מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שמח
|
| הגייה* |
sameach
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׂ־מ־ח
|
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
| נטיות |
נ׳ שְׂמֵחָה, ר׳ שְׂמֵחִים, נ"ר שְׂמֵחוֹת
|
- החווה שמחה.
- ”שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה: כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ“ (דברים טז, פסוק טו)
- ”מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם-הַבָּנִים שְׂמֵחָה - הַלְלוּ-יָהּ“ (תהלים קיג, פסוק ט)
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש שׂמח
|
נטיות הפעלים[עריכה]
| שׂ־מ־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
שָׂמַח
|
שָׂמֵחַ
|
יִשְׂמַח
|
שְׂמַח
|
לִשְׂמֹחַ
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
יֻגְדַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
שִׂמֵּחַ
|
מְשַׂמֵּחַ
|
יְשַׂמֵּחַ
|
שַׂמֵּחַ
|
לְשַׂמֵּחַ
|
| פֻּעַל
|
שֻׂמַּח
|
מְשֻׂמָּח
|
יְשֻׂמַּח
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
>
| |
|
- שֶׁחָוָה שמחה.
- ”שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ; וְדָע, כִּי עַל-כָּל-אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט“ (קהלת יא, פסוק ט)
- ”בִּנְפֹל אויביך [אוֹיִבְךָ] אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ“ (משלי כד, פסוק יט)
- קימים בערבית שרשים קרובים: شمخ (ש־מ־ח') במשמעות גובה והתנשאות, וכן سمح (ס־מ־ח) במשמעות של רוחב־לב.
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש שׂמח
|
נטיות הפעלים[עריכה]
| שׂ־מ־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
שָׂמַח
|
שָׂמֵחַ
|
יִשְׂמַח
|
שְׂמַח
|
לִשְׂמֹחַ
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
יֻגְדַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
שִׂמֵּחַ
|
מְשַׂמֵּחַ
|
יְשַׂמֵּחַ
|
שַׂמֵּחַ
|
לְשַׂמֵּחַ
|
| פֻּעַל
|
שֻׂמַּח
|
מְשֻׂמָּח
|
יְשֻׂמַּח
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
>
| |
|
שִׂמֵּחַ (גם: שִׂמַּח)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
שימח
|
| שורש וגזרה |
שׂ־מ־ח
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- גרם לאחר לשמוח.
- ”אָרוּר הָאִישׁ, אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת-אָבִי לֵאמֹר, יֻלַּד-לְךָ, בֵּן זָכָר--שַׂמֵּחַ, שִׂמְּחָהוּ“ (ירמיהו כ, פסוק טו)
- ”וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם-הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים וַיִּשְׂמָחוּ, כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים, שָׂמֵחוּ; וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלִַם, מֵרָחוֹק“ (נחמיה יב, פסוק מג)
- "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם", מתוך "שבע ברכות". יש הגורסים (רעים ואהובים) או (רעים אהובים)
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש שׂמח
|
נטיות הפעלים[עריכה]
| שׂ־מ־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
שָׂמַח
|
שָׂמֵחַ
|
יִשְׂמַח
|
שְׂמַח
|
לִשְׂמֹחַ
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
יֻגְדַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
שִׂמֵּחַ
|
מְשַׂמֵּחַ
|
יְשַׂמֵּחַ
|
שַׂמֵּחַ
|
לְשַׂמֵּחַ
|
| פֻּעַל
|
שֻׂמַּח
|
מְשֻׂמָּח
|
יְשֻׂמַּח
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
>
| |
|
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
שומח
|
| שורש וגזרה |
שׂ־מ־ח
|
| בניין |
פֻּעַל
|
- שגרמו לו לשמוח.
- הילד שומח על־ידי הוריו, שהתאמצו לקנות לו מתנה כלבבו.
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש שׂמח
|
נטיות הפעלים[עריכה]
| שׂ־מ־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
שָׂמַח
|
שָׂמֵחַ
|
יִשְׂמַח
|
שְׂמַח
|
לִשְׂמֹחַ
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
יֻגְדַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
שִׂמֵּחַ
|
מְשַׂמֵּחַ
|
יְשַׂמֵּחַ
|
שַׂמֵּחַ
|
לְשַׂמֵּחַ
|
| פֻּעַל
|
שֻׂמַּח
|
מְשֻׂמָּח
|
יְשֻׂמַּח
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
>
| |
|
