שרה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שָׂרָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרה
הגייה* Sara
חלק דיבר
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
שרה מסכיתה לדברי המלאכים ושוחקת.
ארבע האמהות

שָׂרָה | רִבְקָה | רָחֵל | לֵאָה

  1. שָׂרָי; הָאֵם הַעִבְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּין אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת .מֻזְכֶּרֶת בְסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, וְהִיא אֵשֶׁת אַבְרָהָם, אֵם יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק וּבִתּוֹ שֶׁל הָרָן.
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי: כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ“ (בראשית יז, פסוק טז)
    • ”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כג, פסוק א)
    • ”הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ“ (ישעיהו נא, פסוק ב)
  2. שם פרטי לנקבה.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: Sarah‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שרה

שָׂרָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שרה
שורש וגזרה שׂ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נִצֵּחַ בְּמַאֲבָק וְעִמּוּת
    • ”וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל“ (בראשית לב, פסוק כט)
    • ”בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים“ (הושע יב, פסוק ד)
    • "...בני הבית השמחים לחזות נָקָם על המשׂאה אשר שָׂרִיתִי עליהם..." מרדכי אהרן גינצבורג, "אביעזר", עמ' 31

גיזרון[עריכה]

מלשון שר

ראו גם[עריכה]

שָׁרָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שרה
שורש וגזרה שׁ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין קל

[[קטגוריה: בניין קל]]

  1. שָׂם דְּבַר־מַה בְּנוֹזֵל לְמַעַן יִסְפֹּג וְיִתְרַטֵּב כָּל צָרְכּוֹ.
  2. נִמְצָא בְּקֶרֶב־, בָּא וְנָח עַל־ (גַּם מֶטָפוֹרִית).

גיזרון[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

שָׁרָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שרה
שורש וגזרה שׁ־ר־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין קל

[[קטגוריה: בניין קל]]

  1. לשון המקרא פָּתַח וְאִפְשֵׁר מַעֲבָר, הוֹצִיא וְשִׁחְרֵר לַמֶּרְחָב.
    • ”תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ; וְאוֹרוֹ עַל-כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (איוב לז, פסוק ג)

גיזרון[עריכה]

  1. נפוץ בלשון חז"ל מארמית: במשמעות הִתִּיר לַעֲשׂוֹת. שָׁרִי לְמִשְׁרִי
  2. ”לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי-המשרה (משנה, מסכת ברכותפרק ג, משנה ה) רס"ג - בתקופת עליית קרנה של ה"עברית המשוערבת" , תרגם תיבה זו בהוראת "מי השרייה" או "השרייה במים", בערבית תירגם - "נֲקעה",ראו בערבית -نقع

מידע נוסף[עריכה]

2: ברוח פירוש תיבת "משרה" ראה לעיל, ומייד בהמשך , מתרגם רס"ג את התיבה המשנאית ”פָּלְטָה“ (משנה, מסכת ברכותפרק ג, משנה ו) ומקשרה עם תיבת "זלק"زَلَق שהוראתה הערבית-מקורית היא "מקום חלקלק" . רס"ג פירש, זלקה = הפרשה, וגם-"דזנטריה" [1].

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. נחמיה אלוני,"ממילון המשנה לרב סעדיה גאון", לשונינו יח ג-ד, תשי"ב/תשי"ג