אח

ערך זה עוסק במילה. לערך העוסק בראשי התיבות; ראו א"ח.

יש להוסיף לדף זה את הערך: אָח (מילת קריאה).

אָח א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אח
הגייה^*	akh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ח־י/ה
דרך תצורה	נוטה על משקל קְטִי
נטיות	אֲחִי־ או אַח־; ר׳ אַחִים, ר׳ אֲחֵי־; כ׳ אָחִי, אָחִיךָ, אֲחִיכֶם, אַחַי, אַחֶיךָ, אֶחָיו, אֲחֵיכֶם

לשון המקרא קרוב משפחה החולק בדמות האב או האם.
- ”וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן.“ (בראשית כד, פסוק כט)
- ”הַחֲמִישִׁי נְתַנְיָהוּ בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר“ (דברי הימים א׳ כה, פסוק יב).
- אחי מתגייס מחר לצבא.
לשון המקרא בהשאלה: פרט מאותה קבוצת השתייכות.
- ”וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל-אָחִיו אֶל-הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים.“ (שמות כה, פסוק כ)
מי שמקצועו ועיסוקו טיפול בחולים או ככח עזר בבתי חולים.
- בין מקצועות הרפואה השונים המשמשים בבתי חולים עובדים גם אחים.

מקביל לשפות שמיות נוספות: אכדית: aḫu; אוגריתית: 𐎀𐎃 (אַחֿ);^[1] פיניקית: 𐤀𐤇‎ (אח);^[2] ארמית: אַחָא; ערבית: أَخ (אַח'); געז: እኍ (אֵחֻ). ככל הנראה מפרוטו-שמית ʔaḫw.
צורת הרבים אַחִים; בעברית חדשה צורה נבדלת אַחָאִים לאחים ואחיות יחד (siblings‏‏‏‏).

לשון המקרא תנור חימום, מתקן לחימום החדר באמצעות דלק.
- ”וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת. וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל־הָאָח עַד־תֹּם כָּל־הַמְּגִלָּה עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הָאָח.“ (ירמיהו לו, פסוקים כב – כג)
- בחורף מומלץ להדליק את האח.

מופיעה במקרא שלוש פעמים בלבד, כולן בצמד הפסוקים לעיל.
המילה אינה קיימת בשפות שמיות וכנראה מקורה מצרי - "עֲ'ח" שימשה במצרים-הקדומה בהוראת כלי לבישול, טיגון ופולחן^[1]. השוו, אֲחְ-תְ ꜣḫ.t בהוראת אש.

ערך בוויקיפדיה: קמין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחים

מין עוף דורס לילה, השייך לסוג Bubo.
- ”וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם“ (ישעיהו יג, פסוק כא)

אונומטופאית. מילה יחידאית במקרא. אכדית: הֻאַ ḫū’a - עוף לילי.
בתרגום יונתן, "אוֹחִין" - "וְיִשרְיָן תַמָן תָמוָן וְיִתמְלוֹן בָתֵיהוֹן אוֹחִין". (תרגום לישעיה יג,כא‏)
רסע"ג ,יונה אבן ג'נאח, רד"ק ובעקבותיהם בן יהודה פירשו 'אוח' בהוראת: נמיה, בן יהודה הוסיף כי: "גזניוס, פירסט ואחרים פרשו שהוא עוף הדורס הנקרא בגרמנית": (Eule) , וגם (Uhu,בהגיית אֻחֻ!) - שניהם בהוראת סוגי ינשוף.

ערך בוויקיפדיה: אוח

טקסונומיה בוויקימינים: Bubo

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוח

↑ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, מוסד ביאליק, 1950, ערך "אח" עמ' 193