תקן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תִּקֵּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא תיקן
שורש וגזרה ת־ק־ן
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא הכין, יצר, עריך וסידר. העמיד יצירה על מכונה.
    • "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד־דַּעַת אֶת־הָעָם. וְאִזֵּן וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (קהלת יב, פסוק ט)
    • "משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים." (בבלי, מסכת ברכותדף מח, עמוד ב)
  2. החזיר למצב הרצוי לאחר שנמצא פגם.
    • "אמרו לו מעשה וקפשה זקן זר אמר להם אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים" (משנה, מסכת חלהפרק ב, משנה ה)
    • ראיתי שולחן שבור זרוק באשפה, ותיקנתי אותו – ממש כמו חדש.
  3. עסק בפעולות רוחניות שנועדו להסיר פגמים מהנשמה או מהעולם.
    • ע"פ ספרי קבלה, יעקב אבינו במעשיו עם המקלות, תיקן את הניצוצות של נשמות עם ישראל.
  4. לשון חז"ל החליט על איסור או מצוה לרבים. בדרך כלל כגדר וסייג. גם תקנה

גיזרון[עריכה]

  • 1. מצוי יותר בתנ"ך תִּכֶּן. 2. המובן הנפוץ בימינו, מצוי בלשון חז"ל. בתנ"ך נדיר. 4. נתפס כמובן של (2) אך יותר נראה שבא ממשמעות (1).

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

תֶּקֶן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תקן
הגייה* teken
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ת־ק־ן
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ תְּקָנִים; תֶּקֶן־, ר׳ תִּקְנֵי־
  1. מפרט או שיטה מקובלים, ואף במקרים מסוימים מחייבים, ליישום בתחום מסוים (בתעשייה, בשירותים, בלשון וכיו״ב).

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תקן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תקנים