפי האקדמיה! אז מה הבעיה??? התעתיק לעיל הוא לפי שיטת התעתיק המדויק, בה נשתמש בעיקר לצרכים מדעיים ומחקריים - אילו לשלטים, האקדמיה אוכפת שימוש בתעתיק הפשוט. מדוע אתה שואל? אמור לי, כיצד אתה חושב כי תייר שבא לתור את ארצנו יקרא את השלט "Petah Tiqwa"? בהגיית /tikwa/ או בהגיית /tikva/???? אגלה לך סוד, כשאומר לך שאף אחד בישראל לא קורה לפתח תקווה "פתח תקוָּה" גם כך. דווקא התעתיק הפשוט של האקדמיה: "Petah̠ Tikva" יהיה הכי קריא ומובן, לדוברי עברית, ערבית ולתיירים גם יחד. מתעתקים W בתור V כשהיא עוברת בתיווך העברית, כי ככה מבטאים אותה, ולא כי אתה החלטת שלא בא לך.
ה) בהתייחס לנקודה (ד): בהרבה דברים אני יכול לטפל, בבעיות הבנת הנקרא - ידי חסרת כל ישע. שוב, למה המילה זכרית?? כי האות ת' היא שורשית. האם זה חוק "שכל מילה המסתיימת בתי"ו הינה זכרית במידה ואתה התי"ו שורשית (ונקבית אם לא)"?? לא זה לא! אין שום חוק כזה, והוא בהחלט לא מצוין בכתבה. תמצא סימוכין ממקור בר־סמכא, ואז נדבר. ובקשר למשקלים: כן, יש משקלים הנושאים עמם מין דקדוקי. לדוגמה: המילה "חִבְרוּת" היא ממין זכר, משום שהשורש הוא חבר"ת, אי לכך מדובר במילה השקולה במשקל קִטּוּל. משקל זה הוא זכרי בלבד! לא מאמין לי?? כפי ששרה יהודית רביץ: "למי שאינו מאמין, קשה לחיות השנה...". בוא, אני מאתגר אותך שתמצא לי מילה במשקל קִטּוּל שמינה הדקדוקי אינו זכר. כמו כן, גם משקל קַטֶּלֶת נושא עמו מין דקדוקי - נקבה. נסה למצוא לי מילה במשקל זה שאינה נקבית. כמובן, אני מדבר על מילים בצורות הבסיס של המשקל, ללא נטיות ומוספיות שאינן חלק מן המשקל בצורתו הטהורה. אגב, לא, המילה "תבלין" ככל הנראה אינה באמת נוטה באותו המשקל של המילה "גרעין"/"גלעין"... הרי ראשית, מקורה של המילה "גרעין"/"גלעין" לוט בערפל, וישנו החשד כי חדרה אלינו מן לשון יוון karuon (ראה כאן); ושנית, מקורה של המילה "תבלין" אינו עברי אלא ארמי, כצורת ריבוי של המילה "תבל" (סיומת ־ין האופיינית לצורת הרבים הארמית), ולכן מצייתת לכללי התצורה של השפה הארמית בתיבת "תבלין" ולא לעברית. עוד אומר, רק כדי להרחיב את אופקיך, כי גם המילה כוס (משמעות ב') היא זכרית (למרות שבאמת משקל קוֹל אינו נושא עמו מין דקדוקי).
תודה,
ארז :) ארז ברד ענבים (שיחה) 21:19, 7 בינואר 2025 (IST)תגובה
בדוגמה של "דובים" ו"דראון" לא שומעים את הדגש, שומעים את ההשפעה הפריפריאלית של הדגש שהיה אמור להיות שם ובפועל איננו, בפרט במילה "דראון" שאפילו לא מנוקדת בדגש. אפילו שאלת "איך אתה אומר[...], "דִּרָּאוֹן"???" כשבמילה "דראון" אשכרה סימנת דגש ב־ר'! הדגש בדובים יוצר תנועה פוצצת, אבל דגש חזק אינו תנועה פוצצת, אלא מכפל, והתנועה הפוצצת הוא תוצר לוואי של המכפל (שאפילו האקדמיה מודה שבדיבור אין הקפדה על כך...)
מוזר שאתה אומר במשפט אחד "צורת התעתיק היחידה הכשרה היא זו של האקדמיה", ואז אתה מונה שני תעתיקים שונים שהיא מציעה (התעתיק המדויק והתעתיק הפשוט). אני רואה שבדיוק כמו התעתיק הפשוט של האקדמיה (הדגשתי כדי שתבין למה התכוונתי, למרות שזה היה מובן מההקשר)גם אתה לא עקבי בטענותיך.
אגב, הכלל ש־ת' שורשית היא הסימן לזכר מוזכר גם בתור התירוץ למה המילה "צומת" היא בזכר. ואם במשקל קַטֶּלֶת יש סיומת ת', שמן הסתם אינה חלק מהשורש, הכלל של סיומת ת' טוען שזה משקל נקבי, ודווקא מילה זכרית במשקל הזה תוכיח את טענתך שהכלל אינו תקף! CrescentStorm (שיחה) 21:13, 9 בינואר 2025 (IST)תגובה