לדלג לתוכן

גב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גַּב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גב
הגייה* gav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ב־ב
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ גַּבִּים גם גַּבּוֹת; גַּב־, ר׳ גַּבֵּי־
גב האדם
  1. חלק הגוף מהעורף עד השת אצל האדם ובעלי־חיים. אחורי הגוף באדם, ואצל בעלי־חיים בעלי רגליים, הצד העליון של הגוף כשהם עומדים על הקרקע.
    • ”אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, דּוּ־פַּרְצוּפִים בְּרָאוֹ, וְנִסְּרוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַּבִּים, גַּב לְכָאן וְגַב לְכָאן.“ (בראשית רבה, פרשה ח, סימן א)
  2. לשון המקרא חלק עליון; מה שגבוה מעל סביבתו.
  3. בהשאלה: שעליו מוסיפים דבר.
  4. [סלנג] אנשים המוכנים ומזומנים לסייע לאדם מסוים בעת קטטה.
    • תזהר ממני, שאני לא אביא עליך את הגב שלי!

גיזרון

[עריכה]
  • מקראי, בעיקר במשמעות 2.
  • באנגלית (מלטינית), הלוקה בגבנת קרוי גִיבּוּס gibbous

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: back‏‏‏‏‏ (2), height‏‏‏‏‏ (3)
  • ספרדית: espalda‏‏‏‏ (נקבה), envés‏‏‏‏ (סלנג; זכר; 1);
  • ערבית: ظهر‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

גַּב־

[עריכה]
  1. לשון ימי הביניים בנסמך: אצל. מילת שיוך והתיחסות.
    • גבי הא דאמרינן
    • לגבי מה שדברנו אתמול
    • לא היתה כל התייחסות לְגַבֵּיהֶם

גיזרון

[עריכה]
  • לשון חז"ל מארמית: לְגַבֵּיהּ -אֶצְלוֹ, אזל לגביה הלך אצלו במובן אֵלָיו, בלשון הבינים אצל במובן בעניין כיום השימוש רק בתחילית ל־.

ראו גם

[עריכה]

גֵּב א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גב
הגייה* gev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ו־ב ?
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ גֵּבִים
  1. לשון המקרא שקע בקרקע שעומדים בו מים.

גיזרון

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: cistern‏‏‏‏
  • ספרדית: cisterna‏‏‏‏ (נקבה)


השורש גוב

השורש ג־ו־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־ו־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵגִיב מֵגִיב יָגִיב הָגֵב לְהָגִיב
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

גֹּב גם גּוֹב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גוב
הגייה* gov
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ב־ב
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ גֻּבִּים; גֹּב־, ר׳ גֻּבֵּי־; כ׳ גֻּבִּי
  1. (יש לשכתב פירוש זה): אזור פתוח בין הסלעים או בתוך ההרים, המשמש מקלט לחיות שונות. בור באדמה, מגדלים בו חיות טרף.
    • נכנס לגוב האריות

גיזרון

[עריכה]
  • מארמית: מקראית. גֹּב או גֻּבָּא בור. ”...יִתְרְמֵא לְגֹב אַרְיָוָתָא.“ (דניאל ו, פסוק ח)

נגזרות

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

גֵּב ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גב
הגייה* gev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. (משמעות משוערת) אחד משלבי התפתחות הארבה.
    • ”וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ“ (ישעיהו לג, פסוק ד)
    • ”מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְֿ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵֿרוֹת בְּיוֹם קָרָהֿ שֶׁמֶשׁ זָרְחָהֿ וְנֹדַדֿ וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם“ (נחום ג, פסוק יז)
    • ”כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יְהוִה וְהִנֵּה יוֹצֵר גֹּבַי בִּתְחִלַּת עֲלוֹת הַלָּקֶשׁ וְהִנֵּה־לקש אַחַר גִּזֵּי הַמֶּלֶךְ“ (עמוס ז, פסוק א)

גיזרון

[עריכה]
  • מקראי, לא בשימוש בעברית חדשה. מופיע במקרא גם גֹּבַי, גּוֹב. לפי רש"י, זהה לגֵב א. בלשון חז"ל: ארבה זה גובאי.
  • בבולות שנמצאו בלכיש מן סוף המאה ה-8 לפנה"ס נמצאה תיבת "עזריהו הגבה" כשם פרטי המעוטר בדמות ארבה, מחזה יוצא דופן, מחד - לאור האיסור המקראי הידוע, ומאידך-בשל העיטורים המפותחים שכמותם לא נמצאו אף לא בקרב עמים שמנהג עשיית התמונה היה חלק מפולחנם [1].

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. נחמן אביגד, על תארים וסמלים בחותמות עבריים, עמ' 305 , ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה,‎ 1981תשמ"א