מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
גב |
| הגייה* |
gav |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' גַּבִּים גם גַּבּוֹת; גַּב־, ר' גַּבֵּי־ |
- החלק האחורי של גוף האדם מהצואר ועד השת; אחורי הגוף.
-
- "אמר רב שמואל בר נחמן: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון דיפרוספון בראו ונסרו ועשהו גביים, גב לכאן וגב לכאן (בראשית רבה, בראשית, פרשה ח)
- חלק הגוף מהעורף עד השת אצל בעלי־חיים; אצל בעלי־חיים בעלי רגליים, הצד העליון של הגוף כשהם עומדים על הקרקע.
- לשון המקרא חלק עליון; מה שגבוה מעל סביבתו.
-
- "וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ" (יחזקאל מג, יג)
- "וַתִּבְנִי לָךְ גָּב וַתַּעֲשִׂי לָךְ רָמָה בְּכָל רְחוֹב" (יחזקאל טז, כד)
- בהשאלה שעליו מוסיפים דבר.
- סלנג אנשים המוכנים ומזומנים לסייע לאדם מסוים בעת קטטה.
-
- תזהר ממני, שאני לא אביא עליך את הגב שלי!
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
גב |
| הגייה* |
gev |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ג־ו־ב ? |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' גֵּבִים |
- שקע בקרקע שעומדים בו מים.
-
- "בָּאוּ עַל גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם" (ירמיהו יד, ג).
- "עם אור את הגבים יצאנו לבקש, בדרך למכתש" ("אל הגבים", יעקב שבתאי).
| השורש גוב |
|
השורש ג־ו־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
נטיות הפעלים[עריכה]
| ג־ו־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הֵגִיב |
מֵגִיב |
יָגִיב |
הָגֵב |
לְהָגִיב |
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
גוב |
| הגייה* |
gov |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ג־ב־ב ? |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' גֻּבִּים; גֹּב־, ר' גֻּבֵּי־; גֻּבִּי |
- בור.
-
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
גב |
| הגייה* |
gev |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- משמעות משוערת אחד משלבי התפתחות הארבה.
-
- "וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ" (ישעיהו לג, ד)
- מקראי, לא בשימוש בעברית חדשה. מופיע במקרא גם גֹּבַי, גּוֹב. לפי רש"י, זהה לגֵב א.
