גרירה
מראה
גְּרִירָה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גרירה |
הגייה* | grirah |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ג־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ גְּרִירוֹת; גְּרִירַת־, גְּרִירות־ |
- לשון חז"ל משיכת גוף או עצם מבלי להרימו; סחיבה.
- "מילתיה דחזקיה אמר המטלטלין נקנין בהפיכה. אלא המטלטלין מהו שיקנו בגרירה." (ירושלמי בבא קמא ג ד)
- "ר' חייא רבא א' לליסטים שברח מפני קיסטינר, אמרו לו מעט בריצה שלא תתייגע בגרירה, ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט." (פסיקתא דרב כהנא כה יד)
- ”אם נגרור אותה בקו מקביל לשטח האופקי, בהכרח שיהיה כח הגרירה קטן הרבה מן משקל המשא.“ ("הצפירה", 23 באוגוסט 1876, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”רמי, למשל, תופש בדל חבל ותוך כדי גרירת הכסא על יושבו הוא מבצע גאלופ בקצב של "עגלה עם סוסה בשדה תרוץ [...].“ ("מעריב", 8 במרץ 1989, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- (תחבורה) משיכת כלי שיט בנמל או בים על ידי גוררת או ספינת חילוץ, והסעתו ממקום אחד למקום שני; משיכת כלי רכב משולל תנועה או גָּרוּר על ידי כלי רכב אחר, והסעתו – על גלגליו – ממקום אחד למקום שני; הובלת כלי רכב משולל תנועה על גבי משאית גרר.
- ”מוסרים מברלין, כי אנית הסיור הגרמנית „פרינץ אויגאן“ הובאה בגרירה אל נמל גדיניה לאחר שניזוקה קשה.“ ("דבר", 27 בנובמבר 1944, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”מדינת ישראל מסבסדת גרירת רכב פרטי החונה בניגוד לתקנות התנועה ב־25 ל"י לכל מכונית נגררת.“ ("מעריב", 12 במרץ 1975, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- לשון חז"ל הסרת חומר מפני שטח על ידי קרצופו וגירודו.
- "אמר רב יהודה אמר שמואל: ריש מעיא באמתא בעי גרירה וזהו חלב שעל הדקין." (חולין צג א)
- עברית חדשה שיהוי, עיכוב מכוון, "משיכת זמן" (מן: גרירת רגליים).
- ”מי שמסבך את העניינים הם עורכי הדין והטוענים הרבניים שמגייסים המתדיינים בכסף מלא, וכל עניינם בגרירת המחלוקת לאורך זמן, ולהתפרנס ממנו בכבוד.“ ("מעריב", 8 בינואר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה בהשאלה: משיכת אדם או ארגון לעשות מעשה שלא נתכוון לו, לרוב גם שלא לטובתו.
- ”גרירת צה"ל והרמטכ"ל לפוליטיקה חמורים מאד“ ("מעריב", 15 באפריל 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- מן ג-ר-ר, גָּרַר.