מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לשון
הגייה * lashon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש ל־ו־שׁ
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות לְשׁוֹן־; ר׳ לְשׁוֹנוֹת; כ׳ לְשׁוֹנִי
לשונו של חתול שריר בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים הממוקם בפה , אשר אחראי לחוש הטעם ואצל האדם משתתף בפעולת הדיבור .
”תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי“ (תהלים קלז , פסוק ו ) דבר המתאפיין בהיותו צר וארוך, כגון: רצועה , חבל ארץ , או ים .
הצלילים שמשמיע אדם והמתחברים למילים ולמשפטים המובנים לאחרים ובאמצעותם אפשר להעביר מידע .
”כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל-הָעָם הַזֶּה.“ (ישעיהו כח , פסוק יא ) ”אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס וְישְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ-שָׁקֶר וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם.“ (מיכה ו , פסוק יב ) ”לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת; וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת.“ (משלי טו , פסוק ב ) ”...אֶל-מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל-עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל-אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ.“ (אסתר א , פסוק כב ) ”לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה. שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן .“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ז, משנה א ) "אין כותבין לא עברית, ולא ארמית, ולא מדית, ולא יוונית, כתב בכל לשונות , בכל כתבים, לא יקרא בה, עד שתהא כתובה אשורית." (מסכתות קטנות, מסכת סופרים, פרק א, הלכה ז) המילה משותפת לשפות שמיות רבות; אכדית: lišānu , ארמית: ܠܫܢܐ (לִשָּׁנָא), יוונית עתיקה: גִלישָׂא γλῶσσα (השוו גלוסר), ערבית: لِسَان (לִסָאן), געז: lǝs(s)an) ልሳን ).
בשפות אפרו־אסייתיות אחרות (שאינן שמיות), המילה מופיעה ללא נ'; כך במצרית: ns, בהאוסה: harshe, ובשפות ברבריות: ilǝs. מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
לשון תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
לשונות
ערך בוויקיפדיה: לשון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לשונות