מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
רמה
|
הגייה* |
rama
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ר־ו־ם
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
נטיות |
ר׳ רָמוֹת, רָמַת־
|
רמת קולורדו
- חבל ארץ מישורי הנישא לגובה רב.
- ”וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ לְךָ וְנִקְרְבָה בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה“ (שופטים יט, פסוק יג)
- ”עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה“ (ישעיהו י, פסוק כט)
- ”בְּנֵי הָרָמָה וָגָבַע שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד“ (עזרא ב, פסוק כו)
- דרגה, מעמד.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על רמה של 0.1%.(מיקי פלד, "כותרת הכתבה". כלכליסט, 25/01/2016).
- (משחקים) ערך מספרי המודד את כוחה של דמות לפי הנסיון המצטבר שלה.
- מן השורש ר-ו-ם 'עלה, היה מֵעַל'. מקביל לשורש זהה בארמית ר-ו-ם[1] ובסורית ܪ-ܘ-ܡ.
- 2: מצוי במקרא בצורה היחידאית 'רומה' - ”לֹא תֵלְכוּ רוֹמָה“ (מיכה ב, פסוק ג) בהוראת "לא תלכו כשמעמדכם עדיין רם"
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: רמה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמות |
- לשון המקרא [לא בשימוש] השליך זרק.
- ”וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָה כִּי־גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.“ (שמות טו, פסוק כא)
- נמצא פעמיים במקרא, בפסוק לעיל ובמקבילו בשמות טו, פסוק א. פועל קרוב גם בארמית "למרמי" "למרמא" (גם בהשאלה לשון קושיא ממקור אחד על משנהו רמינהו).
- מקביל לפועל באכדית ramû ובערבית רמא (رَمَى) באותה משמעות - זרק, השליך.
- רומה רימונים נגד טנקים (ררנ"ט)
מילים נרדפות[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
רימה
|
הגייה* |
rima
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ר־מ־ם
|
דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
נטיות |
ר׳ רִמּוֹת
|
רימות
- לרווה של חרק מסדרת הזבובאים.
- ”וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד-הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא-הָיְתָה בּוֹ“ (שמות טז, פסוק כד)
- ”אַף כִּי-אֱנוֹשׁ רִמָּה וּבֶן-אָדָם תּוֹלֵעָה“ (איוב כה, פסוק ו)
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: רימה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רימות |
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
רימה
|
שורש וגזרה |
ר־מ־י/ה
|
בניין |
פִּעֵל
|
- נהג שלא ביושר.
- ”כֵּן-אִישׁ רִמָּה אֶת-רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא-מְשַׂחֵק אָנִי“ (משלי כו, פסוק יט)
- ”וַיֵּצֵא דָוִיד לִפְנֵיהֶם וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם אִם-לְשָׁלוֹם בָּאתֶם אֵלַי לְעָזְרֵנִי יִהְיֶה-לִּי עֲלֵיכֶם לֵבָב לְיָחַד וְאִם-לְרַמּוֹתַנִי לְצָרַי בְּלֹא חָמָס בְּכַפַּי יֵרֶא אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְיוֹכַח“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק יח)
- "ואם אתם חושבים שאנחנו מגזימים, / ואם אתם חושבים שאנחנו מרמים, / תשאלו את דוד אליהו, / שהיה אתמול כשבאו / אלינו החיות." (המגזימנים, מאת עוזי חיטמן)
מילים נרדפות[עריכה]