מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
חש ברע ; הרגיש מועקה באחד מאיברי ־גופו .
”...וַיִּמֹּלוּ כָּל־זָכָר כָּל־יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ. וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים ...“ (בראשית לד , פסוק כה ) ”וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנִי.“ (תהלים סט , פסוק ל ) ”גַּם־בִּשְׂחוֹק יִכְאַב ־לֵב; וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה.“ (משלי יד , פסוק יג ) ”אַךְ־בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב ; וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל.“ (איוב יד , פסוק כב ) אחרי הביקור במסעדה ההיא, כאבה לנו הבטן למשך שלושה ימים.
בלשון ארמית-יהודית-בתרגום יונתן, תיבת"חלה" מוחלפת ב"כאב": ”...וְלָא כָאֵב לְהוֹן עַל תַּבְרֵיהּ דְיוֹסֵף.“ (יונתן על עמוס ו – פסוק ו )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כאב
הגייה * keev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־א־ב
דרך תצורה משקל קְטֵל
נטיות ר׳ כְּאֵבִים; כְּאֵב־, ר׳ כְּאֵבֵי־; כ׳ כְּאֵבוֹ
לשון המקרא תחושה גופנית או נפשית , מאי־נוחות ועד קושי לסבול , שמקורה במחלה , מכה , עלבון וכיו"ב.
”לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח, וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא; הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ?“ (ירמיהו טו , פסוק יח ) ”וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת; וְאֵין־דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר, כִּי רָאוּ כִּי־גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד.“ (איוב ב , פסוק יג ) "לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב / לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב " (החגיגה נגמרת נעמי שמר ) האב השכול מבטא בספרו את כאבו על נפילת בנו במלחמה ומספר על הסבל המלווה אותו יומיום מאז.
השוו מערבית, "כִּיבַא" كَئِبَ להיות שרוי בדכאון או עצב . מופיעה גם בארמית יהודית - "כֵּיבָא".
עפ"י גסניוס, מקבילה לתיבת "כאב " העברית, (מופיעה גם בקערת השבעה יהודית) בלשון ארמית-בבלית,ומנדעית בצורת "כבב " הביטוי הארמי "כביבי בנורא" - בהוראת "להתפחם ", "להצרב באש הפחמים". ראו גם קבב .
ערך בוויקיפדיה:
כאב
ערך בוויקיפדיה: כאב