דוי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

דְּוָי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דווי
הגייה* Dvay
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ו־ה
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות נ"י: דְּוֵי-
  1. לשון המקרא חֳלִי.
    • ”יְהוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי; כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ“ (תהילים מא, פסוק ד)
  2. [מליצה] תְּחוּשַׁת כְּאֵב (בְּעִקָּר נַפְשִׁית).
    • "פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר/ קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי.../ וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר/ מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי." ("פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה", רחל המשוררת)

גיזרון[עריכה]

  • אוגריתית, 'יאכּל-דו' yʔkl dw בהוראת - 'יאכל החולה'. מן הפועל דוה. אכדית, דָאווּ-אוּ בהוראת 'אדם חולה' . ארמית, dwy דְווי . אתיופית, דָאוָוא-יָה . ערבית, دَوًى 'דַוַא' בהוראת מחלה, חולי [1].

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

דַּוָּי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דווי
הגייה* Davay
חלק דיבר שם־תואר
מין
שורש ד־ו־ה
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות
  1. לשון המקרא (-לֵב) דָּווּי, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּאֵב וָצַעַר.
    • ”מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן; עָלַי לִבִּי דַוָּי (ירמיהו ח, פסוק יח)
    • ”עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד, תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי, וְכָל-לֵבָב דַּוָּי (ישעיהו א, פסוק ה)
    • ”תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ, כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל-פְּשָׁעָי: כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי, וְלִבִּי דַוָּי (איכה א, פסוק כב)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 281: dw