ירך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יָרֵךְ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ירך |
| הגייה* | yarekh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־ר־ך |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ ירֵכַיִים; יֶרֶך־, ר׳ יַרכֵי־ |
- לשון המקרא [אנטומיה] הפרק העליון בגף התחתון בגוף אדם, בין מפרק האגן למפרק הברך.
- ”וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה.“ (בראשית כד, פסוק ט)
- ”ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בְּהֵאָבְקוֹ עמו“ (בראשית לב, פסוק כו)
- ”חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך“ (תהלים מה, פסוק ד)
- ”וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה“ (שופטים טו, פסוק ח)
- לשון המקרא [אנטומיה] צידי גוף האדם שבין הצלעות התחתונות לאגן; לשון נקיה לאיברי הרבייה.
- הפרק העליון בגף חיה, עוף או חרק.
- לשון המקרא צד, פאה.
- ”משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה“ (במדבר ג, פסוק כט)
- ”וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה.“ (מלכים ב׳ טז, פסוק יד)
- ”וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה“ (ויקרא א, פסוק יא)
- אָמַר רַב חַמַא בַּר חַנִינָא :אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ" (בראשית רבה ס"ט)
- לשון המקרא רגל של רהיט.[1]
- הקו הניצב (רגל) של האות הכתובה.
גיזרון[עריכה]
- השוו לארמית: יַרְכָּא; אכדית: arku, arkâtu -- גב, אחוריים; ערבית: وَرِكٌ (warikun) -- ירך, מותן.[2]
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
1[עריכה]
- אנגלית: thigh
2[עריכה]
- אנגלית: loin
מידע נוסף[עריכה]
- הרבוי בא בצורת הזוגי- ירֵכַיִים.
- צורת הסמיכות היא יֶרֶך־, בדומה למלה גָּדֵר.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: ירך |
סימוכין[עריכה]
- ↑ לפי רש"י על שמות כה לא.
- ↑ "ירך", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 3409)
