מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חלק
|
| הגייה* |
khelek
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ל־ק
|
| דרך תצורה |
משקל קֵטֶל
|
| נטיות |
ר׳ חֲלָקִים
|
- שאינו שלם, אחד ממרכיבי השלם. מה שמתקבל מחיתוך השלם.
- ”בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.“ (בראשית יד, פסוק כד)
- ”וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה חֵלֶק הַיּצְאִים בַּצָּבָא מִסְפַּר הַצֹּאן שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.“ (במדבר לא, פסוק לו)
- ”וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל-סֵפֶר וַיָּבֹאוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה.“ (יהושע יח, פסוק ט)
- בהשאלה: (עם שיוך) מה ששייך ל־, חלקי חלקו
- ”בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.“ (בראשית יד, פסוק כד)
- משפחה בשבט מנשה
- ”אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי לְחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי“ (במדבר כו, פסוק ל)
- הצורה חֵלֶק לפעמים במובן חָלָק ”הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ.“ (משלי ז, פסוק כא)
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חלק
|
| הגייה* |
khalak
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ל־ק
|
| דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
| נטיות |
נ׳ חֲלָקָה, ר׳ חֲלָקִים, נ"ר חֲלָקוֹת
|
- שמקדם החיכוך שלו נמוך, והתנועה על פניו קלה וזורמת.
- ”כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.“ (משלי ה, פסוק ג)
- בהשאלה: שגופו, או איבר מאברי־גופו למעט הראש, אינו מכוסה בשיער.
- ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.“ (בראשית כז, פסוק יא)
- החיכוך שלו קטן.
- ”חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו, וּקְרָב־לִבּוֹ; רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן, וְהֵמָּה פְתִחוֹת.“ (תהלים נה, פסוק כב)
- נתן כמות מן השלל.
- ”וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם.“ (דברים כט, פסוק כה)
- ”וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים.“ (יהושע יח, פסוק ב)
- ”וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּשֵׁב עַל-הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ.“ (שמואל א׳ ל, פסוק כד)
- ”יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק.“ (איוב כז, פסוק יז)
- לא הסכים.
- ”חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ הוּא יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם יְשֹׁדֵד מַצֵּבוֹתָם.“ (הושע י, פסוק ב)
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
חילק
|
| שורש וגזרה |
ח־ל־ק
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- חתך את השלם לחלקים. או הפריד בגבול בין שני שטחים.
- פיזר לנמענים שונים, למקומות שונים.
- ”הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל...“ (שופטים ה, פסוק ל)
- ”וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת...“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יט)
- הציג והמחיש הבדל בין שני נושאים.
- הסתירה בדברי הרמב"ם נראה שיש לחלק בין הדינים.
- מן המקרא. בדר"כ המילה מבטאת את שתי המשמעיות שמובחנות בעיקר בתרגום לשפות אחרות דוגמה: ”...וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ.“ (יהושע יט, פסוק נא)
