שרה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שָׂרָה א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שרה |
הגייה* | Sara |
חלק דיבר | |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
ארבע האמהות |
---|
- שָׂרָי; הָאֵם הַעִבְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּין אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת .מֻזְכֶּרֶת בְסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, וְהִיא אֵשֶׁת אַבְרָהָם, אֵם יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק וּבִתּוֹ שֶׁל הָרָן.
- ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי: כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ“ (בראשית יז, פסוק טז)
- ”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה“ (בראשית כג, פסוק א)
- ”הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ“ (ישעיהו נא, פסוק ב)
- שם פרטי לנקבה.
- שָׂרָה שָׁרָה שִׁיר שָׂמֵחַ, שִׁיר שָׂמֵחַ שָׁרָה שָׂרָה, (שובר שניים)
- "שם כל השרות והדליות והרינות / פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות" (בהאחזות הנח"ל בסיני, מאת נעמי שמר)
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: Sarah
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
שָׂרָה ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שרה |
שורש וגזרה | שׂ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא נִצֵּחַ בְּמַאֲבָק וְעִמּוּת
- ”וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל“ (בראשית לב, פסוק כט)
- ”בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים“ (הושע יב, פסוק ד)
- "...בני הבית השמחים לחזות נָקָם על המשׂאה אשר שָׂרִיתִי עליהם..." מרדכי אהרן גינצבורג, "אביעזר", עמ' 31
גיזרון[עריכה]
מלשון שר
ראו גם[עריכה]
שָׁרָה א[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שרה |
שורש וגזרה | שׁ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- שָׂם דְּבַר־מַה בְּנוֹזֵל לְמַעַן יִסְפֹּג וְיִתְרַטֵּב כָּל צָרְכּוֹ.
- "...אֱגוֹזִים וּפוֹל וְדָגָן לִשְׁרוֹת שָׁם יוֹם תָּמִים עֲדֵי יְרֻכְּכוּ..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע א'", עמ' 301
- "אין שורין את המורסן לתרנגולין, אבל חולטין" (משנה, סדר מועד, מסכת פסחים, פרק ב')
- "אין שורין טיט ברשות הרבים, ואין לובנים לבינים" (משנה, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, פרק ב')
- "...ולא יעשה בריכת מים לשרות בה הבגדים לכיבוס..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק א')
- "בשר נבילה שיבש- אם יכול לשרות בפושרין מעת לעת ולחזור לח וראוי לכלב, מטמא" (משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות שאר אבות הטמאות, פרק כ')
- נִמְצָא בְּקֶרֶב־, בָּא וְנָח עַל־ (גַּם מֶטָפוֹרִית).
- "כדי שתשרה עליו רוח טומאה זימנין דמסכנין ליה" (תלמוד בבלי, סדר טהרה, מסכת נידה, דף י"ז)
- "ואף על פי שמכוונין דעתן, אפשר שתשרה שכינה עליהן, ואפשר שלא תשרה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ט')
- הציפורים שורות על פארות האילן.
גיזרון[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
- סחט(1,2)
שָׁרָה ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שרה |
שורש וגזרה | שׁ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא פָּתַח וְאִפְשֵׁר מַעֲבָר, הוֹצִיא וְשִׁחְרֵר לַמֶּרְחָב.
גיזרון[עריכה]
- נפוץ בלשון חז"ל מארמית: במשמעות הִתִּיר לַעֲשׂוֹת. שָׁרִי לְמִשְׁרִי
- "...הוא אסרה והוא שרתה והא עריות דאסר להו ולא שרי להו..." (תלמוד בבלי, גמרא, מסכת קידושין, י"ג)
- ”לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי-המשרה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ה) רס"ג - בתקופת עליית קרנה של ה"עברית המשוערבת" , תרגם תיבה זו בהוראת "מי השרייה" או "השרייה במים", בערבית תירגם - "נֲקעה",ראו בערבית -نقع
מידע נוסף[עריכה]
- 2: ברוח פירוש תיבת "משרה" ראה לעיל, ומייד בהמשך , מתרגם רס"ג את התיבה המשנאית ”פָּלְטָה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ו) ומקשרה עם תיבת "זלק"زَلَق שהוראתה הערבית-מקורית היא "מקום חלקלק" . רס"ג פירש, זלקה = הפרשה, וגם-"דזנטריה" [1].
נגזרות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
סמוכין[עריכה]
- ↑ נחמיה אלוני,"ממילון המשנה לרב סעדיה גאון", לשונינו יח ג-ד, תשי"ב/תשי"ג