מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | takhbula |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־ב־ל |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטוּלָה |
| נטיות | תַּחְבּוּלַת־; ר׳ תַּחְבּוּלוֹת |
- מהלך שנועד להטעות את היריב, על־מנת להשיג יתרון עליו.
- ”יִשְׁמַע חָכָם, וְיוֹסֶף לֶקַח; וְנָבוֹן, תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.“ (משלי א, פסוק ה)
- ”מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים, מִשְׁפָּט; תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים, מִרְמָה.“ (משלי יב, פסוק ה)
- ”כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־לְּךָ מִלְחָמָה; וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.“ (משלי כד, פסוק ו)
- ”וְהוּא מְסִבּוֹת, מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלֹתָו לְפָעֳלָם; כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם, עַל־פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה.“ (איוב לז, פסוק יב)
