מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | נבזה |
| הגייה* | nivze |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ז־י/ה |
| דרך תצורה | משקל נִקְטָל |
| נטיות | נ׳ נִבְזֵית או נִבְזִית, ר׳ נִבְזִים, ר"נ נִבְזוֹת או נִבְזִיּוֹת |
- לשון המקרא בזוי, משולל כבוד.
- ”נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ.“ (ישעיהו נג, פסוק ג)
- ”וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה.“ (מלאכי ב, פסוק ט)
- ”וְעָמַד עַל כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת.“ (דניאל יא, פסוק כא)
