פה

פֹּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פה
הגייה^*	po
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

במקום הזה.
- ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לִבְנֵי־גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן; הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?“ (במדבר לב, פסוק ו)
- ”כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם – לִפְנֵי יהוה, אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם.“ (דברים כט, פסוק יד)
- ”וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל־אֹהֶל יהוה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ צֵא; וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי פֹה אָמוּת...“ (מלכים א׳ ב, פסוק ל)
- ”מַה־לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה, כִּי־חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר; חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ?“ (ישעיהו כב, פסוק טז)
- ”וָאֹמַר־עַד פֹּה תָבוֹא, וְלֹא תֹסִיף; וּפֹא יָשִׁית, בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ.“ (איוב לח, פסוק יא)
- ”בַּבַּיִת הַהוּא, בֵּין הַכְּתָלִים הָאֵלֶּה / לֹא יוֹם – כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים עַל-נַפְשׁוֹ עָבָרוּ: / פֹּה בִּכְּרָה יַלְדוּתוֹ, בַּחֲרוּתוֹ גָּמֵלָה...“ (הַמַּתְמִיד, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גזרון[עריכה]

מילה מקראית, לא ידוע מקורה. מופיעה בשפות כנעניות נוספות, כגון פונית.
במקרא מופיעים לעתים הכתיבים הבלתי־תקניים פּוֹ (ביחזקאל מ ומא) וכן פֹּא (בפסוק לעיל).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

שָׁם, שמה

תרגום[עריכה]

אנגלית: here‏‏‏‏
ארמית: הכא
יידיש: דאָ‏‏‏‏
ספרדית: aqui‏‏‏‏
צרפתית: ici‏‏‏‏

פֶּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פה
הגייה^*	pe
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־י־י/ה
דרך תצורה
נטיות	ר׳ פִּיּוֹת; פִּי־, ר׳ פִּיּוֹת־; כ׳ פִּיו או פִּיהוּ, פִּיהָ, פִּי, פִּינוּ, פִּיךָ, פִּיךְ

פתח הכניסה הקדמי של מערכת העיכול, הממוקם בפנים. מלבד אכילה משמש גם לנשימה ולהפקת קולות.
- ”כֵּן, דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה, לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן“ (משלי ל, פסוק כ)
- ”וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ...“ (ישעיהו נא, פסוק טז)
- ”פִּי-צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה; וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט“ (תהילים לז, פסוק ל)
- ”אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי; הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי-פִי“ (תהילים נד, פסוק ד)
בהשאלה: פתח.
- ”וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ אֶת-הַצֹּאן...“ (בראשית כט, פסוק ג)
- ”וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ“ (בראשית מב, פסוק כז)
בהשאלה: דובר,מגיד
- ”וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים“ (שמות ד, פסוק טו)

גזרון[עריכה]

מן אכדית "pi" או פּוּ pû. בתרבות האכדית, לשם הפיכת הפסל מעשי ידי אמן - לאל ממש, היה נהוג לבצע את "טקס פתיחת הפה" שנועד להפיח רוח חיים בפסל, ולאפשר לו ולכהן לאכול קרבנות ולהתבשם מן קטורת, לאחר מכן היה מתבצע "טקס רחיצת הפה" שנועד לטהר את הפסל טיהור מוחלט. ^[1]
4: יוונית-עתיקה: אֵייפּון εἶπον פועל בהוראת להגיד, לאמר, לדבר .