מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גב
הגייה * gav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ב־ב
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ גַּבִּים גם גַּבּוֹת; גַּב־, ר׳ גַּבֵּי־
גב האדם
חלק הגוף מהעורף עד השת אצל האדם ובעלי־חיים. אחורי הגוף באדם, ואצל בעלי־חיים בעלי רגליים, הצד העליון של הגוף כשהם עומדים על הקרקע.
”אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, דּוּ־פַּרְצוּפִים בְּרָאוֹ, וְנִסְּרוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַּבִּים, גַּב לְכָאן וְגַב לְכָאן.“ (בראשית רבה, פרשה ח, סימן א )
לשון המקרא חלק עליון; מה שגבוה מעל סביבתו.
בהשאלה: שעליו מוסיפים דבר.
[סלנג ] אנשים המוכנים ומזומנים לסייע לאדם מסוים בעת קטטה.
תזהר ממני, שאני לא אביא עליך את הגב שלי!
מקראי, בעיקר במשמעות 2.
באנגלית (מלטינית), הלוקה בגבנת קרוי גִיבּוּס gibbous
ערך בוויקיפדיה:
גב תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
גב
לשון ימי הביניים בנסמך: אצל. מילת שיוך והתיחסות.
גבי הא דאמרינן
לגבי מה שדברנו אתמול
לא היתה כל התייחסות לְגַבֵּיהֶם
לשון חז"ל מארמית: לְגַבֵּיהּ -אֶצְלוֹ , אזל לגביה הלך אצלו במובן אֵלָיו , בלשון הבינים אצל במובן בעניין כיום השימוש רק בתחילית ל־.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גב
הגייה * gev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ו־ב
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ גֵּבִים
לשון המקרא שקע בקרקע שעומדים בו מים .
”וַיֹּאמֶר, כֹּה אָמַר יהוה; עָשׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים גֵּבִים .“ (מלכים ב׳ ג , פסוק טז )
”אַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ צְעִירֵיהֶם לַמָּיִם, בָּאוּ עַל־גֵּבִים לֹא־מָצְאוּ מַיִם; שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם, בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם“ (ירמיהו יד , פסוק ג )
"עם אור את הגבים יצאנו לבקש, / בדרך למכתש" (אל הגבים , מאת יעקב שבתאי )
”הוֹי, הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת-לֵב!/ הַשָּׁמִיר, הַשָּׁיִת. / בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב . / בַּשָּׁמַיִם עָיִט“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי! , מאת שאול טשרניחובסקי , בפרויקט בן יהודה )
השורש גוב
השורש ג־ו־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י .
ג־ו־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֵגִיב
מֵגִיב
יָגִיב
הָגֵב
לְהָגִיב
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גוב
הגייה * gov
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ב־ב
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ גֻּבִּים; גֹּב־, ר׳ גֻּבֵּי־; כ׳ גֻּבִּי
( יש לשכתב פירוש זה ): אזור פתוח בין הסלעים או בתוך ההרים , המשמש מקלט לחיות שונות. בור באדמה, מגדלים בו חיות טרף.
מארמית: מקראית. גֹּב או גֻּבָּא בור . ”...יִתְרְמֵא לְגֹב אַרְיָוָתָא.“ (דניאל ו , פסוק ח )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גב
הגייה * gev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
(משמעות משוערת) אחד משלבי התפתחות הארבה.
”וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ“ (ישעיהו לג , פסוק ד )
”מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְֿ כְּגוֹב גֹּבָ י הַחוֹנִים בַּגְּדֵֿרוֹת בְּיוֹם קָרָהֿ שֶׁמֶשׁ זָרְחָהֿ וְנֹדַדֿ וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם“ (נחום ג , פסוק יז )
”כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יְהוִה וְהִנֵּה יוֹצֵר גֹּבַי בִּתְחִלַּת עֲלוֹת הַלָּקֶשׁ וְהִנֵּה־לקש אַחַר גִּזֵּי הַמֶּלֶךְ“ (עמוס ז , פסוק א )
מקראי, לא בשימוש בעברית חדשה. מופיע במקרא גם גֹּבַי, גּוֹב. לפי רש"י, זהה לגֵב א . בלשון חז"ל: ארבה זה גובאי .
בבולות שנמצאו בלכיש מן סוף המאה ה-8 לפנה"ס נמצאה תיבת "עזריהו הגבה" כשם פרטי המעוטר בדמות ארבה, מחזה יוצא דופן, מחד - לאור האיסור המקראי הידוע, ומאידך-בשל העיטורים המפותחים שכמותם לא נמצאו אף לא בקרב עמים שמנהג עשיית התמונה היה חלק מפולחנם [ 1] .
↑ נחמן אביגד, על תארים וסמלים בחותמות עבריים, עמ' 305 , ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, 1981תשמ"א