חוטי השתי (בסיס, מהשורש שׁ־ת־י) הם החוטים המתוחים בנול והם תשתית, בסיס, האריגה וביניהם מעבירים את חוטי הערב, כפי שניתן לראות במקרא: "וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד אוֹ אֶת הַשְּׁתִי אוֹ אֶת הָעֵרֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים (ויקרא י"ג, פס' נב). הופעתן הראשונה של שתי המילים יחדיו כביטוי הייתה בתלמוד הבבלי: "כיצד קורעו? אמר רב יהודה: קורעו שתי וערב וטחו בכותל" (מסכת חולין, דף ק"ט, עמוד ב').
ערך בוויקיפדיה: שתי וערב