הרס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הֶרֶס[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הרס
הגייה* heres
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ר־ס
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות נ"י: הֶרֶס־
  1. שיבור וניתוץ הבנוי והשלם.
    • ”...עִיר הַהֶרֶס, יֵאָמֵר לְאֶחָת“ (ישעיהו יט, פסוק יח)
    • "...וְאִם מִפְּנֵי הַהֶרֶס הַנּוֹרָא אֲשֶׁר יַהֲרֹס (הרעל) בְּלֹא חֶמְלָה אֶת גּוּף הַנִּדְבָּק..." משה סטודנצקי, מתוך: "אורחות חיים", עמ' 271

גיזרון[עריכה]

  • מן הרס. מקור המילה במקרא. מצוי במואבית, ובערבית דרומית-קדומה: הרס hrs [1]

מילים נרדפות[עריכה]

חורבן

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הָרַס[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הרס
שורש וגזרה ה־ר־ס, גזרת השלמים, פ"ג
בניין קל


  1. גרם לחורבן, הסב נזק קשה ופגם בתקין.
  2. לשון המקרא יָכוֹל הָיָה לְ־, נִצַּח וְהֵבִיס צַר.

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה במקרא.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הֵרֵס (גם: הֵרַס)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הירס
שורש וגזרה ה־ר־ס, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פיעל
  1. לשון המקרא הָרַס וְשִׁבַּר, הֵבִיא לְחֻרְבָּן.
    • ”מִהֲרוּ בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ- מִמֵּךְ יֵצֵאוּ“ (ישעיהו מט, פסוק יז)
    • ”לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם [...] כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם, וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם“ (שמות כג, פסוק כד)

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

  1. Klein, Ernest. A comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language, p.169