מקל חובלים
מראה
מַקֵּל חוֹבְלִים
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מקל חובלים |
הגייה* | makel khovlim |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ב־ל |
דרך תצורה | צרף |
נטיות | ר׳ מַקְלוֹת חוֹבְלִים |
- עברית חדשה מקל להכות בו, על פי רוב כאמצעי ענישה או רדייה.
- ”בראש רכב סעיד [...] ואחריו רכב מודענו אלקנה ליפשיץ, בחליפה ובמגבעת, ידו האחת אוחזת באפסר והשנייה במקל־חובלים.“ ("דבר", 27 באפריל 1979, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”מכיוון שנתקל בין הדלת ומזוזה התחיל אייזיק לוקה אותו במקל חובלים מעבר מזה ובריינה בסחיף עץ מעבר מזה ולא חדלה מקרוא: אייזיק! אייזיק!“ (חברבר החצרוני, מאת שלום עליכם, תרגום: י"ד ברקוביץ, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: "יד קשה", נוקשות ללא פשרות וויתורים.
- ”אלקים נתן למו לב לדעת, כי לא במקל חובלים יובלו בני האדם אלי מטרת האמת, ולא בשוטים ועקרבים כי יוסרו ישיגו תעודתם עלי חלד.“ ("המגיד", 7 בדצמבר 1859, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- על פי המקרא: ”[...] וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים וָאֶרְעֶה אֶת הַצֹּאן.“ (זכריה יא, פסוק ז).
- מן ח-ב-ל, חָבַל.