מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
ירך |
| הגייה* |
yarekh |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
י־ר־ך |
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל |
| נטיות |
ר׳ ירֵכַיִים; יֶרֶך־, ר׳ יַרכֵי־ |
- לשון המקרא [אנטומיה] הפרק העליון בגף התחתון בגוף אדם, בין מפרק האגן למפרק הברך.
-
- "וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה." (בראשית כד, פסוק ט)
- "ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בְּהֵאָבְקוֹ עמו" (בראשית לב, פסוק כו)
- "חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך" (תהלים מה, פסוק ד)
- "וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה" (שופטים טו, פסוק ח)
- לשון המקרא [אנטומיה] צידי גוף האדם שבין הצלעות התחתונות לאגן; לשון נקיה לאיברי הרבייה.
-
- "וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ" (שמות א, פסוק ה)
- הפרק העליון בגף חיה, עוף או חרק.
- לשון המקרא צד, פאה.
-
- לשון המקרא רגל של רהיט.[1]
-
- "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ." (שמות כה, פסוק לא)
- "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא" (במדבר ח, פסוק ד)
- הקו הניצב (רגל) של האות הכתובה.
- השוו לארמית: יַרְכָּא; אכדית: arku, arkâtu -- גב, אחוריים; ערבית: وَرِكٌ (warikun) -- ירך, מותן.[2]
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- הרבוי בא בצורת הזוגי- ירֵכַיִים.
- צורת הסמיכות היא יֶרֶך־, בדומה למלה גָּדֵר.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: ירך |
ערך בוויקיפדיה: ירך
