גב

גַּב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גב
הגייה*	gav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ב־ב
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ גַּבִּים גם גַּבּוֹת; גַּב־, ר׳ גַּבֵּי־

גב האדם

1. חלק הגוף מהעורף עד השת אצל האדם ובעלי־חיים. אחורי הגוף באדם, ואצל בעלי־חיים בעלי רגליים, הצד העליון של הגוף כשהם עומדים על הקרקע.

   • ”אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, דּוּ־פַּרְצוּפִים בְּרָאוֹ, וְנִסְּרוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַּבִּים, גַּב לְכָאן וְגַב לְכָאן.“ (בראשית רבה, פרשה ח, סימן א)

2. לשון המקרא חלק עליון; מה שגבוה מעל סביבתו.

   • ”וַתִּבְנִי לָךְ גָּב וַתַּעֲשִׂי לָךְ רָמָה בְּכָל רְחוֹב.“ (יחזקאל טז, פסוק כד)
   • ”...וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ.“ (יחזקאל מג, פסוק יג)

3. בהשאלה: שעליו מוסיפים דבר.
4. [סלנג] אנשים המוכנים ומזומנים לסייע לאדם מסוים בעת קטטה.

   • תזהר ממני, שאני לא אביא עליך את הגב שלי!

גיזרון

• מקראי, בעיקר במשמעות 2.

צירופים

• אף על גב
• גב ההר
• גבות עינים
• סכין בגב
• על גבי
• תיק גב
• הפנה את הגב
• מאחורי גבו
• על גבי
• שחור על גבי לבן

תרגום

• אנגלית: back‏‏‏‏‏ (2), height‏‏‏‏‏ (3)
• ערבית: ظهر‏‏‏‏

ראו גם

• אגב
• גבה
• גו
• גיבוי

גַּב־

1. לשון ימי הביניים בנסמך: אצל. מילת שיוך והתיחסות.

   • גבי הא דאמרינן
   • לגבי מה שדברנו אתמול
   • לא היתה כל התייחסות לְגַבֵּיהֶם

גיזרון

• לשון חז"ל מארמית: לְגַבֵּיהּ -אֶצְלוֹ, אזל לגביה הלך אצלו במובן אֵלָיו, בלשון הבינים אצל במובן בעניין כיום השימוש רק בתחילית ל־.

ראו גם

• אגב

גֵּב א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גב
הגייה*	gev
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ו־ב ?
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ גֵּבִים

1. שקע בקרקע שעומדים בו מים.

   • ”בָּאוּ עַל גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם“ (ירמיהו יד, פסוק ג)
   • "עם אור את הגבים יצאנו לבקש, / בדרך למכתש" (אל הגבים, מאת יעקב שבתאי)
   • ”הוֹי, הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת-לֵב!/ הַשָּׁמִיר, הַשָּׁיִת. / בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב. / בַּשָּׁמַיִם עָיִט“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מקראי.

תרגום

• אנגלית: cistern‏‏‏‏

השורש גוב
השורש ג־ו־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י. נטיות הפעלים ג־ו־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל נִפְעַל הִפְעִיל הֵגִיב מֵגִיב יָגִיב הָגֵב לְהָגִיב הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל

מילים נרדפות

• גֵּבֶא

גֹּב גם גּוֹב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גוב
הגייה*	gov
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ב־ב
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ גֻּבִּים; גֹּב־, ר׳ גֻּבֵּי־; כ׳ גֻּבִּי

1. (יש לשכתב פירוש זה): אזור פתוח בין הסלעים או בתוך ההרים, המשמש מקלט לחיות שונות. בור באדמה, מגדלים בו חיות טרף.

   • נכנס לגוב האריות

גיזרון

• מארמית: מקראית. גֹּב או גֻּבָּא בור. ”...יִתְרְמֵא לְגֹב אַרְיָוָתָא.“ (דניאל ו, פסוק ח)

צירופים

• גוב אריות

מילים נרדפות

• מאורה
• מחילה

מידע נוסף

• העיר הקראית גזר נקרא גם נוב וגּוֹב ”ותהי עוד המלחמה בגוב“ (שמואל ב׳ כא, פסוק יח)

תרגום

• אנגלית: den‏‏‏‏‏
• ערבית: حفرة‏, جورة‏‏‏‏

גֵּב ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גב
הגייה*	gev
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. (משמעות משוערת) אחד משלבי התפתחות הארבה.

   • ”וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ“ (ישעיהו לג, פסוק ד)

גיזרון

• מקראי, לא בשימוש בעברית חדשה. מופיע במקרא גם גֹּבַי, גּוֹב. לפי רש"י, זהה לגֵב א.
• בלשון חז"ל: ארבה זה גובאי.
• בבולות שנמצאו בלכיש מן סוף המאה ה-8 לפנה"ס נמצאה תיבת "עזריהו הגבה" כשם פרטי המעוטר בדמות ארבה, מחזה יוצא דופן, מחד - לאור האיסור המקראי הידוע, ומאידך-בשל העיטורים המפותחים שכמותם לא נמצאו אף לא בקרב עמים שמנהג עשיית התמונה היה חלק מפולחנם .