מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לשון
הגייה * lashon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש ל־ו־שׁ
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות לְשׁוֹן־; ר׳ לְשׁוֹנוֹת; כ׳ לְשׁוֹנִי
לשונו של חתול המילה "שלום !" בלשונות רבים שריר בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים הממוקם בפה , אשר אחראי לחוש הטעם ואצל האדם משתתף בפעולת הדיבור .
”...וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר־יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן־הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד...“ (שופטים ז , פסוק ה ) ”הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן, לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה; אֲנִי יהוה אֶעֱנֵם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם.“ (ישעיהו מא , פסוק יז ) ”תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי; אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם, עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.“ (תהלים קלז , פסוק ו ) ”נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ ; וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ, כְּרֵיחַ לְבָנוֹן.“ (שיר השירים ד , פסוק יא ) דבר המתאפיין בהיותו צר וארוך, כגון: רצועה , חבל ארץ , או ים .
”וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ...“ (יהושע ז , פסוק כא )
הצלילים שמשמיע אדם והמתחברים למילים ולמשפטים המובנים לאחרים ובאמצעותם אפשר להעביר מידע .
”כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל־הָעָם הַזֶּה.“ (ישעיהו כח , פסוק יא ) ”אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס, וְישְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ־שָׁקֶר, וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם.“ (מיכה ו , פסוק יב ) ”לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת; וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת.“ (משלי טו , פסוק ב ) ”...אֶל־מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְאֶל־עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ ; לִהְיוֹת כָּל־אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ.“ (אסתר א , פסוק כב ) ”לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה; שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן .“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ז, משנה א ) "אין כותבין לא עברית, ולא ארמית, ולא מדית, ולא יוונית, כתב בכל לשונות , בכל כתבים, לא יקרא בה, עד שתהא כתובה אשורית." (מסכתות קטנות, מסכת סופרים, פרק א, הלכה ז)
המילה משותפת לשפות שמיות רבות; אכדית: lišānu , ארמית: ܠܫܢܐ (לִשָּׁנָא) , ערבית: لِسَان (לִסָאן) , געז: lǝs(s)an) ልሳን ) .
בשפות אפרו־אסייתיות אחרות (שאינן שמיות), המילה מופיעה ללא נ'; כך במצרית: ns, בהאוסה: harshe, ובשפות ברבריות: ilǝs.
ערך בוויקיפדיה:
לשון תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
לשונות
ערך בוויקיפדיה: לשון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לשונות