מגדר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: מֻגְדָּר.

מִגְדָּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגדר
הגייה* migdar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ד־ר
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִגְדָּרִים; מִגְדַּר־, ר׳ מִגְדְּרֵי־
שלט של בית־שימוש בארה"ב המתאפיין בנייטרליות מגדרית
  1. עברית חדשה מגוון המאפיינים והתכונות הנוגעים להבחנה בין גברים ונשים, בדגש על מאפיינים ותכונות שאינם נוגעים למינו הביולוגי של האדם (למשל, מאפיינים תרבותיים ותכונות חברתיות).
    • בישראל קיימים כמה מוסדות לימוד המציעים לימודי מגדר.
    • "בשיח הציבורי והמשפטי בישראל הומשגה ... סרבנות־המצפון כתופעה 'גברית', הן מבחינת מיהות הדמויות המזוהות עימה והן מבחינת הערכים שהיא מבטאת ומייצגת. הבניה מוטת־מגדר זו של תופעת סרבנות־המצפון העלימה לא רק את סרבניות־המצפון הישראליות כקבוצה רלוונטית לדיון בסרבנות־מצפון, אלא גם את ההקשר הפמיניסטי־הנשי הרחב יותר שבמסגרתו חשוב להבין ולנתח תפיסות אידיאולוגיות שבמרכזן פציפיזם והתנגדות לאלימות" ("על מצפון, מגדר ושוויון", נויה רימלט)

גיזרון[עריכה]

  • חידושה של ורדה ביקוביצקי, לשעבר ראש מִנהל התלמידים בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב. ביקוביצקי חידשה את המילה בשנות התשעים של המאה העשרים במסגרת הדיונים שהתקיימו באוניברסיטת תל-אביב על כינויה של חטיבת הלימודים שנקראה בעבר "החטיבה ללימודי נשים ולהבדלים בין המינים".[1] ביקוביצקי חידשה את המילה על משקל מִגְזָר ותוך שימוש בשורש ג־ד־ר, הן כדי לשמר קרבה צלילית למונח הלועזי gender והן כדי ליצור קרבה אל המילים גָּדֵר (במשמעות גבול) והַגְדָּרָה, בהתבסס על התפיסה כי "גבולות המגדר ומשמעותם מוגדרים חברתית" (תשמו''ץ).[2] כבר באמצע שנות התשעים הפכה 'מִגְדָּר' מילה שגורה, לצדה של 'גֶ'נְדֶר', בשיח האקדמי בישראל.[3] בשנת 1997 היא הובאה בפני מליאת האקדמיה ללשון העברית, על-פי הצעתה של ד"ר חנה הרציג, עמיתתה של ביקוביצקי,[4] וקיבלה גושפנקה רשמית.[5]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   תרגומים

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מגדר

הערות שוליים[עריכה]

  1.   דפנה יזרעאלי, אריאלה פרידמן, הנרייטה דהאן-כלב ואח', מין, מיגדר, פוליטיקה, עמ' 10 (1999).
  2.   שם, בעמ' 10-9.
  3.   זיכרונות האקדמיה ללשון העברית, כרך מא-מב-מג, ישיבה רכ"ז, עמ' 365-362 (1998).
  4.   יזרעאלי, פרידמן, דהאן-כלב ואח', שם, בעמ' 10.
  5.   זיכרונות האקדמיה ללשון העברית, כרך מד-מה-מו, ישיבה רל"ג, עמ' 88-85 (2001). בשנת 2002 ערערו על אישורה של המילה שניים מחברי האקדמיה, אך ערעורם נדחה: זיכרונות האקדמיה ללשון העברית, כרך מז-מח-מט, ישיבה רס"ו, עמ' 260-258 (2007).

מְגֻדָּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגודר
הגייה*
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ג־ד־ר
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְגֻדֶּרֶת, ר׳ מְגֻדָּרִים, נ"ר מְגֻדָּרוֹת
  1. עברית חדשה שֶׁהֻתְקְנָה סְבִיבוֹ גָּדֵר.
    • "כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה בְּשׁוּלֵי הָעִיר הִיא / שֶׁטַח בַּר מְגֻדָּר וְאֵזוֹר רָשׁוּם." (ולס להגנת הצומח, מאת נעמי שמר)

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בעברית החדשה מעדיפים הדוברים את הצורות בבניינים הכבדים על פני הצורה המקראית בבניין קל.


השורש גדר א

השורש ג־ד־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־ד־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּדַר גּוֹדֵר יִגְדֹּר גְּדֹר לִגְדֹּר
נִפְעַל נִגְדַּר נִגְדָּר יִגָּדֵר הִגָּדֵר לְהִגָּדֵר
הִפְעִיל הִגְדִּיר מַגְדִּיר יַגְדִּיר הַגְדֵּר לְהַגְדִּיר
הֻפְעַל הֻגְדַּר מֻגְדָּר יֻגְדַּר -אין- -אין-
פִּעֵל גִּדֵּר מְגַדֵּר יְגַדֵּר גַּדֵּר לְגַדֵּר
פֻּעַל גֻּדַּר מְגֻדָּר יְגֻדַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּדֵּר מִתְגַּדֵּר יִתְגַּדֵּר הִתְגַּדֵּר לְהִתְגַּדֵּר