הטיף

הִטִּיף א

הוציא מתוכו נוזל אל החוץ בכמויות קטנות.
- ”וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה“ (עמוס ט, פסוק יג)

גם

השורש נ־ט־ף הוא שורש מגזרת חפ"נ.

לשון המקרא [מליצה] נשא דברי נבואה. דיבר אל קהל דברי תוכחה, להשפיע ולעורר על דרכם
- ”לֹא תִנָּבֵא עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא תַטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק“ (עמוס ז, פסוק טז)
- ”לוּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה“ (מיכה ב, פסוקים ו–יא)
- ”בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה“ (יחזקאל כא, פסוק ב)

מן המקרא. בהשאלה: מן הֵטִיף א.