ברכה

בְּרָכָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ברכה
הגייה*	brakha
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־ר־ך ב
דרך תצורה	משקל קְטָלָה
נטיות	ס"י בִּרְכַּת־ , ר׳ בְּרָכוֹת, כ': בִּרְכָתִי, בִּרְכָתוֹ, בִּרְכָתָהּ, בִּרְכַתְכֶן, בִּרְכוֹתַי, בִּרְכוֹתָיו

1. לשון המקרא הבעת תקווה לעתיד טוב; אמירת דברים מתוך כוונה או אמונה שיתגשמו.

   • איחלתי לחברי ברכה לכבוד יום הולדתו.
   • ”וַיַּהֲפֹךְ יהוה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ“ (דברים כג, פסוק ו)

2. לשון חז"ל תפילת הודיה לאל.

   • ”אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לג, עמוד א)

3. לשון המקרא מזל טוב, הצלחה, הטובה וההנאה שבדבר מה, לעיתים מתוך אמונה שכח עליון גורם להם.

   • ”וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ (דברים ל, פסוק א)
   • יש בכסף הזה ברכה, הוא עתיד לקדם אותך ואת סובבך לעתיד טוב יותר.
   • מאז שנכנסתי לבית זה אין בו ברכה, בני הבית רבים וכלי המטבח נשברים.
   • מאז שהתחיל יוסף בעסקיו הייתה בהם ברכה, כעת הוא עשיר גדול.
   • הברכה שבחופש בלתי ניתנת לתיאור.
   • הייתה לו הברכה שבהתחלה חדשה בארץ זרה משום שאף אחד לא הכיר אותו לפני כן.

4. לשון המקרא מתנה, שי, מאדם אחר או מתת אל המתבטאת בכשרון או בתכונה יוצאת דופן וחריגה.

   • ”קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ“ (בראשית לג, פסוק יא)
   • לאדם זה ישנה ברכה, הוא בעל קול ערב.

5. לשון המקרא הסכמה.

   • ”וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו“ (בראשית כז, פסוק מא)
   • האב נתן את ברכתו לנישואי בתו עם בחיר לבה.

6. עברית חדשה התקבלותו של אדם או מאורע בשמחה וסיפוק, עקב היותו רצוי.

   • קיבלתי אותו בברכה, לאחר שלא ביקר זמן רב.
   • חזרתו של אברהם לזמרה התקבלה בברכה אצל מאזיניו הוותיקים.

7. לשון המקרא שם פרטי לנקבה

   • ”הָרֹאשׁ אֲחִיעֶזֶר וְיוֹאָשׁ בְּנֵי הַשְּׁמָעָה הַגִּבְעָתִי וִיזִיאֵל וָפֶלֶט בְּנֵי עַזְמָוֶת וּבְרָכָה וְיֵהוּא הָעֲנְּתֹתִי“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק ג)
   • "ופתאום אמרה חיילת ושמה ברכה – / אם אין זמר אז נשירה לנו ככה..." (חיילים יצאו לדרך, מאת נעמי שמר)

מידע נוסף

• דקדוק: צורת נסמך-יחיד בִּרְכַּת־ במקום בִּרְכָת־: נדגשת הכ' באופן חריג, ”וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ“ (בראשית כח, פסוק ד). יתר הנטיות רגילות למשקל קְטָלָה (כולל החיריק בתחילת המילה), בדומה למילים נְדָבָה ← נִדְבַת־ (ולא נִדְבַּת־: ”נִדְבַת יָדְךָ“ (דברים טז, פסוק י)), צְדָקָה ← צִדְקַת־ ( ”צִדְקַת יְהוָה“ (דברים לג, פסוק כא)), נְשָׁמָה ← נִשְׁמַת־ ( ”נִשְׁמַת חַיִּים“ (בראשית ב, פסוק ז)). במקרה של אֲדָמָה ← אַדְמַת־ החיריק הופך לפתח אַ כיוון שהא' היא אות גרונית.

צירופים

• ברכת הגומל
• ברכת המזון
• ברכת כהנים
• ברכת שלום
• זכרו לברכה (ז"ל)
• כרטיס ברכה
• שא ברכה (3)

נגזרות

• ברכון

מילים נרדפות

• איחול

ניגודים

• קללה (1), (3)

תרגום

אנגלית: greeting‏, blessing‏‏‏‏

גרמנית: Segen‏‏‏‏

ערבית: تهنئة‏‏‏‏

בְּרֵכָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בריכה
הגייה*	brekha
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־ר־ך
דרך תצורה	משקל קְטֵלָה
נטיות	ר׳ בְּרֵכוֹת

בריכת דגי נוי

בריכת מי שתיה

1. לשון המקרא מאגר קטן של מים עומדים, לרוב מלאכותי, אך לאו דווקא.

   • ”וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה.“ (מלכים ב׳ כ, פסוק כ)
   • ”עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם; לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים.“ (קהלת ב, פסוק ו)

2. עברית חדשה [ספורט] מקצה שחייה, מקצה אחד של הבריכה (1) לקצהָ השני.

   • המאמן פקד עליי לעשות עוד שלוש בריכות בטרם אצא מהמים.

3. זוג של ולדות יונים, מאותו הדור.

   • ”הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכה ראשונה“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פ, עמוד א)

גזרון

• דרום ערבית עתיקה - ברכת, 𐩨𐩧𐩫𐩩, אוגריתית brkt.
• ארמנית - בָּרכַּאי , ובמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת בַּרֵכַּתַ , "barekatȧ" בהוראת - אגם, ביצה, בריכה. (=כנראה נגזרה מתיבת ברך - משום עומק המים - "עד הברכיים").
• ערבית - בירכא بِرْكَة

צירופים

• ברכת אדוי
• ברכת דגים
• ברכת השקאה
• ברכת זרמים
• ברכת שחייה

תרגום

• אנגלית: pool‏, pond‏‏‏‏
• גרמנית: Becken‏‏‏‏
• וולשית: pwll‏‏‏‏
• ספרדית: estanque‏‏‏‏
• סרבית: kupelj‏‏‏‏
• ערבית: مسبح‏, بركة‏‏‏‏
• צרפתית: piscine‏‏‏‏
• רוסית: пруд‏‏‏‏

ראו גם

• פְּסֵקָה
• מִקְוֶה
• אגם
• מגדל מים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בריכה