ברכה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בְּרָכָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ברכה |
| הגייה* | brakha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ב־ר־ך ב |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | ס"י בִּרְכַּת־ [1], ר׳ בְּרָכוֹת, כ': בִּרְכָתִי, בִּרְכָתוֹ, בִּרְכָתָהּ, בִּרְכַתְכֶן, בִּרְכוֹתַי, בִּרְכוֹתָיו |
- לשון המקרא תקווה לעתיד טוב, באמירת דברים מתוך כוונה או אמונה שיתגשמו.
- לשון חז"ל תפילת הודיה לאל.
- ”אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לג, עמוד א)
- לשון המקרא מזל טוב, הצלחה, הטובה וההנאה שבדבר מה, לעיתים מתוך אמונה שכח עליון גורם להם.
- ”וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ“ (דברים ל, פסוק א)
- יש בכסף הזה ברכה, הוא עתיד לקדם אותך ואת סובבך לעתיד טוב יותר.
- מאז שנכנסתי לבית זה אין בו ברכה, בני הבית רבים וכלי המטבח נשברים.
- מאז שהתחיל יוסף בעסקיו הייתה בהם ברכה, כעת הוא עשיר גדול.
- הברכה שבחופש בלתי ניתנת לתיאור.
- הייתה לו הברכה שבהתחלה חדשה בארץ זרה משום שאף אחד לא הכיר אותו לפני כן.
- לשון המקרא מתנה, שי, מאדם אחר או מתת אל המתבטאת בכשרון או בתכונה יוצאת דופן וחריגה.
- לשון המקרא הסכמה.
- עברית חדשה התקבלותו של אדם או מאורע בשמחה וסיפוק, עקב היותו רצוי.
- קיבלתי אותו בברכה, לאחר שלא ביקר זמן רב.
- חזרתו של אברהם לזמרה התקבלה בברכה אצל מאזיניו הוותיקים.
- לשון המקרא שם פרטי לנקבה
- ”הָרֹאשׁ אֲחִיעֶזֶר וְיוֹאָשׁ בְּנֵי הַשְּׁמָעָה הַגִּבְעָתִי וִיזִיאֵל וָפֶלֶט בְּנֵי עַזְמָוֶת וּבְרָכָה וְיֵהוּא הָעֲנְּתֹתִי“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק ג)
- "ופתאום אמרה חיילת ושמה ברכה – / אם אין זמר אז נשירה לנו ככה..." (חיילים יצאו לדרך, מאת נעמי שמר)
מידע נוסף[עריכה]
- דקדוק: צורת נסמך-יחיד בִּרְכַּת־ במקום בִּרְכָת־: נדגשת הכ' באופן חריג, ”וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ“ (בראשית כח, פסוק ד). יתר הנטיות רגילות למשקל קְטָלָה (כולל החיריק בתחילת המילה), בדומה למילים נְדָבָה ← נִדְבַת־ (ולא נִדְבַּת־: ”נִדְבַת יָדְךָ“ (דברים טז, פסוק י)), צְדָקָה ← צִדְקַת־ ( ”צִדְקַת יְהוָה“ (דברים לג, פסוק כא)), נְשָׁמָה ← נִשְׁמַת־ ( ”נִשְׁמַת חַיִּים“ (בראשית ב, פסוק ז)). במקרה של אֲדָמָה ← אַדְמַת־ החיריק הופך לפתח אַ כיוון שהא' היא אות גרונית.[2]
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
- קללה (1), (3)
תרגום[עריכה]
|
|
| השורש ברך ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הערות שוליים[עריכה]
בְּרֵכָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בריכה [1] |
| הגייה* | brekha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ב־ר־ך |
| דרך תצורה | משקל קְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ בְּרֵכוֹת |
- לשון המקרא מאגר קטן של מים עומדים, לרוב מלאכותי, אך לאו דווקא.
- ”וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה“ (מלכים ב׳ כ, פסוק כ)
- עברית חדשה [ספורט] מקצה שחייה, מקצה אחד של הבריכה (1) לקצהָ השני.
- המאמן פקד עליי לעשות עוד שלוש בריכות בטרם אצא מהמים.
- זוג של ולדות יונים, מאותו הדור.[2]
- ”הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכה ראשונה“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פ, עמוד א)
גזרון[עריכה]
- דרום ערבית עתיקה - ברכת, 𐩨𐩧𐩫𐩩, אוגריתית brkt[3].
- ארמנית - בָּרכַּאי , ובמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת בַּרֵכַּתַ , "barekatȧ" בהוראת - אגם, ביצה, בריכה[4]. (=כנראה נגזרה מתיבת ברך - משום עומק המים - "עד הברכיים").
- ערבית - בירכא بِرْكَة
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: בריכה |
סימוכין[עריכה]
- ↑ http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/missingvocalizationspelling/#target-21624
- ↑ רש"י על בבא בתרא פ א.
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 235
- ↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 204, barekatȧ"