ארע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אֵרַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אירע
שורש וגזרה א־ר־ע
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל התרחש; קרה.
    • ”אָמַר לָהֶם, בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תְּקָלָה עַל יָדִי, וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי.“ (משנה, מסכת ברכותפרק ד, משנה ד)
    • ”חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב.“ (משנה, מסכת תעניתפרק ד, משנה ו)
    • ”וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ (פוֹעֲלִים), זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ.“ (משנה, מסכת מועד קטןפרק ב, משנה ב)
    • ”...וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים...“ (משנה, מסכת אבותפרק ה, משנה ה)
    • ”כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵרַע בָּהֶם פְּסוּל קֹדֶם לְהֶפְשֵׁטָן, אֵין עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים.“ (משנה, מסכת זבחיםפרק יב, משנה ד)
    • הלכתי לראות מה ארע

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל מארמית: השורש א־ר־ע נגזר מטעמי נוחות הגייה מהשורש ע־ר־ע[1] שהוא השורש הארמי המקביל לק־ר־י/ה (מִקְרֶה).[2] דוגמה: ”וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל הַקֹּרֹת אֹתָם“ (בראשית מב, פסוק כט) = ”וְחַוִּיאוּ לֵיהּ יָת כָּל דְּעָרַעָא יָתְהוֹן“ (אונקלוס על בראשית מבפסוק כט) = ”וְתַנִיאוּ לֵיהּ יַת כָּל דְאָרַע יַתְהוֹם“ (יונתן על בראשית מבפסוק כט): מומחש התהליך בארמית ע־ר־ע ← א־ר־ע מטעמי נוחות הגייה: בתרגום אונקלוס עדיין מופיעה ע־ר־ע, בתרגום ירושלמי-יונתן מופיעה א־ר־ע.[2][3]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

אַרָע[עריכה]

  1. [ארמית] ארץ, אדמה.

גיזרון[עריכה]

  • בארמית בבלית אַרְעָא העיצורים קרובים בין המילה א-ר-ץ בעברית וא-ר-ד בערבית (ارض-ארץ, אדמה).

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]