מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק במוֹצֵא, פועל בבינוני; ראו צורת העבר מָצָא. |
| לערך העוסק במוּצָא, בינוני סביל; ראו צורת עבר פעילה, הוֹצִיא. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מוצא |
| הגייה* | motsa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־צ־א |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מוֹצָאוֹת, מוֹצְאוֹת־ או מוֹצָאֵי־ |
- המקום שממנו יוצאים - פתח היציאה ממקום
- ”וְאִם-נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר-עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל-צוּרֹתָו...“ (יחזקאל מג, פסוק יא)
- חיפשתי מוצא מן הסבך
- לשון המקרא המקום שממנו יוצא ומגיע דבר.
- ”וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר.“ (מלכים א׳ י, פסוק כח)
- ”...וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו“ (ישעיהו נח, פסוק יא)
- ”וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת-יְהוָה כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ.“ (הושע ו, פסוק ג)
- ”כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא; וּמָקוֹם לַזָּהָב יָזֹקּוּ.“ (איוב כח, פסוק יא)
- הנחת המוצא היתה שגויה.
- לשון חז"ל זמן סופו. עפ"ר הסמוך לו אחר סיומו.
- ”אֵין צָרִיךְ לוֹמַר חָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית, אֶלָּא חָרִישׁ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁהוּא נִכְנָס בַּשְּׁבִיעִית, וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁהוּא יוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק א, משנה ד)
- ”בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג, יָרְדוּ לְעֶזְרַת נָשִׁים, וּמְתַקְּנִין שָׁם תִּקּוּן גָּדוֹל.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ה, משנה ב)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הַיַּיִן, בְּקָדִים שֶׁל מוֹצָאֵי הֶחָג, וּבְהוֹצָאַת סְמָדַר, וּבִשְׁעַת כְּנִיסַת הַמַּיִם בַּבֹּסֶר.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ג, משנה ח)
- לשון חז"ל בהשאלה מן (1): שם מקום סמוך לירושלים.
- לשון המקרא מקום לעשיית צרכים.
- ”וַיִּתְּצוּ אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל וַיִּתְּצוּ אֶת-בֵּית הַבַּעַל וַיְשִׂמֻהוּ לְמוֹצָאוֹת עַד-הַיּוֹם.“ (מלכים ב׳ י, פסוק כז)
- משורש י־צ־א המשמעויות השונות מגיעות עד כדי ניגוד.
ערך בוויקיפדיה: מוצא (פירושונים)