לדלג לתוכן

קטף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קָטַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קטף
שורש וגזרה ק־ט־ף
בניין פָּעַל (קַל)
אישה קוטפת פרחים
  1. לקח פרח, פרי או ירק ממקום צמיחתו.
    • ”כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ, וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ; וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף, עַל קָמַת רֵעֶךָ.“ (דברים כג, פסוק כו)
    • ”וביום אחד לא הצליח בחפושיו – קטף אגוז אחד והנה הוא נרקב; קטף שני – והוא מתולע, שלישי – והוא ריק והרביעי עודנו בוסר, אז הצטער מאד.“ (שרטוטים, מאת יעקב רבינוביץ', בפרויקט בן יהודה)
  2. בהשאלה: נטל חיים של אדם.
    • המטורף הזה שהגיע משום מקום קטף חיים של שני אנשים מדהימים ברגע. (ynet פורסם: 20.12.19 , 10:36)

גיזרון[עריכה]

  • מקור הפועל במקרא. פועל קרוב בערבית: قَطَفَ (הגייה: קַטַפַ).

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש קטף

קטגוריה:קטף (שורש)


קִטֵּף א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין
  1. לקט
    • מקטף שיבולים לעיסתו פטור מן הפיאה (ירושלמי)

גיזרון[עריכה]

  • צורה משנית לקָטַף

קִטֵּף ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין
  1. לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): מלחלח גוף במים מטפח על פני בבצק וכדו.
    • ” ת"ר לשה היא מקטפת וחבירתה לשה תחתיה מקטפת היא אופה וחבירתה מקטפת תחתיה והשלישית לשה אופה היא לשה וחבירתה אופה תחתיה והשלישית מקטפת וחוזרת חלילה“ (בבלי, מסכת פסחיםדף מח, עמוד ב)

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נגזרות[עריכה]

קְטָף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קטף
הגייה* ktaf
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ט־ף
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. לשון חז"ל צמח ריחני המשמש לבושם.
    • ”הַוֶּרֶד וְהַכֹּפֶר וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פְרִי“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ז, משנה ו)
    • ”ולא יהא מערב מים ביין... חלב המור בקטף סיקרא בציור וכסבורא בפלפלין“ (תוספתא, מסכת בבא בתראפרק ה, הלכה ג)

מידע נוסף[עריכה]

מקובל כיום לזהותו עם הצמח Commiphora gileadensis הידוע גם בכינוי "אפרסמון מקראי" או "בלסם". לפי חז"ל (ב"ר צא,יא) זהו הצרי המקראי (בראשית לז, כה).

קישורים חיצוניים[עריכה]