ברך

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בֶּרֶךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ברך
הגייה* berekh
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ר־ך א, גזרת השלמים
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר' בִּרְכַּיִים
  1. פרק הרגל המחבר בין עצם הירך לשוקה.
    • "פְּנוּ-אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ: כִּי אֲנִי-אֵל, וְאֵין עוֹד. בִּי נִשְׁבַּעְתִּי־יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר, וְלֹא יָשׁוּב: כִּי-לִי תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל-לָשׁוֹן." (ישעיהו מ״הפסוק כ״ב)
  2. פניה זויתית או כיפוף בצינור. בדרך כלל בזוית ישרה.
    • הצינור נוזל מהברך.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: knee‏‏‏‏
  • סלובקית: koleno‏‏‏‏
  • פולנית: kolano‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברך
השורש ברך א

השורש ב־ר־ך ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ר־ך ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִבְרִיךְ מַבְרִיךְ יַבְרִיךְ הַבְרֵךְ לְהַבְרִיךְ
הֻפְעַל הֻבְרַךְ מֻבְרָךְ יֻבְרַךְ -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- --אין- --אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-



השורש ברך
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. ב-ר-ך א - כריעת בֶּרֶך.
  2. ב-ר-ך ב - איחול, הודיה.

בֵּרֵךְ (גם: בֵּרַךְ)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בירך
שורש וגזרה ב־ר־ך ב, גזרת השלמים
בניין פיעל
  1. (יש לשכתב פירוש זה): אדם המברך אדם אחר או חפץ.
    • "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים־אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ..." (דברים ל״גפסוק א׳).
    • "וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ־אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו." (בראשית כ״דפסוק ס׳).

תרגום[עריכה]


השורש ברך ב

השורש ב־ר־ך ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ר־ך ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל בֵּרֵךְ מְבָרֵךְ יְבָרֵךְ בָּרֵךְ לְבָרֵךְ
פֻּעַל בֹּרַךְ -מְבֹרָךְ -יְבֹרַךְ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבָּרֵךְ מִתְבָּרֵךְ יִתְבָּרֵךְ הִתְבָּרֵךְ לְהִתְבָּרֵךְ

בֹּרַךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בורך
שורש וגזרה ב־ר־ך ב, גזרת השלמים
בניין פֻּעַל
  1. שאדם אחר בֵּרֵך אותו.
    • ""תְּבֹרַךְ, מִנָּשִׁים־יָעֵל, אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי"" (שופטים ה׳פסוק כ״ד).
    • ""וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה־יְהוָה נָתַן, וַיהוָה לָקָח; יְהִי שֵׁם יְהוָה, מְבֹרָךְ."" (איוב א׳פסוק כ״א).

תרגום[עריכה]


השורש ברך ב

השורש ב־ר־ך ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ר־ך ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל בֵּרֵךְ מְבָרֵךְ יְבָרֵךְ בָּרֵךְ לְבָרֵךְ
פֻּעַל בֹּרַךְ -מְבֹרָךְ -יְבֹרַךְ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבָּרֵךְ מִתְבָּרֵךְ יִתְבָּרֵךְ הִתְבָּרֵךְ לְהִתְבָּרֵךְ