”נטולת צורות-חיים דימוקרטיות, חוקה ובחירות, היתה סין שסועה מבפנים למחוזות-שליטה רבים – ובכללם מחוז הקומוניסטים, שגבר בהמשך ההתפתחות על שאר המחוזות.“ (עַל כַּמָּה עִנְיָנִים, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
”התפלאתי קצת לשמוע, כי בעוד שההכנות במחוז הצפון ובנפת ירושלים מתנהלות על הצד היותר טוב, ניכרים סימני פיגור בתל-אביב ובמושבות-יהודה.“ (יומן ירושלים, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הגיזרון אינו וודאי, קיימות כמה השערות:
לפי רוב החוקרים[1], קשור לאכדית māḫāzu שמקביל למילה מַאֲחָז ונגזר מן aḫāzu 'אחז'[2] (=החזיק מבחינה צבאית), ולכן סביר להניח שכמו באכדית, גם בעברית מחוז נגזר מן אחז ודומה למילה מאחז[3]: 'מקום שאוחזים, מחזיקים בו' כלומר 'יישוב מוגן', כמו ארמית מָחוֹזָא 'יישוב, עיר'[4]. 'מקום מוחזק' הוא דרך שכיחה לכנות יישוב בשפות שונות: בנוסף למאחז וְmāḫāzu, גם מן אחז קיימת אחוזה 'חלקת אדמה שאדם אוחז בה', עברית מצודה 'מקום תפוס (צבאית)' מן צד 'תפס, אחז'[5], מבצר 'מקום מבוצר, מוחזק' מן ביצר 'חיזק'[6], מעוז מן עזז 'היה חזק, היה עַז', אגנלית stronghold 'מקום שאוחזים חזק (hold strong)', אנגלית fortress וfort מלטינית fortis 'חזק': 'מקום מוחזק'. לפי השערה זו, מחוז = הצורה המקראית של מאחז ומשמעה המקורי 'יישוב'.
ייתכן והיא מקיימת חילוף עיצורים עם מעוז, או לחילופין, שיכול עיצורים עם מזח.
בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כשם עצם המילה "māḫāzu", הגייה: "מַאחְאֲזוּ" , בכתב חקוק -" ma-ḫa-zi" , בהוראת - "מרכז פולחני" [7].
השוו בערבית שורש ح-و-ز (ח-ו-ז) שמשמעו הבסיסי דומה לעברית א-ח-ז, שממנו נגזרת מילים כמו حَوْزة (חוזה) 'חבל ארץ שאוחזים בו, אחוזה': לכן אותה תופעה מתרחשת בערבית, דבר שמחזק את טענה ש'מחוז' היא מילה דומה למאחז שמשמעה 'יישוב מוגן, חבל ארץ אחוז', מן א-ח-ז או שורש ח-ו-ז דומה לא-ח-ז במשמע 'אחז, החזיק'.
↑THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-12