לשון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לָשׁוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לשון
הגייה* lashon
חלק דיבר שם־עצם
מין זו"נ
שורש ל־שׁ־ן
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות לְשׁוֹן־; ר' לְשׁוֹנוֹת; לְשׁוֹנִי
לשונו של כלב
  1. שריר בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים הממוקם בפה, אשר אצל בני האדם אחראי לחוש הטעם ומשתתף בפעולת הדיבור.
    • "תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהלים קלז, פסוק ו)
  2. דבר המתאפיין בהיותו צר וארוך, כגון: רצועה, חבל ארץ, או ים.
  3. שפה.
    • "לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת" (משלי טו, פסוק ב)
    • "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, פסוק יט)
    • "אין כותבין לא עברית, ולא ארמית, ולא מדית, ולא יוונית, כתב בכל לשונות, בכל כתבים, לא יקרא בה, עד שתהא כתובה אשורית." (מסכתות קטנות, מסכת סופרים, פרק א, הלכה ז)
    • "כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות." (בבלי, מסכת שבתדף פח, עמוד ב)

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת לשפות שמיות רבות: lišānu (אכדית, אבלאית), lšn (אוגריתית), lasoun (פיניקית), leššānā (ארמית־סורית), lišana (ארמית־מנדאית), لِسَان (lisān, ערבית), lǝssan (געז), lǝs(s)an (טיגרינית, טיגראית, אמהרית).


צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]