נדוש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָדוֹשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נדוש
הגייה* nadosh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ד־ו־שׁ
דרך תצורה משקל נִקְטָל
נטיות ר׳ נְדוֹשִׁים, נ׳ נְדוֹשָׁה, נ"ר נְדוֹשׁוֹת
  1. עברית חדשה בנאלי, שחוק, שיגרתי, ידוע וצפוי מראש, שדנו בו זה-מכבר.
    • "מספר חברים המליצו לי על ספר זה, אך לטעמי העלילה שלו נדושה, ולכן כמעט שלא מצאתי בו עניין".
  2. לשון המקרא שדשו (=חבטו) אותו.
    • "אתמול הדגן נדוש ע"י החוואים".
    • ”וַיָּשָׁב אָרְנָן, וַיַּרְא אֶת-הַמַּלְאָךְ, וְאַרְבַּעַת בָּנָיו עִמּוֹ, מִתְחַבְּאִים; וְאָרְנָן, דָּשׁ חִטִּים. “ (דברי הימים א׳ כא, פסוק כ)

גיזרון[עריכה]

  • מלשון דוש כפועל, בהוראת לרמוס, לדרוך . מצויה גם באכדית - דיאֲשׂ diās . סורית - דֻשֻׁ

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]