מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ירך |
| הגייה* | yarekh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־ר־ך |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ ירֵכַיִם, יַרכֵי־; יֶרֶךְ־ |
ירך
- לשון המקרא (אנטומיה) הפרק העליון בגף התחתון בגוף אדם, בין מפרק האגן למפרק הברך.
- ”וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.“ (בראשית לב, פסוק כו)
- ”וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אָרְכָּהּ; וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ.“ (שופטים ג, פסוק טז)
- ”אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ, כָּל־נֵתַח טוֹב; יָרֵךְ וְכָתֵף, מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא.“ (יחזקאל כד, פסוק ד)
- ”חֲגוֹר־חַרְבְּךָ עַל־יָרֵךְ גִּבּוֹר; הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ.“ (תהלים מה, פסוק ד)
- לשון המקרא (אנטומיה) צידי גוף האדם שבין הצלעות התחתונות לאגן; לשון נקיה לאיברי הרבייה.
- ”וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם.“ (שמות א, פסוק ה)
- הפרק העליון בגף חיה, עוף או חרק.
- לשון המקרא צד, פאה.
- לשון המקרא רגל של רהיט.[1]
- ”וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.“ (שמות כה, פסוק לא)
- ”וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא“ (במדבר ח, פסוק ד)
- הקו הניצב (רגל) של האות הכתובה.
- הרבוי בא בצורת הזוגי- ירֵכַיִים.
- צורת הסמיכות היא יֶרֶך־, בדומה למלה גָּדֵר.
 ערך בוויקיפדיה: ירך |
ערך בוויקיפדיה: ירך