חלק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חֵלֶק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלק
הגייה* khelek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ל־ק
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ חֲלָקִים
  1. שאינו שלם, אחד ממרכיבי השלם. מה שמתקבל מחיתוך השלם.
    • ”בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.“ (בראשית יד, פסוק כד)
    • ”וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה חֵלֶק הַיּצְאִים בַּצָּבָא מִסְפַּר הַצֹּאן שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.“ (במדבר לא, פסוק לו)
    • ”וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל-סֵפֶר וַיָּבֹאוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה.“ (יהושע יח, פסוק ט)
  2. בהשאלה: (עם שיוך) מה ששייך ל־, חלקי חלקו
    • ”בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.“ (בראשית יד, פסוק כד)
  3. משפחה בשבט מנשה
    • ”אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי לְחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי (במדבר כו, פסוק ל)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • הצורה חֵלֶק לפעמים במובן חָלָק ”הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ.“ (משלי ז, פסוק כא)

חָלָק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלק
הגייה* khalak
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ל־ק
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות נ׳ חֲלָקָה, ר׳ חֲלָקִים, נ"ר חֲלָקוֹת
  1. שמקדם החיכוך שלו נמוך, והתנועה על פניו קלה וזורמת.
    • ”כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.“ (משלי ה, פסוק ג)
  2. בהשאלה: שגופו, או איבר מאברי־גופו למעט הראש, אינו מכוסה בשיער.
    • ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.“ (בראשית כז, פסוק יא)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

חָלַק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חלק
שורש וגזרה ח־ל־ק
בניין פָּעַל (קַל)
  1. החיכוך שלו קטן.
    • חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו, וּקְרָב־לִבּוֹ; רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן, וְהֵמָּה פְתִחוֹת.“ (תהלים נה, פסוק כב)
  2. נתן כמות מן השלל.
    • ”וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם.“ (דברים כט, פסוק כה)
    • ”וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים.“ (יהושע יח, פסוק ב)
    • ”וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּשֵׁב עַל-הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ.“ (שמואל א׳ ל, פסוק כד)
    • ”יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק.“ (איוב כז, פסוק יז)
  3. לא הסכים.
    • חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ הוּא יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם יְשֹׁדֵד מַצֵּבוֹתָם.“ (הושע י, פסוק ב)

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]


חִלֵּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חילק
שורש וגזרה ח־ל־ק
בניין פִּעֵל
  1. חתך את השלם לחלקים. או הפריד בגבול בין שני שטחים.
  2. פיזר לנמענים שונים, למקומות שונים.
    • ”הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל...“ (שופטים ה, פסוק ל)
    • וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת...“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יט)
  3. הציג והמחיש הבדל בין שני נושאים.
    • הסתירה בדברי הרמב"ם נראה שיש לחלק בין הדינים.

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא. בדר"כ המילה מבטאת את שתי המשמעיות שמובחנות בעיקר בתרגום לשפות אחרות דוגמה: ”...וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ.“ (יהושע יט, פסוק נא)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]