בלל

ערך זה עוסק בבפועל שעניינו עירוב והכשרת בליל. לערך העוסק בראשי תיבות המציינים בנק בישראל; ראו בל"ל.

בָּלַל (גם: בַּל)

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	בלל, בל
שורש וגזרה	ב־ל־ל, גזרת הכפולים
בניין	פָּעַל (קַל)

מערבל בטון פולט את הבטון הנוזלי שנוצר לאחר שבלל את המלט במים (2)

פרות אוכלות בליל (3)

1. עֵרַב וּבִלְבֵּל דָּבָר בְּדָבָר אַחֵר.

   • ”עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ...“ (בראשית יא, פסוק ט)
   • "וחלקום והעמידום על עשרים וארבעה בְּלָלוּם ונתנום בקלפי..." (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת תענית, כ"ז, ב')
   • "הָבָה נֵרְדָה וְנָבֹלָּה שָׁם דֵּעוֹתֵיהֶם..." מנדלי מוכר ספרים, "אגודת האדמונים"

2. עֵרַב וּמִזֵּג יַחְדָּו מֻצָּק (עַל פִּי רֹב יָבֵשׁ) בְּנוֹזֵל.

   • ”וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי; בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן“ (תהילים צב, פסוק יא)
   • "...הַבּוֹלֵל, הַפּוֹתֵת, הַמּוֹלֵחַ, הַמֵּנִיף, הַמַּגִּישׁ" (ספרא, אחרי מות, פרשה ו', פרק ג')
   • "...אַף לֹא אוֹפִים אֶת לַחְמָם, רַק יִבְלְלוּ קֶמַח וּמַיִם יַחְדָּו..." שמשון בלוך הלוי, "שבילי עולם א'"

3. לשון המקרא הֵכִין וְעָרַךְ מִסְפּוֹא לַבְּהֵמוֹת; הֵכִין בְּלִיל.

   • ”וַיְבִיאֵהוּ לְבֵיתוֹ, וַיָּבָל לַחֲמוֹרִים; וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ“ (שופטים יט, פסוק כא)
   • "וַיָּבֵא בַּעַל הַבַּיִת אֶת בֶּהֱמַת אוֹרְחָיו אֶל הָאֻרְוָה וַיָּבָל לַבְּהֵמָה מִסְפּוֹא..." ח"נ ביאליק, "דון קישוט", ספר שני

גיזרון

• פועל מקראי, שכיח בכל נדבכי העברית. מקבילות קרובות גם בשפות שמיות נוספות; אכדית: balālu- בלל, ballu- בליל לבהמות, פיניקית: בלל, ערבית: بَلَّ (קרי: בַּלַּ, שורש כפול)- הרטיב, הטן, بَلْبَلَ (קרי: בַּלְבַּלַ, שורש מרובע)- ערבב, בחש, וגם בִּלבל, بَلِيل (קרי: בָּלִיל)- לח, רָטֹב.

נגזרות

• בליל
• בלילה

מילים נרדפות

• בלבל (1)
• בולל (1)
• ערבב (2)

ראו גם

• ערבוביה
• נבלל
• התבולל
• תבלין