כהה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

כָּהָה גם כֵּהָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כהה
שורש וגזרה כ־ה־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נחלש. עומעם. איבד את חוזקו. ערעור,שינוי.
    • ”וְרָאָה הַכֹּהֵן אֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֵׁנִית וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע“ (ויקרא יג, פסוק ו)
    • ”אֵין-כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ, נַחְלָה מַכָּתֶךָ, כֹּל שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ, כִּי עַל-מִי לֹא-עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד“ (נחום ג, פסוק יט)
  2. (בפרט) עַיִן שנחלש כושר הראיה שלה.
    • ”וַיְהִי כִּֽי-זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת-עֵשָׂו בְּנֹו הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי.“ (בראשית כז, פסוק א)
    • ”וּמֹשֶׁה בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא-כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא-נָס לֵחֹה.“ (דברים לד, פסוק ז)
    • ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וְעֵלִי שֹׁכֵב בִּמְקוֹמוֹ וְעֵינָיו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת לֹא יוּכַל לִרְאוֹת.“ (שמואל א׳ ג, פסוק ב)
    • ”הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל-זְרוֹעוֹ וְעַל-עֵין יְמִינוֹ זְרֹעוֹ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה.“ (זכריה יא, פסוק יז)

גיזרון[עריכה]

ראה ערך כֵּהֶה

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: dim‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

כֵּהֶה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כהה
הגייה* kehe
חלק דיבר תואר
מין
שורש כ־ה־י/ה
דרך תצורה
נטיות נ׳ כֵּהָה ר׳ כֵּהִים כֵּהוֹת
חולצות כחולות. השמאלית בגוון בהיר, ואילו הימנית בגוון כהה (בלשון הדיבור).
  1. לשון המקרא חלש
    • ”לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה (ישעיהו סא, פסוק ג)
  2. (יש לשכתב פירוש זה): נוטה לכבות שאין כח הארה
    • ”קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט“ (ישעיהו מב, פסוק ג)
  3. [עממי] בעל גָּוֶן הנוטה לשחור. לא בהיר.
  4. לשון המקרא צבע חלש, בולט פחות. שאינו עז.
    • ” וְהִנֵּה אֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה“ (ויקרא יג, פסוק כא)
    • ”וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת כֵּהוֹת לְבָנֹת בֹּהַק הוּא פָּרַח בָּעוֹר טָהוֹר הוּא“ (ויקרא יג, פסוק לט)
    • ”בַּהֶרֶת עַזָּה נִרְאֵית בַּגֶּרְמָנִי כֵּהָה, וְהַכֵּהָה בַּכּוּשִׁי עַזָּה.“ (משנה, מסכת נגעיםפרק ב, משנה א)

גיזרון[עריכה]

השורש כהה במקרא ובלשון חז"ל פירושו חולשה.- יד כהה (מנחות לז, פסיקתא זוטרתא שמות בא יג טז) רוח כהה (ישעיה סא ג)
גם בצבע, צבע כהה הוא צבע חלש. 'בהרת כהה' דהיינו שצבעה אינו עז, אך כיון שבהרת צבעה לבן - הבהרת הכהה היא פחות לבנה. מכאן השתרש כהה במובן של חוזק הצבע הנוטה לשחור, במובן ההפוך מן המשמעות המקורית שצבע כהה פירושו צבע חלש.
היפוכה של המילה כהה במקורות הוא עַז, או עמוק חזק, בולט[1]. יתכן גם שהמשמעות בת ימינו נוצרה מהפסוק הנ"ל (פשתה כהה) שמשמעו חשוך ומיעוט אור. אפשרות נוספת מהפועל כָּהָה בביטוי כהו עיניו דהיינו שניטל אורן וחשכו, מכאן שהצבע החשוך יותר ונוטה לשחור יקרא כהה.

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: dark‏‏‏‏
  • צ׳כית: tmavý‏‏‏‏, temný‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ראו שולחן ערוך יו"ד קצ"ח "עמוק או כהה" בהרחבה הרמב"ן והרשב"א בפירושם לנדה דף כ' שם הביאו שיטת הרשב"ם למילה דהה שהוא צבע חזק ושחור יותר ונימוקיו ודחו את דבריו

כִּהָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיהה
שורש וגזרה כ־ה־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא מחה, הוכיח,מתח ביקורת.
    • למרות התנהגותו הנלוזה לא כיהה בו אביו.
    • "בַּעֲוֹן אֲשֶׁר־יָדַע כִּי־מְקַלְלִ֤ים לָהֶם בָּנָיו וְלֹא כִהָה בָּם" (שמואל א ג יג)
  2. החליש, הפחית עוצמה.
    • כיהה את אורו
    • ”אֶל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב וְרָפוּ כָל יָדַיִם וְכִהֲתָה כָל רוּחַ וְכָל בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם “ (יחזקאל כא, פסוק יב)

ראו גם[עריכה]